אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת הופעתו של מולאטו אסטטקה: עופר טל מסביר על ג'אז אתיופי

לקראת הופעתו של מולאטו אסטטקה, עופר טל (סקולמאסטר) מסביר מה זה ג'אז אתיופי, למה קשה למצוא אותו בתקליטים, ומה קרה למי שדווקא הצליח

תגובות

ביום שלישי יגיע להופעה חד פעמית אבי ז'אנר האתיו־ג'אז, הסקסופוניסט מולאטו אסטטקה בן ה־70. מעבר להיותו נגן מוכשר, תרומתו הגדולה למוזיקה האתיופית בפרט והעולמית בכלל עצומה, והוא השפיע על מוזיקאים וחובבי מוזיקה רבים מסביב לעולם. חומריו היו מרכז פסקול הסרט "פרחים שבורים" מ־2005, והוא אף סומפל לא מעט על ידי אמנים כמו קאט קימיסט, נאס ודמיאן מארלי. לקראת המופע שוחחתי עם עופר טל, הלוא הוא סקולמאסטר, כדי לשמוע על אסטטקה, על רשמים ממסעו לאתיופיה ועל ניסיונות נואשים להשגת תקליטים. מולאטו אסטטקה בישראל - כל הפרטים "בגדול אני יכול להגיד שאני לא אוהב ג'אז. זו מוזיקה לאנשים שבעים שמתופפים על השולחנות עם הארוחה שלהם לצלילי סקסופון. יש כמובן דברים מעניינים בתחום הזה, אבל אותי אישית הם לא. הג'אז האתיופי, לעומת זאת, הוא לא ג'אז קלאסי כיוון שבמהות שלו הוא רק כלי להעברה של איזשהו feel אתיופי. הוא גם לא נשמע כמו ג'אז רגיל. מה שמושך אותי במוזיקה אתיופית הוא התחושה הפסיי־Fאנקית. אם תנסה לתופף מקצב אפריקאי על סט תופים ייצא לך אפרו ביט, וזה גם מה שקרה למולאטו עם האתיו־ג'אז; הוא לקח את המוטיבים העממיים שכבר קיבלו איזשהו טוויסט של סאונד מערבי. ברגע שהאתיופים עלו על הסטייל הבלעדי הזה שלהם הם הוציאו בשנות ה־70 הרבה דברים שנשמעו רק ככה. בשנים 1978-1968 יצאו כ־70 אלבומים כאלה". במוזיקה אתיופית יש תחושה פסיי־Fאנקית. עופר טל וידיד (צילום: יחצ)אבל בכל זאת, איך קרה בכלל החיבור של אתיופיה דווקא לג'אז?"היילה סלאסי, שמאוד אהב ג'אז, הקים תזמורת משטר מלכותית והביא מוזיקאים בריטים שילמדו את המוזיקאים האפריקאים, ובכך הביא לראשונה את הקונטרבס והגיטרה החשמלית לאתיופיה. בניגוד למקומות שבהם הג'אז הגיע מהמעמד הנמוך, באתיופיה הוא שייך לחברה הגבוהה. אסטטקה, שגדל בסביבה שבה החלו ללמוד ג'אז, נשלח ללמוד מכונאות בוויילס בסוף שנות ה־50 אך הצליח לחמוק מזה ולמד לתואר במוזיקה. לאחר מכן הוא עבר לארצות הברית והיה האפריקאי הראשון שלמד בברקלי. בתחילת הסבנטיז הוא חזר לאתיופיה ויצר את האתיו־ג'אז"."לגאונים האמיתיים היה תו היכר מסוים", ממשיך טל, "כשאתה שומע הנדריקס אתה יודע שזה הוא. אנשים לרוב לא המציאו את המוזיקה אלא עשו את הפיוז'ן, כמו ריי צ'רלס, שעשה את זה עם מוזיקת הכנסייה כאשר החדיר בה את האטיטיוד שלו יחד עם השפעה של אר אנ' בי, וככה נוצר הסול. מולאטו, כמו הגדולים ביותר, לא נשמע כמו אף אמן אחר בעולם".נסעת לאתיופיה לחפש את תקליטי האתיו־ג'אז האבודים."כשחיפשתי ג'אז באתיופיה היה כתוב ב'לונלי פלאנט' על מועדוני ג'אז. במלון אמרו לי שיש מקום שנקרא גאזל פיאנו בר. הגענו לשם ומצאנו מקום מאוד סליזי - הכל אדום, אנשים נראים כבדים, לא כאלה שאתה רואה ברחוב. למרות השם אין שם בכלל פסנתר - יש אורגנית קאסיו עם מקצבים אלקטרוניים ומולה יושב בן אדם, כמו זמר חתונות שמופיע עם האורגן שלו. בעקבות הטיול שלי בהודו האמנתי שאמצא תקליטים די בקלות. תקליטים באמהרית נקראים 'שאקלה', אבל כשהתחלתי לחפש וניגשתי לאנשים, הם אמרו לי 'לך למוזיאון', כי הם לא ראו 'שאקלה' כבר 20 שנה. האנשים צורכים שם את רוב המוזיקה שלהם בקסטות. זה אחד המקומות האחרונים בעולם שעוד משתמשים בו בפורמט הזה. הלכנו למרקאטו, השוק הגדול באדיס, וחיפשנו תקליטים. לא מצאתי כלום".אבל כאן תופס סיפור התקליטים של סקולמאסטר טוויסט טרגי. "לפני חצי שנה, כשחברי יונתן נעים נסע לאתיופיה לטיול ארוך, הוא מצא שני דוכני תקליטים וקנה לי. סוף סוף שמתי ידיים על המוזיקה הזו. לצערי, לפני כחודשיים יונתן נפל במדרגות בקפה אדר, נפצע קשה ולפני שבועיים נפטר. כששמעתי שמולאטו מגיע בד בבד עם פטירתו של יונתן, החלטתי להקדיש לו את הסט שלי בהופעה של אסטטקה. הוא זה שהיה צריך לשבת פה ולספר לך על איך הוא נסע ומצא תקליטים באתיופיה ואיך אני לא. גם הוא, כמוני, לא ראה את מולאטו בהופעה. הוא רק התחיל את העבודה, אני בטוח שהוא היה נוסע ואוסף עוד מוזיקה, ולצער כולנו עוד לא יצא לנו לשמוע אותו מתקלט מהתקליטים שהוא הביא מאותה נסיעה".

» מולאטו אסטטקה בישראל - כל הפרטים

*#