רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפך יצחק טוניק לסמל המאבק על חופש העיתונות בגל"צ?

הוא ויתר על שלוש תוכניות אקטואליה ומודה שהוא יותר בעניין של גורי אלפי ועינב גלילי. "אני מודה שאקטואליה היא לא הבייבי שלי" אומר טוניק, שהודח השבוע מתפקידו כמפקד גלי צה"ל

תגובות

בבוקר יום חמישי, כמה שעות לפני מסיבת הפרידה ההיא מאבי בניהו, זומן מפקד גל”צ יצחק טוניק לשיחה במשרדו של ראש אכ”א האלוף אבי זמיר. בשלב הזה, גם אם הוא טרם הבין זאת, גורלו של טוניק כבר נחרץ. בשיחה אף עלתה סוגיית סיום כהונתו בתחנה ומועד הפרישה. ביום שלמחרת, התקשורת הרבתה לעסוק בהשפלה. הסצנה מתוך המסיבה של בניהו תוארה בפרוטרוט, ועיקר ההתעכבות היתה על תדהמתו של טוניק, שהתבשר על ידי הכתב הצבאי של “ידיעות אחרונות” יוסי יהושע כי הוא עומד לסיים את תפקידו בקרוב, באמצעות הודעה לתקשורת שנשלחה אליו מדוברות משרד הביטחון. ההלם של טוניק הוצב אל מול האופן שבו נמסרה ההודעה, שיוחס מיד לסגנון האגרסיבי של השר אהוד ברק. אך האם בשעה שחגג אצל בניהו, למעשה ידע טוניק שקצו בתחנה קרוב? בצה”ל לא מכחישים זאת (מדובר צה”ל נמסר: “ראש אכ”א נפגש עם מפקד גל”צ בבוקר יום חמישי האחרון, והאפשרות בדבר סיום כהונתו כמפקד גל”צ אכן עלתה בשיחה”), אך לטוניק יש גרסה אחרת. “הוא (זמיר - י”ב) שאל אותי מתי אני מתכוון לעזוב, ואמרתי שאני רוצה לסגור חמש שנים. הוא בפירוש לא אמר או רמז על כך שהתקבלה החלטה שאני מסיים את תפקידי בקרוב”.האם הידיעה על סיום הכהונה הגיעה בהפתעה? טוניק ובניהו (צילום: מוטי קמחי)בכל מקרה, מקורביו של ברק מתעקשים כי “טוניק כבר ידע על כך באותו יום מראש אכ”א, כך לפחות נאמר לנו, ואם הוא לא ידע, זו תקלה של הצבא. אבל ההחלטה בעניינו כבר נפלה מזמן, והיא לא קשורה לשום סיפור או ידיעה. פשוט לפני שבעה חודשים הוא הגיע לשלוש שנים בתפקיד, ואם ראש אמ”ן יכול לשרת שלוש שנים ורמטכ”ל יכול לשרת שלוש שנים, אז גם מפקד גל”צ יכול להסתפק בשלוש שנים”.יותר טאלנטים, פחות אקטואליה הדחתו של יצחק טוניק השבוע, שלוותה בשערורייה קולנית ובגלי מחאה, בולטת במיוחד כשהיא מונחת על רקע דמותו הפשרנית והנעימה של גיבור הפרשה. כשמגישי התחנה ושאר בכיריה יצאו השבוע להגנתו של טוניק, הם דיברו על כך שהפיטורין הם למעשה ניסיון של ברק לכרסם בחופש הביטוי של גל”צ ולהעביר מסר שסיקור ביקורתי ובוטה מדי כלפי מערכת הביטחון לא יתקבל על הדעת בתחנה צבאית. טוניק הוצג כמי שניסה לעמוד בפרץ, כאביר העיתונות החופשית. משיחות רבות שקיימנו, עולה שלכל הפחות הוא לא התכוון להיות כזה.טוניק הוא לא איש שמכור לאקוטאליה קשה. מוזיקה ברזילאית, אהבתו הגדולה ביותר, מעניינת אותו הרבה יותר. מדי שנה הוא נוסע לסיור מוזיקה בברזיל, ולפני שנתיים אף צירף אליו את אלי ישראלי, מגיש ותיק בגל”צ. אמנם אי אפשר לטעון שטוניק הזניח את מחלקת החדשות של גל”צ, אך נושאים בתחומי תרבות, משפט וחברה העסיקו אותו לא פחות, כולל משדרים אולטרה־פטריוטיים שהצבא יכול לחוש איתם מאוד בנוח. “אני מודה שאקטואליה היא לא הבייבי שלי, למרות שברור שכתחנה צבאית־ציבורית, מחלקת החדשות שלנו צריכה להיות מספר אחת”, מציין טוניק ומיד מוסיף כי “מובן שיש לנו גם אג’נדות נוספות ויש המון נושאים שמעניינים את המאזינים שלנו מעבר לחדשות”. התפיסה הזאת נפרטה למדיניות: בשלוש וחצי שנותיו בתפקיד הוריד טוניק שלוש תוכניות אקטואליה חשובות: “24 היום שהיה”, “יש עם מי לדבר” ומהדורת שבת בבוקר. בה בעת הפך את מחלקת התרבות לאימפריה. הוא מינה את אתי אנטה למנהלת המחלקה (“רכישת המאה”, מסכימים רבים בתחנה) וצירף טאלנטים רבים, ובהם יואב קוטנר, סיון רהב וידידיה מאיר, גורי אלפי, עינב גלילי, קרן פלס, שרון טייכר וערן זרחוביץ’. אם טוניק לא ידע על סיום הכהונה, זו תקלה של הצבא. אהוד ברק (צילום: אלון רון)“טוניק גם הרחיב את ‘קולה של אמא’ לטלוויזיה, הרחיב את ‘אמץ לוחם’ ואת ‘עוד מעט נהפוך לשיר’”, מתאר עובד בכיר במחלקת החדשות, “הוא אפילו הוסיף תוכנית משפטית מצליחה. בהרבה תחומים הוא קידם את התחנה, אבל בחדשות ובאקטואליה הוא כמעט לא נוגע. זה אולי לא הכי טוב או מחמיא, אבל זה גם לא ממש רע כי הוא נותן לעבוד. אז אנשים עובדים כאן קשה ועושים עבודה טובה”. בכיר אחר אומר: “כנראה שאקטואליה וחדשות לא עושים לו את זה. מצד שני, הוא קידם נושאים אחרים והוא נותן לנו לעבוד בשקט. אז אין יותר מדי תלונות”.הקריירה של טוניק (57) תמיד נשקה לעולם התקשורת, אך בעיקר מכיוונים ממלכתיים־צה”ליים. הוא מועסק עשרות שנים כאזרח עובד צה”ל ושימש כראש ענף קישור לעיתונות בדו”צ, ממלא מקום מפקד גל”צ, עורך במחנה, מנהל החדשות של ערוץ 10 בשנתו הראשונה, ולפני שלוש שנים וחצי מונה למפקד גל”צ. את תפקידיו תמיד ביצע בשקט ובמסירות. דמותו ודבריו לא נחרתו בתודעה הציבורית. האם, כפי שהצטייר בתקשורת, המציאות בגל”צ כפתה עליו להפגין שרירים מול הממסד הצבאי ומול הממונים עליו? “שר הביטחון או אנשיו לא הפעילו עלי לחץ ישיר להתערב בתכנים”, מודה טוניק, “אבל כן שמעתי כל מיני קולות שהגיעו מהכיוון, והיו לחצים בנושא. כמו למשל ההחלטה להפעיל עלינו את ביקורת משרד הביטחון. זה לא לחץ?”.במסגרת העבודה החדשותית בגל”צ סוקרו בשנים האחרונות לא מעט פרשיות שנגעו לתפקודו שלברק. הזגזוג לאחר הבחירות וטרום הכניסה לממשלה; ההוצאות המופרזות של משלחת השר בסלון האווירי בפאריס; הסירוב לערוך דיון מקדים במל”ל (מועצה לביטחון לאומי) על האפשרות כי יירוט ספינת המרמרה תיתקל בקשיים; מסמך גלנט וקרב הלשכות מול אשכנזי; והעריקה המפתיעה ממפלגת העבודה והקמת מפלגת העצמאות. “בכל המקרים הללו עבדנו כמו עיתונאים בכל גורם תקשורת אחר”, מדווחים במערכת החדשות של גל”צ, “אך למשך תקופה מאוד ארוכה הופעלו עלינו לחצים - על ראשי המחלקה, על העיתונאים, על העורכים ואפילו על הפרשנים. מכיוון משרד הביטחון הועברו כל הזמן מסרים שגבלו בסוג של איום או לפחות בתחושה של: תתחילו להיזהר כי אנחנו בעצם בעלי הבית’”. בגל”צ טוענים בתוקף כי ללחצים האלה לא היה שום ביטוי בשטח וזוקפים זאת לזכותו של טוניק.אחד השינויים בתקופתו של טוניק היה  כשבן כספית, שיחד עם עקיבא אלדר ועמנואל רוזן הרכיבו שלישיית הפרשנים הפוליטית ב”נכון להבוקר”, התבקשו לעזוב את התוכנית. לפחות בנוגע לכספית, הסברה היתה כי הביקורת החריפה שהוא משמיע תדיר כלפי שר הביטחון ברק תרמה להחלטה. “אף אחד לא ידע את הסיבה המדויקת, אך טוניק לא היה החלטי”, אמר אחד מהעוסקים אז בתוכנית, “הוא משך את הפרשנים ולא נתן להם החלטה ברורה במשך הרבה זמן. הוא הצטייר כדמות לא הכי חזקה והחלטית”.מנגד, מקורביו של טוניק טוענים כי “היתה החלטה ללכת בכיוון אחר, ובן כספית, שהיה הפרשן הכי ותיק, החל להגיש תוכנית ברדיו האזורי. גם אופן הכתיבה שלו והדברים שאמר לא התאימו לרדיו ממלכתי”. מי שלעתים מחליפה את כספית ב”נכון להבוקר” היא איילה חסון, כתבת ופרשנית בקול ישראל הנחשבת למקורבת לברק, ששמה הוזכר השבוע כמועמדת לרשת את טוניק.

יותר אבט”שים, פחות סדירניקים על המיקרופון גלי צה”ל כפופה למשרד הביטחון. השר ממנה את ועדת האיתור למציאת מפקד והוא הסמכות העליונה בנוגע למינויו. כדי לפטר את מפקד גל”צ נדרש אישור רמטכ”ל, כך שלפחות באופן פורמלי, טוניק פוטר על ידי הרמטכ”ל החדש בני גנץ, שמונה על ידי ברק לפני כחודשיים. “אין מצב שגבי אשכנזי (הרמטכ”ל הקודם) היה מפטר את טוניק לפי דרישת ברק, ולכן הוא המתין לכך שאשכנזי יילך”, אומר עו”ד אלדד יניב, בעבר יועצו הפוליטי הבכיר של ברק. “זה בסך הכל עוד מקרה שבו ברק מפטר אדם שהוא עצמו מינה בצורה הכי מפתיעה ומשפילה שאפשר. זה הפטיש שלו. טוניק הוא בסך הכל עוד קורבן במלחמה העקובה מדם בין ברק לאשכנזי”. טוניק הוא עוד קורבן במלחמה בין ברק לאשכנזי. עו"ד אלדד יניב (צילום: אלדד טואג)במחלקת החדשות טוענים כי “היינו במצב בלתי אפשרי - בין הפטיש לסדן עם ברק ואשכנזי. שר ביטחון מול רמטכ”ל. בתולדות צה”ל לא היה עימות כזה, ולנו זה בקושי איפשר לתפקד בצורה נורמלית. כל ידיעה חדשותית היא כביכול נגד אחד הצדדים. וזה הסיפור הגדול והחשוב בארץ, ואתה חייב לסקר אותו. אז היו עלינו לחצים, בעיקר מכיוון לשכת שר הביטחון, אבל מהכיוון של טוניק כמעט לא היה שום לחץ. חוץ מזה שהוא ביקש שנהיה רגישים ונבין איפה אנחנו פועלים”. דווקא מכיוון מחלקת התוכניות טוענים כי “המפקד העניק לנו גיבוי אדיר. עשינו המון קומדיה וסאטירה, ואנחנו יודעים שהצלחנו להרגיז לא מעט אנשים חשובים”, מספר מנהל המחלקה גלעד (אמיליו) שנקר, “בכל הזמן הזה טוניק נתן לנו גיבוי מוחלט. את החדשות מאוד קשה להאשים בפוליטיות, אבל אותנו זה הרבה יותר קל כי מדובר בקומדיה ובפרשנות על המצב. ולמרות הכל, הוא אף פעם לא צינזר שום דבר, וזה דברים שדווקא היו קיימים לעתים בעבר”. עובד גל”צ בכיר ששירת גם בתקופה שבה אבי בניהו שימש מפקד התחנה, מספק אבחנה מעניינת על הסינתזה המתקיימת באופיו של טוניק – איש שאקטואליה לא זורמת בעורקיו מצד אחד, אך שידע להתעקש על עצמאותה כשנדרש. “הלחצים הללו מופעלים על מי שנותן שיפעילו אותם, וטוניק לא מספיק חזק או בריון כדי שפוליטיקאים יפחדו להתקשר אליו”, טוען אותו בכיר, “וזה לא טוב. אצל בניהו הם היו משקשקים לבוא בדרישות. לא בטוח שאצל טוניק היה אותו דבר, אבל לזכותו ייאמר שהוא באמת עצר ואצר כמעט את הכל אצלו, למרות שהוא כן ביקש מאיתנו להיות מודעים לסיטואציה שאנחנו מצויים בה ולפעול ברגישות”. טוניק ניהל את גל”צ בשקט יחסי. לדעת רבים, שקט גדול מדי. “הוא עשה את הפעולה הקלה והביא כוכבים, בעיקר בתחום הבידור, אך כוכבים מבית כמעט לא גידל”, אומר מנהל מחלקה צעיר, “אין במסדרונות אווירה של רעב, של מפקד שמוכן להתאבד על סיפור”. לא מעט מחיילי הסדיר בתחנה טוענים כי “טוניק לא ממש סופר אותנו. הוא מקדם טאלנטים וכוכבים על חשבון חיילים. בעבר היו מקדמים כאן חיילים יותר”. טוניק טוען כי “אצלי חיילים משדרים יותר מאשר בעבר ויותר מאשר בשנתי הראשונה בתפקיד. זה נכון שאם יש לי שעתיים פריים טיים בצהריים ואני יכול לבחור בין גורי אלפי ועינב גלילי לשני סדירניקים, אני אבחר באלפי וגלילי”. אחד החיילים מעיד שבשיחה עם מחלקת קריינים אמר טוניק לקרייני הקורס האחרון שבאחרונה קיבלו את התגיות של גלי צה”ל: “עכשיו, כשקיבלתם תגיות, אפשר לדבר איתכם כמו בני אדם".בנקודה הזאת ראוי לציין שטוניק נתפס כמפקד קפדן. לפני שנתיים למשל, הדיח, חד וחלק, חייל מצטיין ומוערך בעל קשרים בחלונות הגבוהים, שהדליף את שאלות הידע הכללי לנבחרת בקורס קדם צבאי לפני מבחן ההסמכה. “כשעיתונאי של גלי צה”ל מבצע כזו עבירה חמורה, אין לי אפשרות או רצון להשאיר אותו בתחנה”, מסביר טוניק. גם בנוגע לחיילות, דרישותיו של טוניק גבוהות. “אין ויתורים על אבט”שים או על שמירות כמו שהיו לעתים בעבר”, טוען מנהל אחת המחלקות, “אפילו בתקופת בניהו, שנחשב יחסית מורעל, לא היו דרישות מהחיילות כמו אצל טוניק. בכלל, כל הקטע של הצבא מאוד חשוב לו”.נושאי משפט וחברה העסיקו אותו לא פחות מהצבא. גלי צה"ל (צילום: טל כהן)יותר נגד ברק, פחות בעד טוניק הלך הרוח בגל”צ הוא שכבר מזה זמן רב ברק מחפש את טוניק ובכלל את התחנה. “הוא כנראה מתקנא בבנימין נתניהו שיש לו את ‘ישראל היום’, ביביתון, ורוצה גם גורם תקשורת מרכזי שיהיה נתון למרותו וידווח עליו באור מחמיא”, אומרים שם. הראיה לאנטגוניזם של ברק כלפי גל”צ, לפי אנשי התחנה (מעבר לפיטורי טוניק) היא העובדה ששר הביטחון פתח במלחמת התשה מולם עד שאישר את הוראת השעה, שמאפשרת לגל”צ לשדר חסויות. חסויות אלה מכניסות לתחנה כ־17 מיליון שקל בשנה ומכסות כמחצית מתקציבה. בלעדיהן, תצטרך גל”צ להסתפק בחייליה ולא להעסיק את רוב הטאלנטים המשדרים בתחנה ושאר עובדים בכירים על אזרחי. רק לאחר שכמה מן הטאלנטים, בראשות רזי ברקאי ויעל דן, החלו לנהל קמפיין מול פוליטיקאים בבקשה שימשיכו לאפשר את שידור החסויות, תוקף הוראת השעה הוארך בשנה.מבחינת בכירים בגל”צ, האחראי לסאגה הזאת הוא ברק, שלדבריהם “אם היה רוצה, אז עם ההשפעה שיש לו על נתניהו, הדבר הזה היה עובר בקלות”, טוענים כמה בכירים שלא לייחוס, “הרי זה כסף קטן. זו תחנה צבאית ותיקה וחשובה שכל העם אוהב. אבל כנראה האינטרס של ברק היה להשאיר אותנו מוחלשים. למה הוא מפטר את טוניק עכשיו, חצי שנה לפני שמשרד הביטחון צריך להעלות לממשלה מסמך שינסח את אופיה ואת יעדיה של גלי צה”ל ויסדיר את עתידה? כי הוא רוצה לשלוט באופן שהדבר הזה מתבצע. הוא רוצה לשים איש שלו בראש. לא סתם מתפרסמים שמותיהם של אילה חסון, יוני קורן ורונן ברגמן, המקורבים אליו. בכל מקרה, זה יהיה אדם שיהיה כפוף לברק”.פרשן בכיר בגל”צ שלא הצטרף לקמפיין למען החסויות טוען כי “המטרה ראויה אך לא הדרך. אנחנו תחנה ציבורית ואנחנו חשובים מהרבה מאוד בחינות, גם כחלק מהשידור הציבורי, ולכן יש כל כך הרבה זירות ציבוריות שניתן להילחם בהן. לא צריך ללכת לפוליטיקאים שאנחנו מסקרים, ולאחר מכן להיות חייבים להם. זה גם לא טוב תדמיתית בעיני הציבור, שמאוד אוהב את התחנה". גורם אחר אומר: "גם נאלצנו לאכול את הדגים המסריחים וגם גירשו אותנו מהעיר. חוק החסויות לא עבר. מה שכן התקבל זו הוראת השעה שבשנה הקרובה נוכל להמשיך עם החסויות. המסר שעובר הוא פשוט: תהיו ילדים טובים, אל תרגיזו אותנו, ואולי בעוד שנה נשקול את העניין שלכם בחיוב".החשש משחיקה בכוחה של התחנה – בד בבד עם פרשת הפיטורין ברק גם נתן הוראה למבקר משרד הביטחון לבקר את התנהלות התחנה ואת תכניה – גרם לאנשיה להתייצב כמעט כאיש אחד מאחורי המפקד טוניק, אדם שתומכיו ומבקריו מתארים כ”דמות די אפרורית”. עומרי רונן, מנהל התוכניות של 102 ומגיש בגל”צ וגלגל”צ במשך שנים, טוען כי “ברק דווקא תיאר אותו בצודה די מדויקת. הוא איש שלא עשה רע מדי, אבל גם שום דבר טוב להתפאר”. אנשים אחרים בתחנה טוענים שלא לייחוס שאם “היית שואל לפני שבוע על יצחק טוניק, אז מעט מאוד אנשים היו אומרים הרבה דברים טובים. הוא אמנם בחור טוב - שקט וכזה שנותן גיבוי אבל לא ממש מורגש ולא אחד המפקדים הגדולים שהיו כאן. אבל עכשיו הסיפור לגמרי שונה, וכולם מתאחדים סביבו”.טוניק לא עשה רע מדי, אבל גם שום דבר להתפאר בו. עמרי רונן (צילום: מאיר פרטוש)את קריאת הקרב השמיע טוניק ביום שישי שעבר, בבוקר לאחר שפוטר בבושת פנים על ידי ברק. ל”עכבר העיר” אמר מפקד גל”צ כי “נעשה ניסיון גס ובוטה של שר הביטחון להשתלט על התחנה הצבאית באמצעים אלימים. כל היתר זה פולקלור. לומר שהם הודיעו קודם והייתי צריך לדעת, זה לרמות את הצבא, את הרמטכ”ל ואת הציבור. זו מהות הסיפור”. יום לאחר מכן פירסמו עשרות אנשי גל”צ גילוי דעת, ובו כתוב כי “אירועי היממה האחרונה מצטרפים לשורה של התבטאויות וצעדים שנעשו בתקופה האחרונה, ונדמה שמטרתם לפגוע בעצמאות העיתונאית של שידורי התחנה ושל העיתונאים העובדים בה”.בין היתר חתומים על המנשר אילנה דיין, יעל דן, רזי ברקאי, אברי גלעד, דליק ווליניץ, ירון וילנסקי, טלי ליפקין שחק, וגולן יוכפז. גלית אלטשטיין, מנהלת מחלקת החדשות בחמש השנים האחרונות, אף היא חתומה עליו. “טוניק הוא לא רק מפקד שתמיד תמך וגיבה, אלא פתאום גם יש לנו תחושה שמנסים לפגוע בתחנה”, היא אומרת, “אנחנו עובדים בסביבה מאוד לא פשוטה. אנחנו גם צבאיים, גם ציבוריים וגם ממלכתיים. המחשבה שיש כאן קו פוליטי או ניסיון לקדם אג’נדה מסוימת היא לגמרי מגוחכת. אנחנו אנשי חדשות, וזה כל מה שאנחנו רוצים לעשות, בצורה הכי נקייה ואובייקטיבית”.מיכה פרידמן, מגיש אקטואליה ותיק, מוסיף כי “בחיים לא כוון אלי לחץ מגבוה להעביר מסר כזה או אחר, לייצג אינטרס או אג’נדה כזו או אחרת. במסגרת הקו שטוניק השרה, תמיד נשמר טוהר האיזון והאובייקטיביות”. גם כתבים רבים ששוחחנו איתם למטרת הכתבה טוענים כי “בגלי צה”ל אין אינטרסים פוליטיים. יש גם מנהלים ועורכים כמו אלטשטיין וגולן יוכפז, שבחיים לא יאפשרו דריסת רגל של פוליטיקיאים בתוכן. אין דבר כזה בגל”צ קו מערכתי. לא נגד אהוד ברק ולא נגד אף אחד אחר”.אבל היו גם בכירים שלא חתמו והיו אף שחתמו והצטערו. אחד המגישים הוותיקים בתחנה שלא הצטרף לשתדלנות מול השרים סביב נושא החסויות או למכתב התמיכה בטוניק, מסביר: “כמעט כל אחד שחתם על המכתב פיטר או הזיז אנשים בגלל שיקולים מקצועיים כאלה או אחרים. זה לא שכולם כאלה חסידי טוניק כמו שהם נגד ברק והאג’נדה שלו. אנחנו לא צריכים להיכנס למה שקורה בין שניהם, ואנחנו בטח לא צריכים לצאת חזיתית במשרד הביטחון. אנחנו צריכים לפעול בזירות לגמרי אחרות. פחות פוליטיות. התחושה היא שגם אם טוניק יינצל, והוא כנראה לא יינצל, גלי צה”ל תישאר מדממת”.

*#