רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לחשוף את המקור: המקורות הנשכחים של שירים שעשו עלייה

"שלום לך ארץ נהדרת" נכתב במקור כשיר אהבה לניו אורלינס, "קסם על ים כנרת" בכלל נכתב על הקסם שבלילות נאפולי, וההמנון הלאומי? התחיל כשיר עם רומני. פרק נוסף בסדרת חשיפות מרעישה של קאברים ידועים מההיסטוריה

תגובות

ביום העצמאות, כמו כל שנה, מתערבב בעשן המנגלים ניחוח קל של פטריוטיזם. לצד הפיתות, הקבבים ופטישי הפלסטיק תמיד נשארת פינה חמה בלב למוזיקה הישראלית, מוזיקה מ"שלנו". אבל באומנות, כמו באומנות, יש הפתעות לאורך הדרך: חפירה מעמיקה בנבכי המוזיקה הישראלית מגלה שגם שירים שנתפסים כישראלים לכל דבר, לא תמיד נכתבו בארץ. התרבות הישראלית ספגה רבות מתרבויות וזרמים מוזיקליים מכל העולם, אפילו שלא תמיד אנחנו מודעים לכך: ברור למשל שההורה נחתה עלינו ממזרח אירופה, אבל מי היה מאמין שגם נכסי צאן ברזל מפס הקול של שבת בבוקר, מבוססים על לחנים מעבר לים?

תרבות הכיסוי מצליחה להתעלות על עצמה בשנים האחרונות, וכמעט לכל אמן שמכבד את עצמו יש גרסת כיסוי ללהיט של מישהו אחר, או שמישהו אחר דאג לעשות לו קאבר. במקרים רבים הכיסוי מצליח להתקבע בתודעה, ואילו השיר המקורי נשכח מהלב. קל וחומר כשמדובר בשירים לועזיים שלא תמיד הצליחו בארצות המקור. אז הנה התרומה הישראלית: אולי חלק מהשירים היו פלופ בארץ המוצא, אבל בזכות התרגום הצליחו להישאר בתודעה של מדינה שלמה, קטנה אומנם, שחגגה ממש עכשיו יום הולדת. הנה כמה דוגמיות:

שלום לך ארץ נהדרת – יהורם גאון / City of New Orleans – Steve Goodman

מה יותר ישראלי מיהורם גאון ששר "...ואין מקום כמו ארץ ישראל"? אז זהו, שהשיר בכלל נכתב כשיר אהבה לנופיה של דרום ארצות הברית. השיר נכתב על ידי גודמן, יהודי יליד פרברי שיקגו, שאמנם ביצע אותו עד יום מותו (ב-1984, מלוקמיה והוא בן 36 בלבד), אך התפרסם יותר בביצוע של ארלו  גת'רי מ-1972. ההשראה לשיר הייתה נסיעה שביצע גודמן בקו הרכבת משיקגו לניו אורלינס, הנמשכת מעל ל-1500 קילומטר ואורכת כ-19.5 שעות. אין כמו להלחין את הנופים במדינות אילינוי, קנטקי, טנסי, מיסיסיפי ולואיזיאנה, וליצור קלאסיקת קאנטרי יפהפייה. השיר זכה לגרסאות כיסוי של גדולי הקאנטרי וביניהם ג'וני קאש, ווילי נלסון וג'ון דנבר (וגם ג'ו דאסן הצרפתי). ב-1977 הפך אותו יהורם גאון, בתרגומו של אילן גולדהירש, לשיר אהבה וגעגועים לארץ ישראל.

מה יותר ישראלי משיר אהבה לניו אורלינס? סטיב גודווין: 

בוא הביתה – שולה חן / Sunday Morning – Margo Guryan

מפתיע לגלות שאחד השירים היותר ישראלים שיש, הוא בעצם שיר מתורגם: בדצמבר 1967 הוציאה לרדיו מרגו גוריאן, זמרת ניו יורקית, את השיר Sunday morning. השיר לא שרף את המצעדים, והפך להצלחה מסחררת דווקא תחת ביצוע של להקה אחרת - Spanky & our gang. האלבום השלם שיצא שנה לאחר מכן, לא הצליח להשאיר אותה בתודעה, וגוריאן הפכה למורה למוזיקה. מאוכזבת מהכישלון, לא הוציאה עד 2007 שום חומר חדש. בארץ לעומת זאת, הפך השיר ללהיט בביצוע של שולה חן ובתרגום של מי שהיה בן זוגה, אבי קורן. שלום חנוך וחנן יובל ששירתו עם חן בלהקה הצבאית מבצעים קולות רקע. האלבום (גם הוא היחידי של חן) כלל אף ביצוע בעברית ל-As tears goes by של מריאן פייתפול (שנכתב ע"י הרולינג סטונס). אם זכור לכם דווקא ביצוע בצרפתית, את לא מתבלבלים. גם הזמרת מרי לפורט עשתה לו כיסוי.

מעניין אם גם השיר הזה ליווה פרסומת לקוטג'. מרגו גוריאן:

בוא לריו – יהודית רביץ /Boiadeiro – Jorge Ben Jor

אחחחח... ריו דה ז'נירו. העיר הברזילאית שתארח את המונדיאל ב- 2014, ושנתיים אחר כך גם את האולימפיאדה. עיר הקרנבלים, החופים והמוזיקה. פלא שכותבים עליה כל כך הרבה? הרעיון להוציא תקליט שלם משיריו של הזמר והמלחין הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור עלה לאחר שיהודית רביץ התארחה בהופעה של בן, מה שהוביל לפרויקט המצליח – האלבום "בוא לריו". בן שנולד בריו, היה הראשון שהלחין את מילות Mas que nada של סרג'יו מנדס והפך אותו ללהיט לטיני, שאפילו הבלאק אייד פיז ביצעו לו גרסה משלהם. השיר Boiadeiro (שמשמעותו קאובוי) לקוח מאלבומו ה-19, שנקרא Salve Simpatia.

מסתבר שלמוזיקה דרום אמריקאית יש קהל נלהב בארץ, כיוון שזו לא הייתה הפעם הראשונה שיצירותיו של בן מתורגמות לעברית: אהוד מנור תרגם משיריו לאלבום "ארץ טרופית יפה", חמש שנים קודם לכן. מתי כספי עיבד, ויהודית רביץ, אז עדיין זמרת צעירה, התאמנה על מקצבי בוסה נובה לקראת היצירה הברזילאית שלה.

היווה השראה ליהודית רביץ ולבלאק אייד פיז. ז'ורז' בן:

מיליארד סינים – אריאל זילבר / Et Moi, et Moi, et Moi - Jacques Dutronc

אריאל זילבר, זמר השנה של רשת ג' לשנת 1976, תמיד היה קצת עוף מוזר בנוף המוזיקלי של ישראל, אבל הוא מייצג היטב את הישראליות: החל בחלקו הבולט בלהקת תמוז, עובר בשילוב מוטיבים ערביים ביצירתו, וכלה בלוק הרב המתנחל שקיבל בשנים האחרונות. בתחילת הדרך ניסה זילבר את מזלו בבריטניה ואחר כך עבר לפאריז, שם קיבל השראה מז'אק דטרון. דטרון פרץ לקדמת הבמה לאחר שהיה גיטריסט בלהקות רוק, והפך בשנת 1966 לסופסטאר צרפתי עם השיר Et Moi, et Moi, et Moi. השיר שילב השפעות רוק בריטיות עם מלל צרפתי ובעצם ייבא את מהפכת הרוק לצרפת – בערך מה שעשו אריק אינשטיין ושלום חנוך בסצנה הישראלית. בשנת 1973 החליף קריירה והפך לשחקן קולנוע, ואילו להקת מונגו ג'רי בצעה את השיר בגרסה משלה, באנגלית.

האריק איינשטיין של הצרפתים. ז'אק דוטרונק:

חד גדיא – חווה אלברשטיין /Alla Fiera dell'est – Angelo Branduardi

הלחן של "חד גדיא", הרבה בזכות העיבוד הדרמטי, מזכיר טירות ונסיכות מימי הביניים, מה שלא כל כך רחוק מהמציאות: אנג'לו ברנדוארדי הוא יוצר איטלקי שהתפרסם בזכות חיבתו למוזיקת עם איטלקית. כשמקשיבים לגרסה המקורית של ברנדוארדי אפשר להפליג על כנפי הדמיון לאירופה של המאה ה-15. השיר הופיע באלבומו של הזמר בשנת 1976, וב-1978 יצאה הגרסה הבינלאומית של האלבום, בשפה האנגלית.

על חווה אלברשטין, שהוציאה כבר יותר מ-40 אלבומים, אין כל כך מה להוסיף - מקומה בפנתיאון מובטח. רק נזכיר שכשיצא השיר בשנת 1989 הוא עורר מהומה רבתי ונאסר להשמיעו ברדיו: השיר הוא שיר מחאה פוליטי, והשתמש במחזוריות של הטקסט מההגדה כדי לצאת נגד מדיניות הממשלה בשטחים שהובילה (לדעת אלברשטיין) למחזוריות של מעגל אימה. שנה לאחר מכן הוזמנה אלברשטיין להדליק משואה ביום העצמאות, צעד שגרר ביקורת רבה.

חיבה למוזיקת עם איטלקית. אנג'לו ברנדוארדי:

אילו ציפורים – להקת הנח"ל /Chanson Les Compagnons De La - Si Tous Les Oiseaux

השיר "אילו ציפורים" נכלל בתכנית ה-20 של להקת הנח"ל, שעלתה לאוויר ממש לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. השילוב בין להקה צבאית מצליחה ללחן של להקה צרפתית מוצלחת לא פחות הוליד להיט שנשאר איתנו עד היום. הקומפניון הייתה להקה שהוקמה לאחר מלחמת העולם ה-II, ב-1946 ופעלה עד 1985. הלהקה עבדה קשה מאוד: ב-40 שנות פעילותה הוציאה מעל 300 אלבומים, הופיעה מעל 8000 (!!!) פעמים בכל העולם, ושיתפה פעולה עם אמנים רבים, ביניהם אדית פיאף, שרל אזנבור ורבים אחרים.

הקומפניון דה לה שנסון השפיעה רבות על התרבות הישראלית, ולהקת "התרנגולים" שהוקמה על ידי נעמי פולנסקי, נועדה במקור להיות הקומפניון הישראלית. מילות השיר, שמזוהה מאד עם הזמר העברי-ארצישראלי, תורגמו על ידי נעמי שמר. שירים נוספים שלה שתורגמו לעברית מוכרים בשמות "באביב את תשובי חזרה" (בביצוע להקת הנח"ל) ו"שרה שרה" (של הגשש החיוור.

ה"תרנגולים" המקוריים. הקומפניון דה לה שנסון:

התקווה – סאבלימינל והצל / Where Is Your Dream - Blackdraft

אחד השירים היותר ציוניים שיצאו בעשור האחרון הוא השיר "תקווה" של סאבלימינל והצל. אזכורים של דגל המדינה, פיגועים, דמעות ומשפט המחץ "עוד לא נולד הבן זונה שיעצור את ישראל", קצת מעמעמים את העובדה שמקורו של השיר (שיצא ב-1997) בצמד כותבים גרמנים דווקא: מישל אורגץ ופיטר אודנט'ל, המשתפים פעולה עד היום. זה היה השיר היחיד של צמד ההיפהופ “Blackdraft” – אובה סטיל וקווין מקוי (שאף היה חלק מגלגולי הלהקה "Bad Boys Blue"). הצמד התפרק, אבל סאבלימינל הצליח להנציח את השיר: הוא והצל תרגמו את המילים, הוסיפו תבלין ציוני חזק, והחזירו את הכבוד לנוער הישראלי הגאה.

שיר היפ הופ כושל באירופה, להיט ישראלי. Blackdraft:

קסם על ים כנרת – המכשפות / John Stepan Zamecnik - Neapolitan Nights

אחד הדברים היותר ישראליים הוא להתעדכן במפלס הכנרת, אם כי נראה כי כדי להחזיר אותה למצבה הקודם תצטרך הכנרת נס של ממש ולא רק קסם. בכל אופן, המכשפות עשו קסם משלהן: הן הצליחו להוציא שיר עממי מחשכת הקומזיצים ולהפוך אותו ללהיט רדיו. באופן מוזר, השיר התגלגל מלחן בסגנון "איזי ליסנינג" שנכתב בשנת 1926. לקטע המקורי יש גרסאות רבות: הגרסה הזו היא מ-1928, הראשונה שהיו לה מילים, ששר ג'יימס מלטון.

גם בנאפולי היה קסום. ג'יימס מלטון:

התקווה (ההמנון הלאומי) /Carul cu boi / Bedrich Smetana - Ma Vlast Moldau

שמו של מחבר המילים להמנון הלאומי מוכר וידוע. אבל סביר שלשאלה מי היה זה שהלחין את "התקווה" נענה בשפשוף מצח וגמגום של מבוכה. הסברה הרווחת גורסת שמילות השיר (הראשונות, ישנן כמה גרסאות גם למילים) הוצמדו לשיר העם הרומני Carul cu boi, שיר שממנו כנראה קיבל סמטנה הצ'כי את ההשראה ליצירה שלו, ה"מולדואו". הדמיון זועק לאזניים, וגם התקופה ההיסטורית חופפת: היצירה של סמטנה הושלמה בשנת 1875, ואילו מילות "התקווה" נכתבו ע"י אימבר בשנת 1878. צירוף מקרים? כנראה שלעולם לא נדע.

ותודה לרומנים על ההשראה. Ma Vlast Moldau (החל מ- 01:00):

ונסיים בשירת ההמנון. בגרסה הרומנית שלו כמובן:

*#