אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום שישי ה-13: להקות שלא הייתם רוצים לפגוש בסמטה אפלה

גובלין קוק ו"בלסאק לסתות המוות" - למרות השמות המאיימים והלוק המטריד, לא מדובר בדמויות מסרט אימה אלא במוזיקאים לכל דבר. לכבוד יום שישי ה-13 הנה כמה אמנים שיכניסו אתכם לאווירה הנכונה

תגובות
פחד אלוהים. לורדי
אי־פי

יום שישי ה-13 נחשב ליום מבשר רעות. רובינו לא יודעים את מקור האמונה הטפלה הקשורה לצירוף הנדיר הזה, אבל בהחלט עוקבים באדיקות אחרי לוח השנה כדי לסגור מרתון סרטי אימה ביתי עם החברים. בין אם אתם לא מייחסים לתאריך הזה אף חשיבות ובין אם אתם מאמינים בהשלכות שלו ולוקחים אותו ברצינות - הנה כמה הרכבים מוזיקליים שלא היינו ממליצים לכם לשמוע הלילה, או על אחת כמה וכמה לפגוש בסמטה אפלה.

» אימה מוזיקלית: הקליפים המפחידים ביותר
» און סטייג': "לא" מעדיפים לא להתחייב
» הופעות החודש המומלצות
» 
מדור מוזיקה עכבר העיר

שש הלהקות הבאות לא משחקות משחקים, לא מפחדות להפר את הסדר ונכנסות עמוק לשואו אותו הן מנסות להעביר. נכון, זה אולי מעט מטופש, בהתחשב בעובדה שרובן מחופשות, נותנות לחבריהן שמות במה מזויפים ובעיקר צועקות (רובן מעולם המטאל, מה ציפיתם) אבל אין ספק שנוכחותן בעולם עוזרת לנו להעריך מוזיקה אמיתית. התחלנו.

מסכות ודם מזויף: Gwar

הכירו את הלהקה האמריקאית הביזארית Gwar, שנחשבת לספקית הבידור של עולם המטאל. האירוניה היא שמעבר לאיברים המלאכותיים שחבריה מרכיבים (דורבנים מחודדים על הראש, שריון מגוחך ובעיקר מבט שטני), המוזיקה שלהם לא כזאת כבדה. זאת אומרת, לא כבדה יחסית למוזיקת מטאל. גוואר לוקחת את עצמה לחלוטין ברצינות, גם כשזה נוגע להופעות, בהן אפשר לראות בין היתר את חבריה לבושים כמו מפלצות עם קסדות מחודדות או מקיאים דם מזויף על הקהל. הטקסטים של הלהקה, שמגיעה מריצ'מונד שבווירג'יניה, הם גסים על גבול המגונים, וסרטי הזוועה והאימה הקצרים שהיא מצלמת נודעו בזכות היותם מפורטים במיוחד. הלהקה הוקמה כבר ב-1984, עברה מספר גלגולים, ובגלגול הנוכחי חברים בה טיפוסים העונים לשמות 'בלסאק לסתות המוות' ו'גוף השרירים הנורא'.

טקסטים גסים על גבול המגוניםGwar עם "Let Us Slay":

מנהיגי הגל החדש: Slipknot

סליפנוט הם תופעה מעניינת. מדובר בלהקת נו-מטאל מדה מוין שבמדינת איווה שבארצות הברית. תשעת חברי הלהקה מזוהים בזכות נגינה אגרסיבית, אבל בעיקר בזכות המראה הייחודי שלהם: כולם עוטים מסכות ולובשים סרבלים אחידים הממוספרים מאפס עד שמונה. התלבושות הבהחלט-לא-רגילות שלהם אמורות לרמוז שעלינו להתעמק במוזיקה ולא בזהות חברי הלהקה, ולכבוד כל הופעה מיוחדת או אלבום חדש המסכות של החברים משתנות או מתחלפות. בשנים האחרונות דווקא חושפים חברי הלהקה את פניהם בצילומים, אבל בתחילת הדרך סירבו להצטלם ללא מסכות - כולל ראיונות, סרטים שנעשו עליהם, ואפילו טקסים וקבלות פרסים. 

בסוף הצטלמו ללא מסכות. Slipknot עם "Dead Memories":

הדור הבא: Goblin Cock

תכירו את להקת גובלין קוק, שעל אף השם המאיים של האלבום השני, "בוא איתי אם אתה רוצה לחיות", הם החביבים ביותר ברשימה שלנו. המוזיקה שלהם היא סוג של שילוב בין מטאל וכישוף, והשירים מגוונים ביותר - החל מחיות מחמד חמודות עם אף ארוך וכלה בסרטי מפלצות יפנים. יותר משהם כיפיים, הם בעיקר מוזרים. הם נראים כמו חבורה במסדר קלטי עתיק, סוג של כהני דת עם גלימות, וכבר קרה בהופעות שהתבלבלו בין חברי הלהקה לבין פועלי הבמה. חלוק הקוסמים שהם לובשים וכיסויי הפנים שלהם אומרים הכל.

כמו חבורה במסדר קלטי עתיק. Goblin Cock עם "Stumped":

רוק מפלצות: לורדי

לורדי הם להקת הארד רוק פיני שנוסדה אי שם ב-1992. 14 שנה אחר כך, ב-2006, זכתה הלהקה באירוויזיון, עם השיר "Hard Rock Hallelujah" - קצת מפתיע בהתחשב בכך שבהופעות חבריה נוהגים להסתיר את הפנים והגוף באיפור כבד וללבוש תחפושות בהשראת סרטי אימה. קצת פחות מפתיע כשנזכרים שהנציג שלנו לאותו אירוויזיון היה אדי בטלר. בכל אופן, לורדי ולא אף אחד אחר הם אלה שהעניקו לפינלנד את הזכייה הראשונה בתולדותיה בתחרות האירוויזיון. כבוד. לפני כמה שנים יצא לאור סרט אימה בו השתתפו כל חברי הלהקה, ושהציג אותם בתור מפלצות על פי התחפושות אותן הם לובשים בהופעותיהם. בסרט חברי הלהקה משתלטים על בית חולים לילדים עם פיגור שכלי על מנת לחטוף ילדה אוטיסטית שנמצאת בו. הקטע המפחיד הוא שלאף אחד מחברי הלהקה אין טקסט בסרט. במקום דיבור, חברי הלהקה מתקשרים עם העולם באמצעות שאגות ונהמות. אנחנו מגדירים את המוזיקה שלהם כרוק מפלצות.

הפך אותם לכוכבים. לורדי עם "Hard Rock Hallelujah":

מלך העולם הגותי: מרילין מנסון

על בריאן יו וורנר (Brian Hugh Warner) בוודאי שמעתם. יש לו גם שם במה שבטח יהיה לכם מוכר יותר - מרילין מנסון. לאדון מנסון יש להקה, שנקראת גם היא מרילין מנסון, שמנגנת אינדסטריאל מטאל. מנסון הוא מוזיקאי אמריקאי שידוע בפרסונה השערורייתית והפרובוקטיבית שלו, והדוגמה הטובה לכך היא שם הבמה שלו, שמורכב משמותיהם של השחקנית מרילין מונרו והרוצח צ'ארלס מנסון. עוד לפני ששם הלהקה קוצר להיות כשמו של הסולן, נקראה הלהקה "מרילין מנסון והילדים המפחידים". עם זאת, הדעה הרווחת היא כי מאחורי החזות הכאילו מאיימת, ישנו מוזיקאי מוצלח ואפילו שחקן מוכשר. העובדה שהוא יהיר ושחצן רק מרמזת על ההופעה הטובה שהוא נותן, והמשיכה שלו לאיפור בצבעים קיצוניים ועדשות העיניים המפחידות שלו תורמות גם הן לשואו. הוא פרסונה משעשעת על גבול המעניינת, ונחשב למלך של העולם הגותי והאפל. מה שנקרא, תענוג אסור.

סיוטים מתוקים. מרילין מנסון עם "Sweet Dreams":

תוקפת כתבים: ביורק

את הרשימה חותמת ביורק, הזמרת והיוצרת האיסלנדית שכמו מדונה, מעדיפה להיקרא בשמה הפרטי בלבד (נוהג נפוץ בקרב האיסלנדים, מתברר). המוזיקה שלה היא מעין מארג של סגנונות מוזיקליים, מוזיקה עממית איסלנדית, מוזיקה קלאסית, טריפ הופ וג'אז. ביורק היא חלק מהרשימה לא כי היא מזרה אימה, אלא בעיקר כי היא די משוגעת. אף פעם לא תתפסו אותה עם בגדים רגילים, היא תוקפת כתבים שמפריעים לה בדרך, ופעם אחת היא גם לבשה ברבור לטקס האוסקר. מבחינה מוזיקלית ביורק היא אמנית מבריקה, עם קול רך ונעים וכישרון כתיבה יוצא דופן. אם חשבתם שתתקלו בליידי גאגא או סיה בסוף הרשימה, דעו שלגבי מוזרויות יש להן עוד הרבה מה ללמוד.

הפחד מהלא מוכר. ביורק עם "Venus As A Boy":

*#