רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עבדים היינו גרסת 2011: שירי המחאה שליוו את המהפכה במצרים

רגע אחרי ששרנו את שירי השיחרור שלנו מעול שילטון המצרים, זה הזמן להטות אוזן למתרחש במצרים של ימינו ולהקשיב לשירי החירות החדשים, מפי זמרי המהפכה המקומיים

תגובות

כמו בכל שנה עם ישראל חוגג את חג החירות, ואת היציאה ממצרים. השנה, לא רחוק מכאן, באותה מצרים שממנה יצאו בני ישראל לפני אלפי שנים, חוגגים המצרים את נפילתו של משטר טוטליטארי. מדיווחים וקטעי הוידיאו הרבים שתעדו את ההפגנות, נראה כי המוזיקה היוותה את הקצב והלב הפועם של המהפכה המצרית. רגע אחרי ששרנו את שירי ליל הסדר, יתכן וזהו זמן טוב להטות לרגע אוזן קשבת לשירי החירות והמחאה שעלו מן המהפכה של שכנינו מדרום. אלו השירים המייצגים את אלו שיצאו לרחובות, הפגינו וחגגו את החופש בתקווה לעתיד טוב יותר. » ספירלת השתיקה באוזןבר: יש מחאה גם בישראל

מארק לוין, גיטריסט ומרצה להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה, שכתב ספר העוסק ברוק כבד באיסלם, לקח חלק בהפגנות שהפילו את השלטון במצרים. הוא תיעד באתר האינטרנט freemuse, פורום עולמי העוסק בצנזורה ומוזיקה הפועל לחופש הביטוי עבור מוזיקאים ומלחינים בעולם, את רשמיו: "בעת ההליכה בכיכר, בכל כ- 20 מטרים אפשר היה להיתקל באנשים שרים, מתופפים, קוראים שירה, או רק נואמים. המוזיקה אפשרה למפגינים להמשיך ולנוע, שעה אחרי שעה, ונתנה את הקצב".המוזיקה נתנה את הקצב למפגינים. מתוך הפגנה בכיכר: רמי איסאם, בן ה- 23 הוא אחד המוזיקאים שקולו הפך לאחד הבולטים במהפכה. איסאם שיצר מוזיקה עוד לפני כן, זכה במהלכה לכינוי "זמר המהפכה" והפך לאחד הקולות הבולטים המסמלים אותה, בשל הופעות המחאה התכופות שקיים על רקע ההפגנות שהתרחשו בכיכר אל תחריר.

בהמשך הותקף איסאם על ידי כוחות המשטר יחד עם מפגינים נוספים ששהו בכיכר. הוא תיעד את חבלותיו, ופרסם את חוויותיו מאותו היום בסרטון ביוטיוב. "הם התחילו להרוס את האוהלים, חתכו שלטים ותקפו את כל מי שהיה באזור באלות. אני נגררתי על ידי קבוצה של חיילים והועברתי לקצינים שקשרו לי את הידיים והרגליים. הם התחילו לבעוט בי בגוף ובפנים עם אלות, צינורות מקלות וכבלים. חשמלו אותי במקומות שונים בגוף, דרכו עלי וגזרו לי את השיער".

במהלך ההפגנות, שר איסאם שירי מחאה רבים נגד השלטון מול אלפי המפגינים בכיכר. אחד השירים הבולטים קרא באופן ישיר לעזיבתו של מובארק.  "כולנו עומדים יחד, מבקשים דבר אחד פשוט, תעזוב, תעזוב, תעזוב...הוא יעזוב כי אנחנו לא נעזוב". שיר אחר, נכתב אודות פרד שמבקש מאביו החמור להעביר לו את השליטה על העגלה, בעוד שהחמור מסרב ואומר שעדין לא הגיע הזמן. הכוונה בשיר היא כמובן למובארק, ולשלטון במצריים.זכה לכינוי "זמר המהפכה". רמי איסאם:

מוחמד מוניר, אחד היוצרים הידועים במצרים, פרסם שיר במיוחד עבור המהפכה. מוניר, הידוע בפי מעריציו בשם "המלך", הוא אחד המוזיקאים הידועים ביותר במצרים ובמזרח התיכון כולו. המוזיקה שלו, שהתפרסמה עוד בשנות ה- 70, משלבת בין מוזיקה ערבית, מוזיקה נובית, בלוז, ג'ז ורגאיי. הטקסטים שלו ידועים בתכנים הפילוסופיים שלהם, בתשוקה החברתית ובמסרים הפוליטיים השזורים בהם. את השיר "איזיי" או בתרגום חופשי לעברית "איך", הוא שחרר לכבוד המהפכה שפרצה. נראה כי מילות השיר נכתבו באופן שיתאים לקשת דעות פוליטיות רחבה יחסית, ומדמות את מצרים באמצעות מטאפורה של אהובה שאינה תומכת בבן זוגה: "איך יכול להיות שאת לא יכולה להרגיש את הנדיבות שלי/ איך זה שאני יכול להגביה את ראשך ואת מכופפת את ראשי? אני הרחוב הישן ביותר שבתוכך/ אני התקווה שנשארה לך".תכנים פילוסופיים, תשוקה חברתית ומסרים הפוליטיים. מוחמד מוניר:  מלבד זמרי ושירי המחאה ישנה גם לא מעט מוזיקת שוליים, שפעלה גם תחת שלטון מובארק. נראה כי פעמים רבות עצם היצירה בז'אנר שאינו מקובל על הזרם המרכזי, היוותה מחאה שקטה יותר, ביחס לשלטון ולזרם השולט. רוב האמנים הצעירים שרצו להביע ביקורת על המשטר עשו זאת במסווה. זמר ההיפ- הופ מוחמד אל דיב בן ה- 26, סיפר בראיון שנערך בשנת 2010, לפני פרוץ המהפכה, כי הבחירה ליצור בז'אנר ההיפ- הופ, הייתה לא מקובלת במצרים ובמובנים רבים פורצת דרך. אל דיב, הוא חלק מצמד ההיפ הופ Wighit Nazar. משמעות השם בערבית הוא "נקודת מבט", המתאר יותר מכל את הצורך של היוצרים בהבעת עמדה."בשבילי היפ הופ הוא חופש הביטוי של הפרט. במזרח התיכון קשה מאוד לבטא את עצמך בחופשיות מבלי להיות נתון לשיפוטיות ולביקורת. לפעמים גם תיענש בשל הדעות שלך". לדבריו למרות הצורך במחאה, דאגו היוצרים לנקות את הטקסטים שבשירים מביקורת ישירה כלפי השלטון, באופן שהתאים לסטנדרטים של כלי התקשורת במדינה. "אנחנו לא רוצים ליצור חיכוכים עם הממשלה כי אנחנו רוצים שהמסר שלנו ישמע ולא יצונזר".היוצרים דאגו לנקות את הטקסטים מביקורת ישירה. אל דיב:מקרה דומה של הבעת דעה באופן שאינו מנוסח באופן ישיר, ניתן לראות בקרב להקת ה- death metal   המצרית Scarab, ששמה נגזר משם החיפושית המצרית שהיתה קדושה לפרעונים. בראיון, כחלק מפרומו לסרט תיעודי אשר אמור להתפרסם אודות המוזיקה המצרית והמהפכה, סיפרו אנשי הלהקה כי המשטר במצרים נתן למוזיקאים במדינה יד חופשית כל עוד לא ביקרו באופן ישיר את המשטר.פרומו לסרט התיעודי בהשתתפות אל דיב ו-Scarab:

הקולות העולים מהמהפכה מציגים קולות של מצרים אחרת. אלו הם רק כמה טעימות, מהחלק הגדול שלקחו מוזיקאים ואמנים בהפגנות, ובמחאה שקדמה להן. יותר מכל נראה כי קולות השירה והנגינה שליוו את ההפגנות, היוו חלק חשוב ממה שבהמשך התעצם והפך למהפכה. נראה שגם תחת המשטר שלא אפשר זאת, מצאו המוזיקאים דרך להביע עמדה. להשמיע קול. לשקף את המתחולל בחברה אשר הם מהווים חלק ממנה. הקולות העולים ומשתקפים בהם הוא זעקתם של בני האדם שרוצים יותר מכל חיים הוגנים בשלווה. עבור שכנינו מדרום, אפשר אולי לאחל כי אכן תתממש התקווה, וחג האביב הזה, המסמן עבורנו התחדשות ואת יציאת מצרים יסמן את ההתחדשות גם עבורם.

*#