רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהומה רבה על יהורם גאון: פרויקט מיוחד

הראל סקעת סיפר בפריים טיים את מה שכולם גם ככה ידעו. יהורם גאון טען, אפילו לא בפריים טיים, את מה שכולם גם ככה חשבו. אז למה בכל זאת עשינו מזה עניין כל כך גדול? פרויקט מיוחד לפסח

תגובות

פליטות פה והצהרות מכוונות, סלבס ופוליטיקאים שרוכבים להם על הגב - חודשי החורף האחרונים בתרבות התנהלו ברובם על פי חוק התקשורת "סיפור קטן - בלאגן גדול". שורה של תקריות ותקלות איזוטריות הפכו לשיחות ברזייה לוהטות, ולכותרות הראשיות בעיתונים, אתרי האינטרנט ושלל תוכניות הטלוויזיה. איכשהו, בדרך בין הדבר עצמו לדיבור עליו, משהו השתבש לחלוטין. במילים אחרות, בלי שנשים לב, השיחה-על-הדבר הפכה להיות מעניינת וגדולה בהרבה מהדבר עצמו. בפרויקט מערכתי מיוחד, אספנו את האירועים שהתחילו בקטן אבל הסתיימו בהתרסקות גדולה. אתם מוזמנים לשפוט - היה או לא היה? ואם אחרי שנרגעו הרוחות, עדיין הייתה שווה כל המהומה?» זק, קם ופרידה הכט: כך עושים הר מעכבר» מנטלי פורמן עד ריקי ג'רבייס: הוליווד משתגעתלא גאונים גדולים הנפשות הפועלות: יהורם גאון (מרואיין ראשי), רונית תירוש, אייל גולן ומשה פרץ (עוברי אורח שעברו מאחור ועשו שלום למצלמה).מתי זה קרה: מרץ 2011מה באמת קרה: זמר אמר את דעתו בעיתון סטודנטים פריפריאלימה עשו מזה: יהורם גאון, זמר שכבר לא צריך להוכיח את עצמו לאף אחד, לא מקדם שום דבר חדש. לא אלבום, לא מופע, לא תוכנית טלוויזיה. תקופה טובה לכלי התקשורת המשניים, שלא לומר סטודנטיאלים, שלא לומר חובבים, לנסות לתפוס ראיון עם אישיות מכובדת בתרבות הישראלית. ספק אם אותו כתב ידע מה הוא עושה, אבל הוא הפיל את גאון ב"מלכודת ג'קו" והוציא ממנו כמה אמירות כנות עם כי לא כל כך נעימות בגנות המוזיקה המזרחית. מה הוא אמר שם? לא משהו שרובנו לא חשבנו בעצמנו. מילא מה עיתונאים/אשכנזים/סתם אליטיסטים מתנשאים חושבים, אנחנו בטוחים שגם מי שאוהב את קובי פרץ יודה שלא כל שיריו הם פאר היצירה. חלק מהם פשוט קליטים ומהנים וזה לגמרי בסדר. זה גם לגמרי בסדר לא לאהוב אותם. ואתם יודעים מה? זה לגמרי בסדר גם להגיד את זה בקול רם. כמובן שביחס הפוך לתמימות בה הביע גאון את דבריו, מיד קפצו כל האופורטוניסטים על העגלה. אייל גולן יצא ראש ממשלה, והגיב בנועם ואיפוק ממלכתיים. רגע לפני שהשיק את תוכנית הריאליטי החדשה שלו כמובן. משה פרץ, כינס מסיבת עיתונאים, לא פחות!, אבל זה היה בעצם כדי לקדם הופעה שלו באותו הערב. הגדילה לעשות חברת הכנסת רונית תירוש, חיבקה את ההזדמנות בשתי ידיים, ויזמה בכנסת יום הוקרה מיוחד למוזיקה המזרחית. היא רק שכחה לבדוק אם הכנסת פנויה באותו יום. האמת? מה זה חשוב. העיקר שהכותרת נעשתה. אבל לא רק זמרים ופוליטיקאים נפלו בפח, גם רוב הקהל והתקשורת, שמעתה ימדדו כל צעד בקריירה של גאון ביחס לאמירה הבודדת הזו. למה לא? זה מלוכלך, זה צהוב, זה מעלה חשד לגזענות, כל מה שאנחנו אוהבים וכוכבי הפופ שלנו לא מצליחים לספק לנו. אבל שום דבר לא הכין אותנו לידיעה הבאה: מכון שכטר יעניק לגאון פרס על סובלנות תרבותית. ושוב אנו למדים שאופורטוניסטים רודפי כותרות מגיעים מפינות לא צפויות.(ניר גורלי)» רונית תירוש מצילה או משפילה את הזמר המזרחי?» יהורם גאון על המוזיקה המזרחית: "אסון טבע"הידיעה רחוקה מלהיות סנסציונית. הראל סקעת (צילום: דניאל צ'צ'יק)התמריץ הנכון ליציאה מהארון הנפשות הפועלות: הראל סקעת (שחקן ראשי), גל אוחובסקי (שחקן משני), הקהילה וערוץ 2 (תפאורה) ואיתן שמואלוף (במאי). מתי זה קרה: 25 באוקטובר מה באמת קרה: זמר יצא מהארון מה עשו מזה: עשו מזה תכנית ערוץ 2 קלאסית. עשו מזה כותרת ב"ידיעות". עשו מזה מלחמת אוחצ'ות בין גל אוחובסקי להראל סקעת. עשו מזה עוד פרק בסדרת החשיפות שאינן חושפות. עשו מזה תמריץ ליציאה מהארון. עשו מזה דוגמא ומופת לסלבז שעוד לא יצאו. עשו מזה הרבה יותר ממה שזה. הראל סקעת מעדיף גברים וזה לא קשור לדיסק החדש שלו. זה גם לא קשור להופעה באירוויזיון (טוב, אולי כן...) או לסדרת טלוויזיה חדשה שהוא מצטלם אליה. זה קשור למציצנות נטו. זה קשור לתקשורת צהובה. זה קשור ליחסי ציבור הלא רשמיים של הקהילה. זה קשור לטאבו סביב המילה הומו, שמסרב להיכחד. כולם ידעו או לפחות שמעו ממישהו קרוב על הנטיות של סקעת, כך שה"חשיפה" הזו הייתה רחוקה מלהיות סנסציונית ומרעישה.מדי פעם נופל ידוען כזה או אחר למלכודת שבארון ונכנס ללימבו נוראי וחד כיווני, שבסופו הוא עתיד להצהיר על נטיותיו קבל עם ועולם. לא תמיד זה מתוכנן ברמה צינית סביב השקה של דיסק חדש או סיבוב הופעות גדול. לפעמים זוהי פשוט האינרציה הלא מוסברת שהתחילה במילה אחת. אוחובסקי וגם אביעד קיסוס תקפו את סקעת אחרי הופעתו באירוע לזכר הנרצחים בבר נוער, ודרשו לשמוע ממנו אמירה ברורה וחדה יותר בנוגע למיניות שלו. במחשבה כי כל ידוען שייצא מהארון יקדם במעט את בני הנוער שמפחדים לעשות זאת, יש מעט אמת. אבל רק מעט. לעיתים מדובר בתהליך פסיכולוגי וחברתי מורכב יותר, לעיתים לא קל לנופף בדגל הגאווה מול כתב של מגזין גדול, לעיתים התהליך צריך להבשיל ולקרות בזמן נכון יותר.עכשיו כולם מפנים עיניים אל ההיא. אנחנו יודעים שהיא בקטע של נשים, אנחנו יודעים שקשה לה מדי לצאת עם זה החוצה ולא רק מסיבות אישיות, אנחנו מתים לשמוע את זה ממנה. אנחנו נהנים להגיד ש"במקרה שלה זה כבר לא כל כך פשוט". אנחנו באמת מאמינים שלחץ כזה על ידוענים בארון, הוא זה שיגרום להם לצאת ולקהילה להיות פתוחה ובריאה יותר?(סער גמזו) » מה נשאר בפנים כשהראל סקעת יצא החוצה?» הקץ לשמועות: הראל סקעת יצא מהארון

*#