רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברת התקליטים NMC: "בקרוב נקים אייטיונס ישראלי"

את האלבום החדש של רדיוהד, שזכה להצלחה עצומה, ניתן להוריד רק באינטרנט. בישראל מי שמוריד מוזיקה הוא פיראט. אמני השוליים כבר הבינו שהפורמט הפיזי לא רלוונטי, מתי יפנימו זאת חברות התקליטים בישראל? 

תגובות

בזמן שמהפכות של ממש כבר קרמו עור וגידים דרך הפייסבוק והטוויטר, רעידת אדמה נוספת נרשמה לפני כשבועיים ברשת. אמנם לא מדובר בתחום קריטי כמו התחום הפוליטי-מדיני, אבל עבור מיליוני מעריצים של הלהקה הבריטית רדיוהד, מדובר בנושא מרגש למדי. ביום שני ה-14 בפברואר, רדיוהד, אחת מלהקות הרוק החשובות והמצליחות בעולם בשנים האחרונות, הפתיעה את המעריצים והכריזה באתר שלה, שאת האלבום החדש "King of Limbs", ניתן יהיה לרכוש באתר תוך מספר ימים.

מדובר כמובן במהדורה הדיגיטלית של האלבום. מי שעוד חפץ בפורמט הגשמי של הדיסק – ייאלץ לחכות עד סוף חודש מרץ, רק אז ייצא האלבום באופן רשמי לחנויות. זאת לא הפעם הראשונה שרדיוהד משחררת את יצירותיה דרך רשת האינטרנט. ב- 2007 כשיצא אלבומה "In Rainbows", אפשר היה להוריד אותו דרך אתר מיוחד בעבור סכום סמלי עליו החליט כל גולש בעצמו. זמן קצר לאחר מכן נרשמו מיליוני הורדות.

לעיתים נדמה שהבאזז התקשורתי שמעוררת סביבה רדיוהד, משמעותי יותר מהמוזיקלי. ובהתאמה, נדמה שהדיון על הרלוונטיות של הדיסק, רלוונטי כמו הדיון על האלמנטים האלקטרונים במוזיקה של רדיוהד. זה כל כך 2001. אבל נראה שיש כאלו, במיוחד בישראל, שעדיין לא הבינו את המסר. האם בעידן הדיגיטלי שאנו חיים בו יש בכלל טעם להוציא את האלבום על פורמט פיזי? הבאזז התקשורתי משמעותי מהמוזיקה. רדיוהד:מחכים לאייטיונז מקומי

תעשיית המוזיקה וחברות התקליטים בכל העולם, קיבלו סטירת לחי מצלצלת מהאינטרנט. רדיוהד הם סמל לתהליך שמוזיקאים רבים אחרים כבר הפנימו. זה כנראה רק עניין של זמן עד שנישאר עם קבצי מוזיקה במחשב. למי שהפורמט הפיזי בכל זאת חשוב לו, יוכל לשלם יותר ולחכות למהדורות אספנים, וינילים ועוד. ברוב העולם כבר ניתן לרכוש באופן חוקי סינגלים, אלבומים, ו-DVD, דרך ה iTunes Store, חנות המדיה הוירטואלית מבית אפל. אצלנו בארץ זה עדיין לא אפשרי. כמו כל מהפכה שמתרחשת בעולם, אלינו זה מגיע מעט באיחור ובווליום קצת יותר נמוך.

נראה שחברות התקליטים עדיין תופסות את עצמן כבעלות משקל קריטי בכל הנוגע לרווח הכלכלי של האמן (ועבורן כמובן). דווקא עבור הלהקות הקטנות שפועלות בשוליים, הרחק מהמיינסטרים, זה יכול להיות הרבה יותר משתלם. הרי מדובר בעסק לא זול בכלל: להדפיס את הדיסקים, להדפיס את העטיפה, להתעסק עם יח"צ ולשלוח אותם לגורמים שונים בתעשייה. בקיצור כאב ראש לא קטן, וזה רק על קצה המזלג.

בתעשיית האינדי הצנועה שמתפתחת בארץ כבר הפנימו את חשיבות האינטרנט ואת הפשטות והיכולת שיש במדיה הזו להגיע לכמות עצומה של אנשים. להקתה של המוזיקאית שרון קנטור, The Girls, שיחררה את אלבומה האחרון כמעט ללא יח"צ, להורדה בלבד, באתר הפופולארי Bandcamp.

"לאף אחד כבר אין סנטימנטים לדיסק", אומרת קנטור. " ויניל זה משהו אחר, אבל דיסק זה סתם מיותר. הרי גם ככה הבלוגרים הם אלו שמעבירים את רוב המידע. האמת היא שאני לא רואה סיבה גם למה בכלל לטרוח ולהוציא משהו על חומר פיזי, זה אפילו לא שווה סביבתית. הרי לכל אחד יש ערימת דיסקים בבית שכבר מזמן הוא העביר למחשב שלו. זה סתם קופסאות פלסטיק שיושבות שם וצוברות אבק. לצערי אנחנו נמצאים בתקופה פחות רומנטית. לפחות נשארה המוזיקה".

וזה גם יותר משתלם לך כאמנית?גם בנדקמפ עושים את הרווח שלהם. הם גוזרים קופון, אבל הסכום ההתחלתי שלוקחים בבנדקמפ מהצרכן הוא משמעותית יותר נמוך. מדובר במשהו בסביבות העשרים שקלים לצרכן. בסופו של דבר זה די משתלם".

ומה יהיה בעתיד?"נראה לי שעד האלבום הבא כבר בטח תהיה איזו אפליקציה כזאת באייפון, שמורידה לך ישר איזה צ'יפ למוח עם האלבום". האלבום כבר ברשת, אבל לא מוצע לקהל הרחב. סינרגיה:תעשיית הסינגלים כבר הפנימה

חוץ מבנדקמפ, אתר נוסף שפועל בארץ במתכונת של הפצת שירים בפורמט דיגיטאלי הוא "לינקטון". לא מדובר בלייבל עצמאי וגם לא מדובר בחברת הפצה. האתר לא פתוח לקהל הרחב אלא נועד להעביר קבצי מדיה בין האמנים לגופי התקשורת. למעשה מדובר במערכת יעילה יותר להפצת סינגלים שחוסכת הדפסת עותקים רבים. האתר תפס תאוצה רבה בשנים האחרונות ואמנים רבים החליטו להפיץ את המוזיקה שלהם באמצעותו. אמנים כגון אסף אבידן ואסף אמדורסקי שיחררו שירים חדשים דרך האתר. ההרכב סינרגיה, הוציא שם את אלבומו האחרון בשלמותו.

"היום הכל עובד בשיטה האינטרנטית", אומר מנכ"ל האתר יקיר חג'ג'. "אנחנו למעשה חברת הפצה. בעבר הכל היה יותר פיזי. היום הדברים כבר לא עובדים ככה, זה פשוט מיותר. אם פעם אמן היה צריך להדפיס עותקים של סינגל חדש ולשלוח אותם לכל תחנות הרדיו בארץ – זה הרבה יותר מסורבל, וזה גם יקר יותר. אמן משחרר סינגל אצלנו ובאופן מיידי יש נתונים על כמות ההורדות וההאזנות. כבר לא צריך לרדוף אחרי אף אחד ולשאול אם הם שמעו את הסינגל החדש. מערך ההפצה הישן הוא פשוט מסובך מדי, אצלנו מפשטים את העניינים, עושים את הכל נגיש יותר ופשוט יותר".

בדומה לתהפוכות ולמטמורפוזה שעבר ההרכב רדיוהד, נדמה שגם על חברות התקליטים להפנים שהמדיה השתנתה. האינטרנט שינה את חוקי המשחק לתמיד. מהרגע שהמדיה הזו נכנסה לתעשיית המוזיקה, הכללים השתנו. סביר להניח שבקרוב מאד נראה יותר ויותר להקות שמשחררות את המוזיקה שלהם קודם כל ואולי אף באופן בלעדי לרשת. החוק היחיד שנותר זהה הוא שזה עובד טוב יותר אם אתה להקה בסדר גודל עולמי כמו רדיוהד. אם מדובר בהרכב אינדי עצמאי שגם לפני עידן ההורדות ברשת נאלץ לעבוד קשה יותר על מנת להתבסס – סביר להניח שהמצב יישאר די דומה, גם אם מעט יותר זול. רבים כבר הפנימו כי אין יותר צורך בדיסקים. כעת רק נותר לנו לחכות לאתר אינטרנט ישראלי הגון, שיהפוך את תרבות הצריכה החדשה לחוקית.

*#