רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קליפ חדש: מעיין הירשביין מספרת על האהבה לפסנתר

לכבוד קליפ חדש לשיר "אנ'לא צריכה" מספרת מעיין הירשביין על מפגש טראומטי עם מורתה האהובה לפסנתר

תגובות

בגיל 18, אחרי 14 שנות נגינה קלאסית על פסנתר לא יכולתי לדמיין את המקום בו אני עומדת היום. אסתר, מורתי האהובה לפסנתר, שאני חייבת לה כל כך הרבה, בטוח לא דמיינה שזה מה שייצא מהילדה שצפו לה עתיד קלאסי (למעט יצירות של באך אותו לא אהבתי.חטא. יודעת. סליחה). את אסתר פגשתי לפני כחודשיים, במפגש בוגרי קונסרבטוריון קרית ביאליק לדורותיהם, שם הוזמנתי לנגן: נראה היה שהמציאות שלנו, של הפסנתר ושלי, לא מאוד קלה עבור אסתר: בוגר אחר בוגר עלו לבמה ונגנו את אותן היצירות הקלאסיות שניגנו ברסיטל סיום שלהם לפני 15 שנה, נראה היה שהסבו קורת רוח למוריהם. אני, לעומת זאת, בחרתי שלא לנגן את אחת מהיצירות הקלאסיות שלהנאתי אני ממשיכה לנגן בבית גם היום, מאידך הייתי נבוכה לנגן שיר שאני כתבתי.

לאחר מחשבה רבה, מצאתי את הפיתרון שנראה לי מושלם- עליתי לנגן שיר שביצעתי בערבי מחווה לג'ון לנון (האחד בפסטיבל הביטלס בחולון והשני בצוותא). פחות מחייב. פחות מביך. פחות ישפטו אותי. טעות. כשהסתיימו ההופעות באותו הכנס, פגשתי בפרצוף לא-בדיוק-שבע-נחת של אסתר וגם בשאלות עם טון מעט מאוכזב "אבל למה ככה דופקת על פדל של פסנתר?ומנגנת ככה בום בום? ויושבת ככה על צד?". אסתר האהובה שלי, המורה לאהבת המוסיקה שלי, אני באמת מתנצלת. וגם מאוד שמחה שלא בחרתי לבצע שם את "אנ'לא צריכה". לפעמים כשקשה לי איתי- אז יוצא שלפסנתר גם קצת קשה. מעיין הירשביין - אנל'א צריכה:

*#