אריקה באדו מצוינת, קרייג דייוויד ממש לא

יש כאלה שלא קונים את הסטייל הרוחני ההזוי והפילוסופי של אריקה באדו. אנחנו כן. יש כאלה שקונים את אלבום הקאברים החדש של קרייג דיוויד. אנחנו לא מבינים למה

סגול 59, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
סגול 59, עכבר העיר

ישראלים רבים, וכותב שורות אלה בהם, זוכרים את הופעתה של אריקה באדו כאן לפני קצת יותר משנתיים כאחד האירועים המוזיקליים המרגשים והמדהימים של השנים האחרונות. קשירת תארים כמו "מכשפת", "מהפנטת", "מדהימה", "קורנת" לגברת באדו היא בהחלט לא עניין נדיר. מצד שני, יש אנשים שלא ממש קולטים את התדרים שבהם משדרת הגברת, כולל בלוגרים ציניים במיוחד שלא קונים את הסטייל הרוחני ההזוי והפילוסופי שלה. בכל מקרה, כולם מסכימים שבאדו היא מהכישרונות המיוחדים ביותר שנתגלו במוזיקה השחורה ב־20 השנים האחרונות. העובדה שבאדו עושה דברים בדרכה שלה, בלי להתפשר או להיכנע לאופנות, בלי לרכוב על טרנדים כובשי מצעדים ובלי להתחנף לאיש, ראויה להערכה מרובה. האלבום החדש, המשך ל"New "Amerykah Part 1 שיצא ב־2008, לא משגר את באדו לפלנטות חדשות, אלא רק מרחיב ומעמיק את מסעה בין הפלנטות היצירתיות שבהן היא מרחפת ממילא. על גבי ביטים ממוסטלים מתוצרת השותפים הקבועים (מאדליב, ג'יימס פויזר, קארים ריגינס, ג'יי דילה המנוח ובאדו עצמה) היא ממשיכה להגג על חיים, מוות, אהבה ופוליטיקה, לשרטט תמונות של מצב העולם, הן החיצוני שמסביבה כאשה אמריקאית שחורה והן הפנימי, זה שבתוך ראשה כאדם, כאמן, כיצור שמימי המחובר למקורות ספיריטואליים בני אלפי שנים. ואם לפעמים זה מתחיל להיות כבד או אניגמטי מדי, באדו יודעת גם לזרוק עצם היפ הופית למאזינים ולהנחית אותנו בחזרה מהגלקסיות ומהפירמידות אל הרחובות האורבניים של דאלאס או ברוקלין. ועם טרק סיום בן שלושה חלקים באורך של כמעט עשר דקות וחצי, באדו מוכיחה שאומץ אמנותי, אינטגריטי ושימת זין כללית על הקונבנציות המגבילות של הז'אנר עדיין מאפיינים אותה ובגדול.

Erykah Badu, "New Amerykah Part 2"Universal Motown)/הליקון)

Craig David, "Signed Sealed Delivered"Universal)/הליקון)

הנה דייוויד עם כמה מילים על האלבום:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ