אנטי פופ: מפלצת הטכנו של אזיליה בנקס

הזמרת הצעירה משחררת סינגל חדש ועצבני, MKS מכוונות גבוה וגם קולעות, ורק קלי רולנד פשוט תקועה במקום. אנטי פופ בטור נשי במיוחד

יפתח אילון, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אילון, עכבר העיר

רבע מן השנה כבר חלף עבר לו, ו-2013 מסתמנת כרעשנית במיוחד בזירת הפופ. האלבום השלישי של גאגא והחמישי של ביונסה כבר מטילים צל ענק לקראת צאתם המתקרב, וגם לוליהן הצייצניים יותר של בריטני וקייטי פרי מאיימים לצאת עד הקיץ; סנופ דוג עובר המצאה עצמית מחודשת כראסטאפארי תחת השם 'סנופ ליון', אבל אלבומו השלישי של טיילר דה קריאייטור שיוצא היום מבטיח שנישת הראפר הקוּל בעולם לא תיוותר מיותמת; זמרות-יוצרות בריטיות ממשיכות לצוץ כמו פטריות יער, קאמבקים סוערים מתרגשים עלינו מכל עבר, אושיות היפ-הופ במשקל כבד עולות בתודעה וכל הלהקות החמות של באג 2000 שורצות באולפן ובטוויטר פתאום. בלגן. אבל עזבו אתכם מכל זה, הסינגל הרשמי הראשון מתוך אלבום הבכורה של אזיליה בנקס יצא סוף סוף, וילדים, אל תשחקו עם זה בבית. פשוט אל.

» אנטי פופ - כל הטורים

שנה וחצי עברו מאז הגיחה הגב' בנקס לעולמנו עם "212" הסנסציוני (ושנה מאז המיקסטייפ 'פנטזיה' שריפד קצת את הקיבה בציפייה הרעבתנית לאלבום המלא), ובזמן הזה היא בעיקר טרחה לריב עם כל העולם, בעיקר בטוויטר: החל מרכילאי-העל פרז הילטון ("You are one messy faggot" הוא הציטוט המוכר), מנהליה לשעבר, ומפיק ה'הארלם שייק' באואר, עבור בפאקינג סטון רוזס שלטענתה עשו לה סאונד-צ'ק על הבמה באמצע הופעה שלה מתוך מזימה של מנהל-במה שפיטרה ("אני לא מאחלת להם מאום זולת צואה ומוות") וכלה בכל ראפרית אחרת (ניקי מינאז', ליל' קים, איגי עזליה וטי.איי, שהוא, למען האמת, זכר), במיוחד כאלו ששיתפו איתה פעולה (אנג'ל הייז, שייסטי הבריטית) אבל גם סתם שרלילות תמימות שבכלל לא עושות ראפ, כמו ריטה אורה, חטפו ממנה. בקיצור, אזיליה בנקס עצבנית. אבל ממש.

בהתאם, Yung Rapunxel הוא אחת ההצהרות הבוטות והאגרסיביות ביותר שנשמעו בפופ בשנים האחרונות. מפלצת הטכנו המלחמתית הזו מזכירה יותר מכל דבר אחר את הפרודיג'י: אימתנית, אלימה, סוערת וקודרת, אכזרית ומוטרפת. היא לא באה להיות הילדה החמודה של ההיפ-האוס, היא לא מחויבת לאף קולקטיב, פאמיליה או אג'נדה, וכמו ממשלת ישראל האחרונה, היא כאן בעיקר בשביל להשמיד, להחריב ולהרוס. גם אם זה בחריזה ההיסטרית, הנמוכה, הנתעבת, המקוטעת והכמעט-אבסטרקטית שלה, גם אם זה בצרחות המעוותות והמופרעות המהוות את הפזמון, גם אם זה בארט הנבזי הנלווה – בו פיות פעורים וזועמים מחליפים את עיניה החתוליות והממזריות של בנקס היפהפייה. הביט הכותש של ליל' אינטרנט, היפסטר ניו-יורקי פרוגרסיבי במיוחד, הוא בדיוק המצע הקודח שהיא הייתה צריכה. זה לא סינגל נחמד. # אבל גם אתם לא משהו סך הכל, אז מגיע לכם.

Azealia Banks – Yung Rapunxel

זוכרים את ה"שוגאבייבז"?

הליין-אפ הזה, שהוצהר רשמית בקיץ האחרון והוכר מיידית כאחד הרגעים המפתיעים של הפופ הבריטי לתולדותיו, לא אמור להיות מסקרן משום שאנחנו מכירים אותו היטב בעצם: זוכרים את ה"שוגאבייבז"? בתחילת העשור הקודם הן הגיחו כלהקת-הבנות האיכותית והמאגניבה ביותר בגל העכור שצמח בבריטניה אחרי הספייס גירלז (לרגע השפל קראו "סוליד הרמוני"). אבל תעשיית המותגים האכזרית של הפופ לא התעכלה שם טוב. שיובאן המופנמת הייתה הראשונה לפרוש (ב-2001) ולהיות מוחלפת בכוסית אחרת. מוטיה, הפרחה המצליחה ביותר בהרכב, עשתה אותו דבר אחרי 4 שנים, ורתמה שמות כמו גרוב ארמדה ואיימי וויינהאוס לקריירת הזעיר-סולו שלה. ואפילו קיישה, המזוהה ביותר עם הלהקה, פסעה ממנה החוצה והוחלפה גם היא – המותג הסופי של השוגאבייבז, בקיצור, לא כלל אף אחת מהחברות המקוריות שלו.

ופתאום בשנה שעברה החלו השמועות, עד שזה אושר באופן רשמי: שיובאן, מוטיה וקיישה התאחדו לכדי הרכב הנושא את שמן, וזה מוזר באותה מידה בה זה מתבקש. הן מצטיידות בשושו במיטב השמות של אצולת המוזיקה הבריטית הצעירה שיכתבו ויפיקו להן את החומרים החדשים, וסינגל רשמי ראשון עדיין אין, אבל חוץ מהשתתפות ברמיקס לסינגל החדש של פיניקס הצרפתיים ("Entertainmanet") הן גם הקריצו בשבועות האחרונים את הטייק שלהן ללהיטו של הכוכב העולה והשתוי קנדריק לאמאר "Swimming pools", ומתברר שהן עשו בשכל. לא רק משום שהן מוכיחות עדכנות עיקשת, רגישות קרוס-אטלנטית, טעם טוב וכיוונון גבוה, אלא בעיקר משום שהגרסה באמת מוצלחת מאוד: ההפקה קולעת, הקולות עובדים מצוין, המקור נותר בלא פגע, הפזמון אפקטיבי – בקיצור, הכל מבטיח, קורץ, נוצץ וממתין לאחת החזרות המשונות ביותר של הפופ האנגלי אי פעם. אומרים שהן גם ישתפו פעולה עם ריצ'רד אקס שוב (פעם קודמת זה היה וואו, שיגעון) – אנחנו, אולי כבר שמתם לב, די קרובים להשתכנע.

Mutya-Keisha-Siobhan –Lay down in swimming pools

הסגנית הכונפה של ביונסה

תסכימו איתי שאין הרבה דברים יותר מבאסים מאשר להיות סגניתה הכנועה והכונפית במקצת של ביונסה. הרי אפילו נישת האחות הקטנה המגניבה והאופנתית של משפחת נואלס תפוסה בהצלחה על ידי סולאנז' המבסוטה מעצמה, ולקלי רולנד - השליש הפחות אטרקטיבי של דסטיני'ז צ'יילד והבת-דודה המאומצת או מה שזה לא יהיה - לא נשאר הרבה. אפילו שהיא פצחה בקריירת סולו מוצלחת עוד לפני הבכורה של מלכתה, וגם הצליחה להזרים את עצמה עם דאנס אירופי סוחף שהקנה לה איזה שמץ המצאה-עצמית-מחודשת בסוף העשור הקודם, זה פשוט לא קורה, והיא לא מצליחה לגבש פרסונה ראויה לכוכבת-על לא משנה כמה שערי מגזינים היא מצליחה לסחוט. אלבומה הרביעי והמתקרב כבר לא יצליח לנצל את המומנטום של איחוד הלהקה בסופרבול, אבל הסינגל החדש עוד נאחז בזה, כמעט שנה אחרי שהסינגל הראשון מהאלבום (עם ליל' וויין שוב) נחל כישלון חרוץ, חרף נבירתו הנמרצת בכל מפשעה אפשרית.

Kelly Rowland  - Kisses down low

Kisses down low, הסינגל החדש שלה, הופק בידי ילד הפלא האופנתי החדש של ההיפ-הופ, מייק וויל מייד איט (האחראי גם לסינגלים החדשים והארוטיים-בואכה-פורנוגרפיים של ריהאנה וסיארה) ואמור לגבות את טענת הקומוניקטים שבאלבום הקרוב היא "חוזרת לשורשי האר נ'  בי שלה" (וכמובן גם "מזכירה לכל הנשים כמה אנחנו מדהימות ואיך האינטואיציה שלנו תמיד צודקת"). הקליפ נראה כאילו הביאו את כל הסטייליסטים בחוף המזרחי ודימה המאבטח הכריח אותם לשפוך את כל מה שיש להם בכיסים. אפילו רטרו ללוק האדום הקצר הקסדתי והמכוער שלה מ-2001 יש כאן. הן בשיר והן בקליפ היא מנסה נואשות מאי פעם להפגין אישיות, ואולי הבעיה היא בח"מ, אבל היא פשוט לא מורגשת. מה הקטע? היא שרה בסדר, היא נראית סביר (נגיד, נו), היא יודעת לזוז (טוב, זה כבר בחאווה), השיר לא גרוע, ועדיין השלם נופל מסך חלקיו. החשד שלי – היא פשוט מנסה יותר מדי בכוח, מיותר מדי כיוונים. אבל אולי לג'יי זי יש הסבר אחר, עם יותר מספרים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ