אנטי פופ: האוסטרלית הלוהטת שכבשה את הרשת

לאיגי עזאיליה יש אמנם שם דומה מדי לאזיליה בנקס אבל זה לא הופך אותה לפחות מעניינת, הרפתקאות האלקטרו של אגילרה עם פיטבול לא מוציאות אותה טוב ודיויד בואי מגיח למדור בזכות קליפ ענק שאסור להתעלם ממנו

יפתח אילון, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אילון, עכבר העיר

בשנתיים האחרונות עולה דור חדש ומעצבן בכוונה של ראפריות – ענן נודניקי של אטיטיוד המשתרע הלאה מניקי מינאז' אל כל מיני צווארי-רחם היסטריים אחרים כמו קריישאוון ההיפסטרית, אנג'ל הייז המרירה, וכמובן חביבת המדור המתעתדת לבקר אצלנו במאי, אזיליה באנקס. באמת שכבר אין מקום בקופסת הסרדינים הצפופה הזאת, בטח לא למישהי עם שם דומה לאחרת, אבל לכו תסבירו את זה לאיגי עזאליה (מעתה יהא שמה בעברית מאוית בדיוק כך. אם היא הייתה פה גם היינו קוראים לה סיגי עזריה), שהיא גם פריזנטורית של ליוויס, בת חסותו החורגת של T.I הבלתי נדלה, ובעיקר – אוסטרלית לבנה כשלג שנדלקה על טופאק המנוח וברחה לאמריקה לעשות היפ הופ.» אנטי פופ - כל הטוריםכבר שנה ומשהו שהקליפים שלה ויראליים מאוד, בעיקר בזכות שימוש גראפי מאוד ונחרץ מאוד במפשעות, אבל רק עכשיו אחרי הרבה רעש ומיקסטייפס והחתמה לחברת הייצוג שגם מוכרת את פרגי כפרחה-לכל-בית, יוצא הסינגל הרשמי הראשון שלה,  Work. ולא שמדובר בהברקה מקורית במיוחד – זו עוד בלוטת טראפ מאנפפת, מנסרת ומוחאת כפיים, אבל כפרזנטציה ממוסדת לנפקנית הצעירה – היא ממוקדת ויעילה. היא מגוללת את סיפורה הכולל נשירה מתיכון וקרצוף רצפות עם אימא שלה, נחיתה במיאמי עם כמה גרושים באמצע שנות העשרה שלה, עבודות בדוגמנות זוטרה והתברברויות בין חברות תקליטים בניסיון להשיג חוזה, בקיצור – היא פה בדרך הקשה. זה די אמין, אפילו שדפקו אותה כמופע חימום לריטה אורה, שזה טראש בלי שום קאלט בגרביים.תכל'ס קשה להעניק הרבה תשומת לב לדבר הזה אם לא נחשפים לקליפ שלו. האיגי הזאת היא יותר אמירה סטייליסטית מאשר מוזיקלית, אחרי ככלות הכל, וזה גם מגיע עם סימוכין מטעם תעשיית האופנה. הניסיון הוא לייצר את הפרדיגמה המכוננת של אסתטיקת הטריילר-פארק, ומתקיף בדימויי ווייט-טראש קיצוניים מאוד – ישבנים, משאיות, שפמים, משיכות בקוקו, חול ובירות. בסצנת השיא היא מרביצה לאפ-דאנס בלתי מצונזר (וגונבת ללקוח את מפתחות האוטו), המוכיח שחוץ ממבטא דרומי קראנקי קשה, הבלונדה הצנומה גם טיפחה תחת אפרו אמריקאי עצום מידות ומפואר, וזה כנראה ההישג הכי גדול שלה במעברה מארץ הקנגורו לגדות המיסיסיפי. יש כאן ים חומר לאכלס בו אייטמים אינטרנטיים, סרטונים ויראליים, רכילות טלוויזיונית והפקות ארט סמי-פרובוקטיביות של גייז. אז כנראה שהיא תתבע מכם קצת צומי בחודשים הקרובים, הקליפ עבר מיליון תוך פחות משבוע. » איגי עזאיליה - Workאיך נפטרים מפיטבול, למען השם? הוא הרמי לוי של עולם הפופ, ולא מפסיק לפתוח סניפים של סחורה זולה ומקולקלת אחת לעונה. תמיד הוא גם מצרף אליו מישהו שאיבד את הדרך, סימפול שאבד עליו הכלח, פזמונים אובדניים לעיכול ואת אותו ביט פצוץ וג'יהאדי איתו הוא טוחן לנו את המוח כבר איזה ארבע שנים. על כריסטינה אגילרה באמת שנאמר כבר הכל, הרבה יותר ממה שנמכר לפחות, אבל היא פשוט מתעקשת לעשות את זה כל פעם מחדש - לזחול בסחי, לגרגר בשופכין ולצעצע ולקעקע פיסות פח חלודות אל תוף האוזן. החיבור של שניהם עם שחזור ליין הסינתי האייטיזי של Take on me צפוי יותר מכישלונה של ארצחדשה בבחירות, ולמרות שכל הסימנים הזהירו בפירוש שזה עומד לבוא כבר כמה שנים ואפשר היה להתגונן, הוא עדיין עושה להקיא קצת בפה.הכי פול און, הכי דוהר, הכי בום-בום, הכי או-או-או. רק ככה הוא יודע לעבוד, פיטבול. זה נשמע רוסי לגמרי, במיוחד הפזמונים המחרידים של כריסטינה, וגם יותר עייף משקי החוֹלִי הקודמים שהוא הרעיף עלינו, למרות שהמקצב היסטרי ולוחץ מאי פעם, אפילו יותר מ-Get it started שיצא בקיץ גם הוא מאותו אלבום של פיטבול, ואירח את – נכון – שאקירה. איכשהו השתיים האלה לאחרונה מצליבות דרכים (שאקירה קיבלה את מקומה של כריסטינה בעונה הבאה של The Voice או משהו) ומשום מה איכשהו שאקירה תמיד יוצאת מזה טיפה יותר טוב. הרפתקאות האלקטרו של אגילרה קוברות אותה כבר כמה שנים טובות בקצוות הפחות יפים של הקריירה שלה, ושת"פ עם פיטבול חייב להיות חתיכת מסמר בארון הזה. אבל עדיין, זה לא אומר שצריך לפרק פה נגריה שלמה. צמצמו, ערסים, צמצמו. » פיטבול וכריסטינה אגילרה – Feel this moment

אל דאגה, אין לנו כוונה לגרור את דיוויד בואי לקלחת החמוקיים הירודה של המדור, ובאמת שאין טעם לבקר את אלבומו החדש או את הסינגלים מתוכו, כי זה בכלל לא קשור לליגה הארצית הזו שאנו עוסקים בה. אבל הקליפ החדש לסינגל השני והמעולה מהאלבום החדש The stars (are out tonight) כל כך טוב שאי אפשר היה לוותר עליו בשביל הסינגל החדש של פינק, או של דיידו, או של ג'סטין טימברלייק או של מריה קארי. זה ברמה כה גבוהה שחבל להעמיס על זה תיאורים, נסתפק בפרטים היבשים – גאונת המקאבר פלוריה זיגיסמונדי, שכבר רקחה עם בואי יצירות מעוותות-מוחין לפני 15 שנה מתוך אלבומו Earthling, ביימה סרט טורד ומצמרר ושרוט כתמיד אבל נקי ומשורטט ומלוטש מאי פעם, כשבואי משתתף באנסמבל מצמית וסכיזופרני הכולל את שחקנית העל טילדה סווינטון, האנדרוגינוס היוגוסלבי אנדריי פג'יק והאמנית-דוגמנית ההולנדית הקשוחה ססקיה דה-בראו. זיגיסמונדי עוררה את החשד שהתרככה קצת בשנים האחרונות, וניאותה לטפל לא רק באימאג'ים מרחיקי-לכת כמו מרילין מנסון או ביורק, אלא החלה צוללת גם בעולם התוכן של מדור נקלה זה ממש, וביימה קליפים גם לשמות שהוזכרו כאן קודם כמו אגילרה ופינק. אבל The Stars מוכיח שהכל טוב עדיין, ושום דבר לא הסתדר בקופסא הדפוקה והחולנית שלה. כאילו, היא טיפה-טיפה פחות אובססיבית עם עיוותים אנטומיים, ומעבירה לפחות חלק מהם אל הנפש המסוכסכת פנימה, אבל עדיין נראה לי שהיא מכרסמת עיני לטאות וזנבות ערפדים על הספה מול הטלוויזיה באחה"צים משמימים. בן פורת יוסף בן פורת עלי עין? ככה אומרים?» דיויד בואי – The stars (are out tonight)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ