אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עופר לוי: "האשכנזים תמיד שמעו אותי בלי להתבייש"

אחרי שחשבתם שעופר לוי כבר לא יפתיע אתכם בגלגול הזה, קבלו את הטוויסט הבא: מוזיקה קלאסית. לוי להגנתו: “העולם יעבור לדום כשהוא ישמע את זה"

תגובות

11 לפני הצהריים במועצה המקומית אזור, ועופר לוי (48) טרם הקיץ מהתרדמת המלכותית לרגל הראיון. לאחר המתנה מול דלתו, בנוכחותה המסיבית של מזוזה שחורה באורך 40 סנטימטר, אורן הצלם ואני יורדים 16 קומות וממתינים בלובי המגדל, לצד שוער הכניסה הישיש. כעבור 20 דקות התקבל המסר הטלפוני – הקיסר התעורר. עלינו חזרה למעלה, את פנינו קיבלה רעייתו החביבה עם קפה ועוגה. לוי צץ מחדר השינה במכנסי טרנינג כחולים וגופייה לבנה, על השולחן כבר ממתין לו נס קפה בכוס גבוהה מעוטרת בדמותו של מיקי מאוס. הוא לוגם ממנה בכבדות בעודו מסביר כי שבט לוי, שאליו הוא משתייך, ידוע כשבט בעל מעיים רגישים. הסיבה המרומזת לאיחור מתקבלת בהבנה, ובעיקר בלי שום רצון להיכנס לפרטים. » עופר לוי בהופעה - כל הפרטיםלוי לא עונה לטלפון ולהודעות טקסט כבר יומיים. התקשורת המקדימה בינינו התקיימה דרך היחצנית או אשתו – ולפעמים עם שתיהן יחד בשיחת ועידה. למה אתה לא עונה לי לטלפון? אני שואל. “הטלפון שם, אני לא עונה”, הוא עונה, “הוא בלתי נסבל. אני לא אוהב אותו. אם אני רואה משהו חשוב אז אני חוזר. אבל שום דבר לא חשוב לי חוץ משלום בית ולרצות את בורא עולם”. הוא פורץ בתפילה חרישית שנמשכת מספר לא מבוטל של שניות. “תמיד הייתי מאמין, רק שלא ידעתי”, הוא ממשיך, “יש אמונה ללא ידיעה ויש אמונה מן הידיעה”. ספונטניות זה הדבר הכי חשוב. עופר לוי (צילום: אורן זיו) 

הקוף נוצר מהאדם באמצע שנות ה־90 חזר בתשובה הזמר המיוסר ופרש מעשייה מוזיקלית. ואז, אחרי שבע שנים של לימודי תורה בכולל, שב לוי לבמות במראה חילוני ועם כובע מצחייה נצחי על הראש. “כשהייתי בכולל עם החליפות והזקן מאוד נהניתי”, הוא מתרפק בעייפות של בוקר, “אף אחד לא יודע איזה עונג זה ללמוד תורה, אי אפשר להסביר את זה. זה כמו שאני אנסה להסביר את טעמה האמיתי של העוגה הזאת. ללמוד תורה זה יותר מענג מסקס”. וואלה? אז למה חזרת בשאלה? “לא חזרתי בשאלה, אף פעם לא חזרתי. הכובע לא קובע, המעיל לא מועיל והזקן גדל לבד (הוא מדקלם). נהפוך הוא, זה היה תרגיל בפורים לפני עשר שנים להתחפש לחילוני, אני מתחפש לחילוני שמרשה לעצמו להראות כמו חילוני ולהיות הכי דתי בארץ”. לשיטתו, לוי גדל תחת “כפייה חילונית” בחיפה ובקיבוץ איילון, שם נמנעה ממנו חוכמת התורה. כיום, עם ילדה שנייה בת ארבעה חודשים (“יש לי עוד הרבה ילדים בעולם שאני מחזיר בתשובה, הם הילדים הרוחניים שלי”) מאשתו החמישית, הוא מצהיר כי יגדל אותה בבית דתי, ושאת החילוניות מצדו היא יכולה לספוג ברחוב. “זה כיף, היא לא מעירה אותי”, הוא אומר על החזרה להיות אבא לתינוקת, “אתמול בלילה הסנפתי אותה שעתיים, עשיתי לה היקי”. את חגיגת הולדתו של בתו, יחד עם ציון יום נישואיו השישי והוצאת הסינגל החדש "חיכינו לך", יחגוג לוי בהופעה מיוחדת שתערך ביום א', 10.2, באולמי שמש אדומה בראשון לציון.בימים אלו לוי עובד על אלבום חדש המבוסס על יצירות קלאסיות של באך, מוצרט ושופן, עם המעבד ירון בכר. “במוזיקה אין לי גבולות ומעצורים”, הוא מסביר, “זו מתנה משמים, זה מולד”. לוי נפעם משיתוף הפעולה עם בכר, ספציפית מקטע אחד שבו המעבד נתן לו טקסט (“שכחתי את שם הכותב, אני גרוע עם שמות”) לשיר על רקע יצירה של שופן, כדי שלוי יאלתר על הלחן בווירטואוזיות. באותו בוקר הגיע אבי סינגולדה לתרום תפקיד גיטרה לרצועה הניסיונית, וזמרת האופרה אפרת רותם סיפקה לו קולות רקע. “העולם יעבור לדום כשהוא ישמע את זה”, מתלהב לוי בעודו לוגם מכוס המיקי מאוס, “אין דברים כאלה. זה יהיה כתוב בהיסטוריה”. לוי מתעקש ומתקשר לבכר כדי שזה יזכיר לו מי כתב את הטקסט. “ניר הוד”, אומר בכר, ופתאום הפרויקט המסקרן של לוי הופך מסקרן יותר. לוי בוהה ברצפה ומדקלם את מילותיו של הוד: “’כתבתי את שמך בסוכריות אהבה, אנשים באו לבושים יפה...', טוב, שאני אתלבש?”."אין לי תקשורת? כי זה לא מעניין אותי". בגשם נרטב:לוי מעכב את הצילומים לאורך כל השעה הראשונה לפגישתנו, כמו ילד שמפחד ממקלחת. “אני לא סובל צילומים”, הוא מקטר בקול רם. בסוף הוא מבין שהגופייה הלבנה והטרנינג הכחול לא יכבדו את המעמד, ונעלם כדי להחליק אל תוך משהו יותר הולם. הוא שב בחליפת טרנינג מלאה בצבע כחול בהיר. אורן הצלם מנסה לתפוס את המבט של לוי בעדשת המצלמה, מה שמתברר כמשימה לא פשוטה – לוי מדבר אסוציאטיבית וגולש תכופות אל דרשות מאולתרות, בדומה לרב מחזיר בתשובה. “אתה צריך לדעת שהמבט זה הדבר הכי חשוב בתמונה”, מחנך הצלם את המלך. “המבט?”, תוהה המלך, “ספונטניות זה הדבר הכי חשוב. מה המזל שלך?”. אנחנו יוצאים למרפסת ומביטים בנוף הפנורמי על גוש דן, הר הזבל חירייה משמאל, חולון וראשון לציון מימין ובאופק ירושלים. אני מחמיא ללוי על הנוף. הוא מיישיר מבט על הרי יהודה ונושם את האוויר: “אנשים אומרים שהיה מפץ גדול, תראה איזה יופי. את זה יצר מפץ גדול? אומרים שהאדם נוצר מהקוף? הקוף נוצר מהאדם”.  הקהל שלך השתנה בשנים האחרונות?“חלק מהקהל שלי מ־1985 נפטר, היו כבר הרבה הלוויות מאז. כשחזרתי בתשובה הכיר אותי דור אחר – הדור שלא ידע את עופר לוי. האשכנזים תמיד היו הקהל ששמע אותי בקולי קולות בלי להתבייש, כי זה קהל שבאמת אוהב את הטעם של עצמו ולא מתבייש בו. לעומת זאת, הקהל הפחות אשכנזי שמע אותי בחדרי חדרים ומתחת לשמיכה. כי פעם זה היה בושה לשמוע את ‘עופר בכי’”.

הקהל הפחות אשכנזי שמע אותי בחדרי חדרים. עופר לוי (צילום: דניאל צ'צ'יק) מה שלמדתי משמעון פרס הקריירה של לוי צמחה בשנות ה־80 מחוץ לחממות התקשורתיות. את שלושת אלבומיו הראשונים מכר במאות אלפים ללא השמעות ברדיו וללא חשיפה טלוויזיונית. בתחילת שנות ה־90, באלבום הרביעי, כבר צורף לוי למעגל של דן שילון, ולאט לאט הזדחל לתוך הכרת הממסד. אבל לוי מעולם לא הסתדר או התפייס עם התקשורת. “אין לי ‘כוכב נולד’, אין לי ‘עופר לוי קורא לך’, אין לי ‘דה ווייס’. אני צריך את זה מאוד, אבל לא רוצה את זה בכל מחיר”. לוי מספר כי ביטל עסקה של מיליון דולר עם תוכנית הדוקו ריאליטי “לה לה לנד”. “רצו לצלם את אשתי והילדות. אמרתי להם שאשתי היא כמו נרות חנוכה – ‘אלא לראותם בלבד’, אי אפשר לצלם ולדבר איתה. אני עופר לוי, אני הזמר, אני האמן – דברו איתי, תרביצו לי, תעשו איתי מה שאתם רוצים. את האשה אני שם בצד, למדתי את זה משמעון פרס. אני מעריץ את הבן אדם הזה”. מה אתה חושב על זמרים שכן הולכים על זה?“שיבושם להם, אני מפרגן להם. אם הם כאלו מצליחים עם הידע שלהם בשירה, אז תאר לך אם אני אהיה מנוהל נכון על ידי קופרמן הפקות, לאן אני אגיע”.עופר, אתה חייב להתגמש קצת כדי לקבל חשיפה.“אני מוכן להתאמץ באולפן, לשיר עשרה טייקים ביום עד שאני מתרסק. למה אין לי תקשורת? כי זה לא מעניין אותי. ב’דה ווייס’ הם כולם עם אוזנייה באוזן ואומרים להם מה להגיד. אני לא מוכן שיגידו לי מה להגיד. אני אגיד מה שאני חושב להגיד”.עם עליית ערוץ המוזיקה הים תיכונית החדש תהיה ללוי הזדמנות לזכות ביותר חשיפה טלוויזיונית מהרגיל. לוי כבר הספיק להקליט תוכניות לערוץ לצד גיל ריבה וארנון צדוק. אתה שמח שנפתח ערוץ ים תיכוני בארץ?“אני לא זמר ים תיכוני. אמרתי להם ‘למה אתם מגדירים את הערוץ כים תיכוני? כי אתם הולכים להביא תכנים פחות טובים? זה פשוט ערוץ מוזיקה’. למה לנעול משהו בהגדרה של ים תיכוני או מזרחי? מוזיקה היא מילה אחת, כוללת ובינלאומית. אני לא מגדיר את עצמי, אני מוזיקאי”.אתה תמיד יוצא יהיר במפגשים עם התקשורת.“התקשורת מוציאה אותי ככה, שאני לא מפרגן ואומר שאנשים לא יודעים לשיר”.למה?“כל אחד רוצה להביא כמה שיותר פרנסה הביתה, ואם הוא לא יביא דברים מעניינים הוא לא ייחשב טוב. מוציאים אותי איך שנוח להם, זה קורה לי כל הזמן. יש לי פליטות פה לפעמים, עדיף לי לשיר מאשר לדבר. מה יעזרו לי הדיבורים? זו בעצם טעות שאני מתראיין”.עופר, אל תגיד את זה.“כולם מנסים ללמד אותי לעגל פינות ולהסביר לי שאף אחד לא אוהב את האמת שלי. אני משתדל מאוד, אבל קשה לי בראיון כרגע, כי יש לי המון להגיד אבל אני מתפתל. אתה יודע כמה אני לא אומר? האמת שלי לא מעניינת אף אחד, אני עדיין לא מבין איך עושים את זה”. בראיונות בשנים האחרונות צוטט לוי מכריז בגאווה כי הוא הזמר הכי טוב בעולם, וכי קולם של זמרים ישראלים, דוגמת שלמה ארצי, אריק איינשטיין ושלום חנוך, נחות משלו.  למה התקשורת אוהבת את אייל גולן?אייל גולן הוא גאון, הוא חכם, הוא מורה בלפרגן, הוא מפרגן לכולם. שאלתי אותו פעם: ‘אייל, איך אתה עושה את זה? תלמד אותי בבקשה איך מפרגנים לחקיין שמחקה אותך גרוע?’. אז הוא אומר לי: ‘עולה לך כסף?’. הוא צודק ואני טעיתי. הוא קיבל תוכנית טלוויזיה בערוץ 24 ויש לו ארבעה אחוזי רייטינג וסבבה, והכל טוב, אני הולך להתארח אצלו בקרוב. הוא זמר טוב, יש לו סגנון נקי לכל אוזן ולא מסובך”.  איך מפרגנים לחקיין שמחקה אותך גרוע? "ברחוב הנשמות הטהורות":כשאנחנו נכנסים חזרה מהמרפסת לסלון, הוא מתיישב על הספה ומשתתק לכמה רגעים, ואז מבקש בכנות: “קח אותי למקומות טובים, אני לא יודע לשקר. התחלתי להבין שאנשים לא רוצים שאני אגיד את האמת כי באמת מנסים לשמור עלי ואוהבים אותי. מפרשים את זה כשחצן – אף אחד לא מבין שאת הביקורת שלי אני מעביר כמקצוען. סינגולדה יכול לבוא ולהגיד מי גיטריסט טוב ומי לא”.סינגולדה לא אומר על עצמו שהוא הגיטריסט הכי טוב בעולם.“כי יודעים את זה. כי אין לו את התסכול”.אתה מתוסכל?“בוודאי, לא קיבלו אותי ללהקה צבאית. זה כבר תסכול. שרתי את ‘אלינור’ באודישן וסלסלתי, ואז לא רצו שהמוזיקה המזרחית תעלה. היום זה התהפך”.אז למה אתה עדיין מתוסכל?“אני לא אומר שעופר לוי הוא הזמר הכי טוב בעולם לאלה שיודעים את זה, אני אומר לאלו שלא יודעים את זה. יש עוד הרבה שלא יודעים”.איך אתה מרגיש אחרי שאתה קורא ראיון איתך או רואה את עצמך בטלוויזיה?“אני כועס על עצמי, גם עכשיו אני יודע שאני הולך לצאת לא טוב. אני יודע ואני עדיין לא יכול לצאת מהמקום הלא טוב הזה. הלב שלי לא נותן לי לשקר”.

*#