ללכת בלי ולהרגיש עם: שרית אביטן מייצגת את הדתיות החדשה

בראיון למאקו דיברה שרית אביטן בשבח המסורתיות והבתולים, אבל מבט על צילומים שלה מגלה לנו תמונה אחרת לגמרי. איתמר הנדלמן סמית על ההתנהגות המטעה הרווחת של הישראלית הממוצעת

איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתמר הנדלמן סמית, עכבר העיר

אחת לכמה זמן אני מוצא את עצמי בסיטואציה הזו: אם בפריז ואם בלונדון, בבר או במסיבה, אני פוגש ג'נטלמן זר כזה או אחר שאומר לי, "הא, אתה מישראל במקור? איזה בחורות יש לכם שם. הכי יפות והכי ליברליות בעולם, לא?". בפועל, מה שקורה זה שכל מיני גברים לא ישראלים פוגשים בברלין בחורות מתל אביב ויוצאים מנקודת הנחה שכך נראית ומתנהגת האשה הישראלית הממוצעת. אבל המציאות, לך תסביר להם, מונחת במקום אחר, שונה לגמרי. כלומר, הישראליות אכן נשים יפות. אבל ליברליות גדולות? לא בטוח.

ג', חבר שלי, סיפר שיש לו בת זוג חדשה ושהם באים יחד לבקר אותנו בפריז. שמחתי לשמוע. ג' לא נידב יותר מדי פרטים על מ', החברה החדשה, רק אמר שהיא מסורתית. היא שומרת שבת ושומרת כשרות. בשיחת טלפון מאוחרת, בין יבשתית, ג' שטח בפני את התקנון לביקור שלהם: "בשר ויין צריכים להיות כשרים עם תעודה. השאר פחות רלוונטי", הסביר והוסיף, "והיא שומרת שבת, אבל אתם תעשו כמובן מה שאתם רוצים. לא נגיד לכם מה לעשות בבית שלכם". תודה רבה באמת.

עכשיו, יכול מאוד להיות שגדלתי על דימויים סטריאוטיפיים (רוב בני משפחתי המורחבת הם חרדים), ויכול מאוד להיות שאני סתם מיושן, אבל אחרי שיחת הטלפון הזו דימיינתי לכל הפחות מתנחלת עם צמה קלועה סטייל מרגלית הר שפי וחצאית דנים בהירה שמגיעה עד הקרסוליים. אבל האשה הצעירה שנכנסה אלינו הביתה שבועות ספורים לאחר מכן לא נראתה כזו צנועה. למען האמת, היא לבשה את השמלה הכי קצרה שראיתי בחיים. רגליה החשופות היו ארוכות כאורך הגלות והיא התהדרה במחשוף עמוק שסלל תלם מיוזע בין שדיה (שנראו גדולים למדי מבעד לבד השקוף משהו של השמלה). מ' היתה גם מאופרת בכבדות ונצנצים כסופים התפזרו על מצחה ועל לחייה. במשך שבועות לאחר שעזבו אותנו הייתי בטוח שהבית עדיין מלא נצנצים.

אשתי, על אף שאינה יהודייה, יודעת דבר או שניים על חרדים או על דתיים לאומיים. במיטה, בחדר השינה שלנו, היא לחשה לי באיפוק אנגלי אופייני: "מ' באמת דתייה? ככה מתלבשת בחורה דתייה?". כן, הסברתי לה, זו הדתיות הישראלית החדשה. ללכת בלי ולהרגיש עם (הקדוש ברוך הוא).

"אני לא אצטלם בחיים בעירום או בעירום אמנותי, לא אלבש משהו חשוף מדי, כמו מיני או מכנסונים, ואני גם לא חושבת שאצטלם בבגד ים... אני עכשיו הפרזנטורית של שמלות הכלה של עובד כהן, וזה גם רק בגלל שהבגדים שלו צנועים" (שרית אביטן בראיון למאקו).

מ' לא לבד. מי שצופה בתוכניות כמו "סינגלס" או "חי בלה לה לנד" מקבל את הרושם שרוב הנשים הצעירות בישראל של היום מדברות באותה שפה (ולובשות אותם מכנסי "דפוק אותי"). אם הן לא חרדיות ממש או דתיות לאומיות־מתנחלות, הן פשוט שרית אביטן. שרית אביטן ("חי בלה לה לנד") מייצגת נאמנה את הלך הרוח הזה: מצד אחד היא מדגישה בכל הזדמנות כמה היא מאמינה אדוקה, שומרת שבת וכשרות, שגדלה בבית מסורתי והלכה לבית ספר דתי, אבל מאידך גיסא, כמעט בכל התמונות שלה כתפיה חשופות, החולצה או השמלה מינימליסטיות, והמבט והתנוחה פתייניים. כמובן שאין שום בעיה עם בגדים חשופים ועם מבטים פתייניים, אבל איך זה מתיישב עם פסיקות הרשב"א? ואיפה בדיוק נפגשת חולצת תחרה שחורה, שקופה לגמרי, עם "טפח באשה ערווה"?

ההטעיה הזו עובדת, מטבע הדברים, גם לכיוון ההפוך. גבר ממוצע רואה מולו בחורה צעירה ויפה שמתנהגת כמו כל בחורה צעירה אחרת (בימי חול), מכנסיה הקצרים אולי מכסים טפח אבל חושפים 3,000 טפחיים, ואז היא פתאום אומרת לו שהיא בכלל בקטע של בן פורת יוסף? במקרה הזה, ההטעיה יכולה להיהפך לגיהנום של ממש. הגבר הממוצע לא יודע שבמציאות כל המראה החושפני ראוותני הזה הוא רק העמדת פנים ריקה מתוכן, ושבעצם לא יהיה כאן סקס גדול, לפחות לא עד החתונה. מסרים שמרניים במכנסונים קצרים. שרית אביטן:

"תראי, אני לא רוצה לצאת איתך עתיקה מדי, אבל אני בתולה, ובעזרת השם אני אעמוד בעיקרון שלי ואצליח לשמור את עצמי עד אחרי החתונה. זאת השאיפה העיקרית שלי בחיים" (שרית אביטן בראיון למאקו).

הציטוט הזה של שרית אביטן עצוב יותר משהוא מצחיק. השאיפה העיקרית בחייה של בחורה ישראלית במאה ה־21 היא להתחתן בתולה? שרית אביטן היא בת 19 או 20 והיא כבר מדברת על חתונה וארבעה ילדים (שילכו ללמוד, ב"ה, בבית ספר של אל המעין, רשת החינוך התורני). ואם לא די בזאת, ועד שהדבר יקרה, היא נשארת בתולה ולא יעזור בית דין.

זיכרון: פעם פגשתי את צ'יקי ברחוב (איפה שתמיד פוגשים את צ'יקי ברחוב - בקינג ג'ורג' פינת שדרות בן ציון) והתפתחה שיחה. החלטנו לחצות יחד את מעבר החציה אל בית הקפה בצד השני של השדרה. לקראתנו באה חבורה של ארבע או חמש פרחות יפהפיות בלבוש מינימליסטי. צ'יקי פנה אליהן ואמר: "היי בנות, גם אני שומר מסורת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ