שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אנטי פופ: טימבלנד ומיסי אליוט מתקמבקים

וגם: קרב דיסים לוהט בין אזיליה בנקס לאנג'ל הייז והזוכות בתחרות סאונד אוף 2013. טור פופ דו שבועי

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יפתח אילון, עכבר העיר

יש כאלה המוכנים להישבע שטימותי מוסלי, הידוע יותר כטימבלנד, הוא המפיק החשוב ביותר של העשור שעבר. גם אלה שלא יסכימו יודו שהוא המציא סאונד, שהוא השפיע המון (לאו דווקא לטובה) על עולם המוזיקה הרבה מעבר לגבולות ההיפ הופ (שגם ככה נפלו ונפרצו לאין קץ במרוצת השנים הללו), שהוא "סופר-פרודיוסר" במלוא מובן המילה. אבל השנים חולפות, הוא הספיק כבר לשחוט את דוראן דוראן ואת מדונה, אלבום הסולו האחרון שלו היה חתיכת ביזיון, והוא ממש זקוק להמראה מחודשת. כשהספידו אותו לפני שבע שנים, הוא הנחית עלינו את ג'סטין טימברלייק השני ונלי פורטדו השלישי, והעולם נעמד דום. אלבום האומן שהגיע שנה אחר כך הריץ לפחות שלושה להיטי על, והנפטונז אכלו קצת אבק. השנה קאבמק כזה מאיים לקרות שוב: אלבום הסולו הבא שלו, Shock Value III, נרקם במעבדות שיווק מחוכמות ברגעים אלה ממש, ושותפתו לפשע מיסי אליוט אמורה סוף סוף להוציא אלבום שביעי שנדחה שוב ושוב כבר חמש שנים (!). ומיד עם פרוץ 2013 משחרר טים את The party anthem, סינגל חדש עם ליל' וויין, טי פיין ומיסי.» אנטי פופ - כל הטוריםבניגוד לשמו המקורי עד כאב, לפנינו דווקא ביט איטי וכבד, עם פעמות מועטות בגזרת הבייס, אפס פעילות היי-האט והרבה הרבה קראשים, מלווה בדיסוננס הרמוני עקשן וחדגוני המאיים עליו ממעל כל העת, בתוספת חדירות מדודות של סימפול כלי קשת נמוך וחורש רעות אף הוא. אל הפלייבק הקודר-קודח הזה מצוות הוּק די גנרי, מעצבן ואוטו-טיוני במיטב המסורת של טי-פיין ("תביאו לי כבר בקבוק ופאקינג כוֹס, בעצם לא, אני הולך לשתות ישר מהבקבוק!"), העוסק בנושאי הגברה ורמקולים. הבית שתורם בעל הבית די חלש, הבית של וויין נשמע יותר על הדרך מהפנקייק על יד חדרה, ורק הבית של מיסי זוקף קצה גבה. גם בגלל שלאחרונה לא הבחנו בה הרבה וגם כי היא נשמעת פה מעט שונה מהרגיל. קולה גבוה יותר, החיתוך שלה נשי ורך יותר והיא מעזה לדסקס בו גם את גילה המופלג. כלומר, מה שבעיקר בולט בשיר הזה הוא מה שאין בו: הגמגומים העתידניים, הביטים הפנימיים, עיבודי הקולות האופראיים והאפקטים החלליים השנונים – כל המרקם הסוֹני שפרסם את טים ושות' לפני (אשכרה) 15 שנה. הוא גם פוסח הן על שיאי העומס והן על הסגפנות המינימליסטית בהם נוהג המפיק להשתמש כרצונו לרוב, ומדיף ניחוח של ניסיון לחזור לימים בהם הבלק אייד פיז לא אכלו את ההיפ הופ בסיוע קבלני משנה אירופיים. כאילו, זה היה בסדר כשהוא עשה את זה – סימפולי ביורק, קלידי יוריתמיקס ומרקעי יו.קיי בייס - אבל זה עדיין לא דיוויד גואטה ובני בנאסי. ואכן, במונחים פיטבוליים, לפנינו חתיכת אמריקנה קלאסיקנית, וגם חומר פחות זול וחנפני מפחזניות הקייטי פרי הסינתטיות שקיבלנו ממנו בשנים האחרונות. זה אולי נחמד לעורר בנו את החשד שהוא הפסיק להתחרות במקס מרטין, אבל זה לא מספיק מעניין – במיוחד לא בסטנדרט הצלילי החייזרי שטימבאלנד הרגיל אותנו אליו. מה שהכי חסר כאן הוא פשוט השראה. The Party Anthem:קרב חתולות טוב, אין ברירה. חודשים ארוכים ניסינו להימנע מלדסקס בסוגיית אזיליה בנקס, ולשמור את הדיון בה לסינגל שיוביל סוף סוף את יציאת אלבום הבכורה שלה בחודש הבא. אבל היא עושה כל כך הרבה טיזינג על הדרך שיאללה כוסאומו. את השנה החדשה היא פותחת בביף מוקלט עם אנג'ל הייז, אזיליה וואנאבי משויפת ואמביציוזית במיוחד, שאך לפני כמה חודשים עוד הבטיחה שיתוף פעולה עם הבנקסית. אבל כלבה לכלבה – חתולה. השבוע הייז קראה דרור למירי רגב השוכנת בה ואיימה על אזיליה שהיא תחתוך אותה, בגלל שהאחרונה צייצה בטוויטר על זה שמי שלא בורן אנד רייזד אין ניו יורק לא אמור לטעון לבעלות עליה בראפ שלו או משהו כזה. הפיוז השרוף של הייז הוליד תוך איזה יום את On the edge, דיס מאולתר טרי ומפורש על אזיליה, מעוטר בשריטות סאונד דומות מאוד לאלו של Esta Noche, שבנקס אימצה לאחרונה.בנקס לא נראית להוטה במיוחד להיגרר לקאט פייט, אבל בכל זאת שיגרה למחרת את No problems, על מנת שלא יישאר ריח פיפי של מישהי אחרת על יד הפח שלה. הוא כולו נמוך וכבד אבל גם מהיר ופראי, ולא מתקשה להתעלות על הקטע שהזמין אותו, וגם לא על הדיס ההיסטרי (מתוך הטוויטר: "כולכם מקבלים גרסה בלי מאסטרינג למה את לא שווה את הסטודיו טיים שלי,ביץ'") שהייז מיהרה להחזיר בעקבותיו, "Shut the fuck up". הייז נותנת עבודה לא רעה באופן כללי, אבל בנקס ההארלמית הרבה יותר קולית, מצחיקה, וירטואוזית ומפתיעה, ופחות רובוטית ואמריקקית מאמתה ,ותכלס היא גם צודקת, הייז בכלל צמחה בדטרויט ופועלת בוירג'יניה, מה יש לה זאתי שהיא ככה בעצבים אני לא מבין. כל זה, כמובן, לא פוטר את אזיליה מהצורך להפציץ בסינגל שיתעלה על "212" שלה. אפילו הייז כבר זרקה באחד הדיסים משהו על זה שבנקס בעיקר ממחזרת אותו. ביץ'.Azealia Banks – No problems:חיים שלי ואם כבר הייז, יש לה סיבה לייצר קצת באזז עכשיו כי היא בדיוק לקחה את המקום השלישי בתחרות "סאונד אוף..." השנתית של הבי.בי.סי, המדרגת אמנים עולים לשנה העתידה לבוא. בעשור האחרון בכישרון נבואי לא קטן הקדימה התחרות מועמדויות וזכיות לעלייתם של אומנים אמריקאיים (50 סנט, ליידי גאגא, יה יה יה'ז, כריס בראון) ובריטיים (אדל, מיקה, פלורנס אנד דה מאשין, ג'סי ג'יי) רבים. את המקום הראשון ב"סאונד אוף 2013", שפורסם בשבוע שעבר, קטף ההרכב Haim, ובעקבותיו הגיעה חשיפת שיא לסינגל הטרי שלו, Don't save me, והוא מה שנהוג לכנות בקרב חוגים סחיים בני (אשכרה) 15 שנה  - "סוכריית פופ". זאת אומרת שהוא אולי לא מזין במיוחד, אבל הוא צבעוני, נוצץ ומתוק, יושב יופי על הלשון, ולא באמת כזה מזיק אם לא לועסים אותו.Haim הן שלוש אחיות קליפורניות כותבות, מנגנות ומבצעות. אחת ממש יפה, עוד אחת בסדר פלוס, והשלישית יודעת לרקוד עם חזייה, שזה גם חשוב. בילדותן הן היו חברות בלהקה נרחבת יותר עם הוריהן ואולי גם צאצאים נוספים ממשק הבית, ששמה גם היה Haim אבל עם עוד משהו. בכל אופן, בגרסת הדור השני הנקבית והמצומצמת, Haim מדברות על ניו-פולק וארנ'בי של הניינטיז, אבל תכלס אף אחד לא מצליח לדון בהן בלי להשוות את הצליל שלהן לפליטווד מק בתקופת העשור הטורקיזי והרדיופוני שלהם, 1977–1987 הסינגל הקודם Forever גם הוא חביב, קולח ומזכיר נשכחות – הילדות האלה יודעות לכתוב פזמון ולהמשיך להתכוון אליו גם בזמן ההוצאה לפועל. אבל הקלידים הסמיכים יותר של Don't save me מבצעים השתלטות מהירה אף יותר על האוזן, ובקרוב מאוד עורכים מוזיקליים יחרשו לו על צורתו החטובה והספורטיבית. והאמת? די בצדק.

Haim – Don't Save Me:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ