אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קיטש ופשיזם: הקשר בין שרית חדד לשלטון

תעשיית המוזיקה המזרחית העכשווית לא מייצגת את הנדכאים, אלא מכשירה את המדכאים. איתמר הנדלמן סמית חושב שההופעה של שרית חדד בכנס הליכוד צריכה להדאיג את כולנו

תגובות

יצא שצפיתי אונליין באירוע השקת הבחירות של מפלגת הליכוד ביתנו; על פניו, לא היה שם שום דבר חדש: כולם יודעים שראש הממשלה ביבי נתניהו הוא אחד הערסים הכי גדולים במדינה, וכולם יודעים ששרית חדד אינה אשת שמאל (לשון המעטה). ובכל זאת, אי אפשר היה שלא להזדעזע ממחזה האימה. למה מחזה אימה? כי החיבור בין קיטש לפשיזם צריך להבעית כל אדם בר דעת. לצערה או לשמחתה של מדינת ישראל, כנראה לא נותרו בה יותר מדי אנשים בני דעת, אחרת איך נסביר את קשר השתיקה סביב התמיכה הברורה לעין של תעשיית המוזיקה המזרחית בימין הקיצוני הישראלי?שנים שאני כותב על התמיכה הזאת של תעשיית המוזיקה המזרחית בימין הקיצוני בישראל. ושאף אחד לא יספר לכם סיפורי מעשיות; הליכוד ביתנו היא מפלגת ימין קיצוני (בסטנדרטים נורמליים של מדינות המערב). עכשיו, אין שום בעיה עם אמנות מגויסת, ואין בעיה עם קיטש באופן כללי, אבל יש בעיה רצינית כשאמנות קיטש נעשית מגויסת ומכשירה משטר פשיסטי (תופעה שחזרה על עצמה לאורך ההיסטוריה של המאה ה־20). המוזיקה המזרחית בישראל של היום היא הזרם המרכזי ביותר בתעשיית המוזיקה הישראלית, והיא קיטש נוראי. מהו קיטש? קיטש הוא "תודעה כוזבת". מהי תודעה כוזבת? מושג מרקסיסטי שעוקב אחר המרחק בין התודעה הציבורית בחברות קפיטליסטיות למציאות עצמה. הן בחברות קפיטליסטיות והן במשטרים דיקטטוריים־פשיסטיים קיים חוסר התאמה מוחלט בין המציאות האמיתית של הדברים להשתקפותה בעיני החברה. הדוגמה הנדושה מכולן היא כמובן זו של גרמניה הנאצית, שבה רוב האזרחים בחרו להאמין לקיטש שסבב אותם מאשר להתעמת עם המציאות המכוערת נורא של מחנות הריכוז ומכונת ההשמדה. הגרמנים של אז העדיפו לא לדעת מה באמת מתבצע בשמם ובחרו להאמין לתמונת המציאות הכוזבת שצייר להם המשטר. בישראל של היום (להבדיל וכו'), רוב האזרחים מעדיפים לא לדעת מה מתבצע בשמם. איך משכיחים מהישראלים מה מתבצע בשמם? מאדירים אותם בקיטש. שרית חדד ואייל גולן.מחזה אימה: שרית חדד וביבי נתניהו:זיכרון ילדות: כשהייתי ילד כתבתי כמה וכמה רומנים היסטוריים. הייתי יושב שעות בספרייה הציבורית (תחילה באילת ואחר כך בהרצליה) ועושה מחקרים ארוכים, מפורטים, על מקומות שמעולם לא ביקרתי בהם, כמו רוסיה, הודו, פרס וסין. אחרי שחקרתי את הרקע הכללי של אותם מקומות לפי תקופות שונות שעניינו אותי, הייתי חוקר כל מיני דמויות היסטוריות עלומות ומחבר סביב הביוגרפיה שלהן סיפורים בדיוניים. חלק מהרומנים האלו מעולם לא סיימתי וחלק מהם התפרשו על כמה וכמה מחברות דפתר עם כריכה חומה גסה שעליה כתבתי בעיפרון את שם הספר ואת שם המחבר.  בכל פעם שסיימתי כתב יד כזה, נתתי לאמא שלי לקרוא. אמא שלי היא אדם כן, לפעמים הרבה מעבר למידה הדרושה. אין אצלה סינון בין מה שצריך להיאמר ובין מה שיש לשתוק לגביו. מתוך רצון להיות כנה ואמיתית, אמי לא חסכה ממני ביקורת. בדרך כלל, הביקורת שלה הסתכמה בשלוש מילים: "איתמר, זה קיטש". הייתי ילד ולא יכולתי להבין אז את המושג הזה. "מה זה קיטש אמא?", הייתי שואל. אמא שלי הסתבכה בכל פעם שניסתה להסביר לי מה זה קיטש, עד שיום אחד באה ונתנה לי את "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" של מילן קונדרה. איך קונדרה הגדיר שם את הקיטש? "ההכחשה המוחלטת של החרא". המוזיקה המזרחית בישראל של היום היא ההכחשה המוחלטת של החרא. המוזיקה המזרחית העכשווית מתאפיינת בכל המאפיינים של קיטש: היא אהובה רק על ידי ההמונים והמתעשרים החדשים; היא עמוסה קלישאות; היא מדגישה רק את הצדדים הסכריניים של המציאות הישראלית הקשה; היא סובלת מעודף רגשנות ומהיפר מלודרמטיות. ומעל לכל, היא מתכחשת לחרא. אם בעבר הלא רחוק אמני המוזיקה המזרחית (זהר ארגוב) ייצגו אוונגרד אנטי ממסדי ואת כל מי ומה שדפוק בחברה הישראלית, הרי שהיום הם מייצגים את ההפך הגמור. אייל גולן ושרית חדד הם אנשים עשירים שמופיעים בפני מתעשרים חדשים אחרים. הם אייקונים טלוויזיוניים, והם תופסים הרבה מאוד זמן מסך ופריים טיים. אין טעם להיכנס כרגע לוויכוח על איכות היצירה שלהם (רמת העיבוד, ההפקה, הנגינה וכו'), אבל צריך ועוד איך להתווכח על הכוחות שהם משרתים. כשקומץ אמנים אמיצים החרימו (בצדק כמובן) את היכל התרבות באריאל, אייל גולן התרעם והלך להופיע שם בהתנדבות. אז מי צריך אותו בעצרות המוניות של המחאה החברתית?אחת הזמרות המצליחות בישראל. שרית חדד (צילום: דודי חסון) תעשיית המוזיקה המזרחית העכשווית לא מייצגת את הנדכאים, אלא מכשירה את המדכאים. בדרני המוזיקה המזרחית (יהיה לא נכון להגדיר אותם כאמנים) מכשירים הלכה למעשה את משטר הכיבוש הגזעני והאנטי דמוקרטי של הימין הישראלי. אייל גולן עובד בתיאום קבוע עם צה"ל, ושרית חדד שרה לביבי "אתה תותח". וכמה עצוב היה לגלות שאפילו ידידי הקולנוענים המזרחים ימין מסיקה וירמי קדושי הם תומכי ליכוד. ואם כבר הזכרנו את הפקות המזרח ואת ימין וירמי: מה קורה עם הכסף שהם חייבים לי על שגילמתי את שימי, בעלה המת של ליאת בנאי, בסרטם האחרון "השקר הגדול"?

*#