סינגל שוט: המפלה המוזיקלית של כוכבי לה לה לנד

שיר לוי, שרית אביטן ואלי זולטא אולי הפכו לסלבס אבל הסינגלים שלהם לא מספקים את הסחורה. וגם: קרן פלס ממשיכה בשלה, יובל בנאי לא פוגע והסופר גרופ "נקודת מפגש" מצליח לרגש

טל הנדלס, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טל הנדלס, עכבר העיר

כשאני שוכר נגר לבנות לי שולחן, אני מצפה שהוא יעשה בדיוק את זה, לא שיתקן לי את האוטו. בשביל זה הלכתי לנגר, זה המקצוע שלו. את הדבר הכל כך אינטואיטיבי הזה קיבלנו בירושה היסטורית מהפילוסופיה הפוליטית של רוסו. מי שיודע לייצר כיסא מעץ, שיעבוד כנגר. מי שלמד לתקן מזגנים, כנראה שיעבוד בתיקון מזגנים. זה עד כדי כך פשוט. מידי פעם ישנם יחידי סגולה שיודעים לרקוד בכמה חתונות במקביל, לעסוק בכמה מקצועות ברמה סבירה ומעלה. לרוב אנחנו נרים גבה כשניתקל במשהו כזה, והנטייה תהיה להעסיק את זה שהוא רק נגר ולא את זה שהוא נגר, פחח, מלגזן ורופא. המסעדות הכי גרועות, זה הרי ידוע, הן אלה שמגישות גם פסטה, גם המבורגר וגם שרימפס. באותה הרוח אני קורא למוזיקאים – הישארו במוזיקה. זה המקצוע שבחרתם לעצמכם? יופי, עכשיו תעמדו מאחורי ההחלטה ותתחילו לעבוד. במוזיקה. » סינגל שוט - כל הטורים

כוכבי חי בלה לה לנד שיחררו השבוע שירים במקביל, במהלך יחצ"ני שקוף להחריד. התוצאה, אם זה עדיין מעניין מישהו, לא מאוד חיובית. גם יובל בנאי עבר מאולפן ההקלטות לאולפן הטלוויזיה, וגם הוא בחר להשיק סינגל חדש בתיאום עם העבודה החדשה שלו. גם שם, אם אתם רוצים לדעת, התוצר לא מזהיר. קרן פלס, לעומתם, אמנם דיירת קבע בטורי הרכילות ויש לה אפילו טור עיתונאי משל עצמה, אבל תמיד ברור שהעשייה המוזיקלית היא העיקר והמרכז, ועל כך אפשר רק להעריך אותה. המקצוענים האמתיים השבוע הם חברי הסופר גרופ "נקודת מפגש". אותם אני רוצה להעסיק.

מי אני ומה שמי: שיר לוי – אמרי לי כן / שרית אביטן – בלילה קר / אלי זולטא – לנצ'נר בשבוע האחרון שיחררו שלושה מכוכבי העונה השנייה של "חי בלה לה לנד" סינגלים חדשים. לו מישהו היה מתייחס לשירים האלה כאמנות ולא כמכונת רייטינג, אולי גם אני הייתי עושה את זה. אולי אז הייתי מפריד את השירים לפסקאות נפרדות ומנתח כמו שצריך את הערך המוזיקלי של השיר, או את המקום שהאמן שמאחוריו נמצא כרגע בקריירה שלו. אבל שיח על איכות לא באמת מעניין במקרים כאלה, לא כך הם נבחנים. מה שחשוב זה הסלב שמאחוריהם, כוכבי הטלוויזיה החדשים, לפחות עד שתיגמר העונה הגרועה הזאת של התוכנית, שהייתה ממש לא מזמן פנינה טלוויזיונית לא רעה בכלל. כרגע הסלבס האלה הם משאבות רייטינג עם פוטנציאל כלכלי גבוה, לזמן מאוד מוגבל, ולכן בכל שלושת הקומוניקטים העובדה הראשונה שזועקת מתוך הדף, באותיות ענק, היא ההשתתפות בתוכנית הטלוויזיה. זה מה שחשוב, זה מה שמעניין את הקהל, ואת זה הקהל יקבל. פרצופים מוכרים לדקה וחצי, שייעלמו מאוד מהר מהמסך והתודעה, וכך גם המוזיקה שלהם. כי איפה ג'ולייטה היום בדיוק? במקום כל כך הרבה יותר טוב מבעבר? הדבר היחיד שהיא קיבלה מהתכנית זו אשליה נוספת על הצלחה שלעולם לא תהיה לה. כי אי אפשר להגיע להצלחה כזו, לאידיאה של הצלחה שאין לה דבר וחצי דבר עם תפיסת מציאות ריאלית. ריאלי ולא ריאליטי – יש הבדל.שרית אביטן - בלילה קר:

שרית אביטןאלי זולטאשיר לוישלמה ברמאיר ישראלעדי רנרטמיקי שביב

קודם כל, שלמה בר. מנהיג כבר אמרנו? השיר הזה הוא מתחילתו ועד סופו תצוגת תכלית יוצאת דופן של שירה מלאת אמוציות והתכוונות. ומעבר לרצון הטוב, הקול שלו כל כך יפה וכל כך מרגש שקשה שלא להיסחף איתו. גם הלחן יפהפה ומתאים בדיוק לטקסט של המשורר המצרי, מורסי ג'מיל, שמתבסס על האגדה "אלף לילה ולילה". משהו בזרימה של המלודיה והדרמה הגדולה שבעיבוד מעניקים חוויה של אגדה, כמו מתוך פסקול לסרט מוצלח. זה מרגיש עשיר על אף שאין פה המון כלים. וכאן נכנס הנסיון והיכולת של שאר חברי ההרכב, וזה בדיוק מה שהם מביאים איתם לשולחן. ביחד הכל נשמע כמו משהו שלא ברור איך לא קרה עד היום, משהו שאמור להביא אתכם ואותי להופעות הקרובות שלהם. ואם אנחנו נבוא, אז הם ימשיכו ליצור אגדות כאלה.

לא נקודת מפגש: יובל בנאי – יא חביבתי גם יובל בנאי חצה את הקווים והתחיל לחלטר כיישות טלוויזיונית. הוא ודאי חושב לעצמו שזה יעשה טוב למוזיקה שלו, שהקהל יכיר אותו יותר טוב, יכיר את הבנאדם מאחורי המפלצת שהיא משינה. לא במקרה הוא משיק אלבום סולו חדש בזמן פרקי האודישנים של התוכנית, רגע השיא של כל ריאליטי מוזיקלי על הכדור. והמוזיקה, האם באמת זה עשה לה טוב? כנראה שלאמן בסדר גודל של יובל בנאי, משהו כמו הופעה בטלוויזיה לא באמת ישנה את הסגנון המוזיקלי שלו. הריבים עם אביב גפן כנראה לא יוסיפו או יגרעו ממה שכבר יש לו. ומה יש לו? במקרה של השיר החדש יש בהתחלה קצת קלידים שנשמעים כמו דיפ פרפל, ובסוף גיטרות מהעולמות של פינק פלויד. בין לבין אין המון. בסך הכל זה נשמע כמו ניסיון לא מאוד מוצלח לשלב בין רוקנרול של שנות ה-60 למזרח התיכון בין זמננו. אבל מלבד שם השיר וחזרה על שתי המילים האלה הרבה יותר מידי פעמים לאורכו, אין המון קשר למזרח התיכון. בסופו של דבר, השיר פחות או יותר עובר מעל הראש, בלי להשאיר חותם משמעותי. מי יודע, אולי הדמות הטלוויזיונית שלו תשאיר חותם. אה, בעצם הוא חלק מתוכנית ריאליטי, אז שכחו מזה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ