אסף אמדורסקי ב"אלבומים": עם קצת עזרה מחברים

מעבר לכשרונו של אמדורסקי עצמו הפרק מלמד אותנו שחלק גדול מהצלחת אלבום הבכורה שלו קשורה בעזרתם והשראתם של אנשים כמו קרני פוסטל, חיים לרוז, רע מוכיח, שולי רנד וכמובן אבא בני אמדורסקי

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

אחרי תשעה פרקים, נדמה ש"האלבומים" השכילה לשרטט את המאפיינים של אלבום בכורה טוב. ההתעסקות בתקופה מוגדרת מאד במוזיקה הישראלית, בז'אנר מוגדר בתוכה ושיטת העבודה הרוחבית של היוצרים מצליחות להעביר לצופה חלק גדול מהקסם הבלתי מוסבר שביצירה. המבט לאחור על אותם אלבומים, נותן גם הוא מימד אחר של פרשנות והתייחסות, כזה שלא צף בראיונות בזמן יציאת האלבום. הפרק שעוסק באלבום הבכורה של אסף אמדורסקי התכתב בצורה בולטת מאד עם פרקים קודמים בסדרה, אבל הצליח להכיל בתוכו גם חלק מהקסם האמדורסקי הייחודי.» המכשפות: הספד לכוכב שנשרף» נושאי המגבעת: זעם נעורים לא מרוסן » האלבומים: מנטורים על אמת» האלבומים בערוץ 8 - כל הטוריםכמו נושאי המגבעת, גם אסף אמדורסקי עזב את בית הספר בגיל 16. זה לא היה מאותן הסיבות, אבל התוצאה הייתה זהה – יותר זמן לעסוק במוזיקה. הוא פוגש את ג'נגו, מגיע ל"מדבר" (אחד ממוקדי ההתרחשות של הרוק הישראלי באותה התקופה. גם "איפה הילד" התהוו סביבו), מתחבר עם רודנר, נשלח לאודישן אצל ירמי קפלן ומגיע לתחנה המשמעותית הראשונה – תערובת אסקוט. הטריו הזה (קפלן, ג'נגו, אמדורסקי) מתחיל לעבוד יחד וחולם, כמו כולם, על חוזה בחברת תקליטים.כמו יובל בנאי, גם אמדורסקי נהנה מייחוס משפחתי. חיים שמש מ-NMC מקבל טלפון מבני אמדורסקי ז"ל, ומגיע לראות את הלהקה של הבן שלו. חוץ מחוזה הקלטות לתערובת אסקוט, שמש מזהה באמדורסקי הצעיר כריזמה יוצאת דופן. האסקוטים מוציאים אלבום מוצלח מאד, אבל אמדורסקי עוזב לניו יורק לפני שהם מספיקים לעלות איתו על הבמה. הוא מחפש את עצמו ומגלה בעיקר שלבד קשה יותר ליצור. שבהיעדר סכין אחרת להתחדד בירכה, העומס היצירתי עליו גדול יותר. המחלה של אביו מחזירה אותו לארץ עם קומץ שירים שכתב בתפוח הגדול. ב-NMC החליטו לא ללכת על האלבום הזה והעניקו לאמדורסקי את הגושפנקה הלא רשמית להפיק את האלבום עצמאית.כמו המכשפות, גם אמדורסקי נסגר בחדר קטן ועבד על השירים תקופה ארוכה. היה לו ברור שמאחורי גוש השיש הענק וחסר הצורה הזה מתחבא לו פסל מרהיב, עכשיו נותר להבין איך בדיוק עוזרים לו לצאת החוצה. הכיוון, הקונספט, השפה, כל אלה עדיין לא היו ברורים. אפילו העניין של קריירת סולו לא היה מוחלט, אמדורסקי חשב על פרויקט דאנס או מוזיקה אלקטרונית. הוא התחיל לעבוד על החומרים לבד, אבל מהר מאד הבין שהוא צריך הפרייה יצירתית וקרא לחברים.כמו ברי סחרוף, גם אמדורסקי הלך למומחים. חיים לרוז הביא לו את הסמפלר שהפך לכל כך דומיננטי באלבום, קרני פוסטל הביאה צ'לו ותוספת אופל ממחוזות האינדסטריאל, רע מוכיח הביא כיוון רענן וחדשני של יצירה עם רפרנסים מסקרנים, דן תורן מביא כמה פיצוחים בטקסטים, כעת נותר רק למצוא מישהו ש"יביים את האלבום". שולי רנד נבחר לעמדה הזו, כשהוא מביא איתו לאולפן ערכים כמו מתינות, שכל, גבריות ואבהות שלדבריו אמדורסקי חיפש. התמהיל האנושי הזה משייף את כל החומר המיותר מעל אותו פסל שיש מרהיב, וחושף אותו גם לאוזניים לא מיומנות. שמש מזהה את החדשנות של אמדורסקי ומחתים אותו על חוזה הפצה. סינגל ראשון יוצא לרדיו והופך לשלאגר. זה קורה.כמו אביתר בנאי, היה ברור גם כאן שלאמדורסקי יש כישרון גדול, אך משהו פה לא משויף עד הסוף. הוא רצה לשמור את עצמו כמוזיקאי היחידי בחדר, אבל החזיק ערוצים פתוחים לקלוט ולספוג השפעות. הוא נאבק על הסגנון האישי שלו, אבל ידע לעצב אותו בעזרת רעיונות טובים של אחרים. מציאת האיזון העדין הזה בין הרצונות של האגו האנושי לבין הדרישות של היצירה האמנותית יכול להיות הסיפור של האלבום כולו. בפועל, הוא רק נקודת המוצא. אמדורסקי, שמצא את איזור הנוחות ביצירה שלו והתיישב על המשבצת הנכונה ביותר עבורו באלבום הבכורה הזה, השתמש בהישגים של האלבום הזה כדי להמשיך ולחקור את הנתיב האישי שלו. לדעתי, האלבום הזה הוא הבסיס האיתן והחשוב שעליו מונח "מנועים שקטים", יצירתו המגובשת והמוצלחת ביותר של אמדורסקי עד היום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ