אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נושאי המגבעת ב"אלבומים": זעם נעורים לא מרוסן

הקסטה של נושאי המגבעת לא חלחלה למיינסטרים הישראלי והשפעתה עליו מועטה. סער גמזו טוען שהחשיבות שלה, וזו גם הסיבה שלשמה היא זכתה לפרק, היא בכך שהראתה למוזיקאים צעירים שאפשר גם אחרת

תגובות

בכל הנוגע לנושאי המגבעת, העולם נחלק לשני מחנות: אלו שמשוכנעים שמדובר בתופעה חד פעמית שמחברת גאונות יצירתית עם מאגיה בלתי מוסברת, ואלו שלא שמעו עליהם, או לחילופין, לא מבינים על מה כל המהומה. האחרונים השחיתו לא מעט מילים לאחרונה בניסיון להסביר למה לדעתם אין שום סיבה הגיונית לעסוק בקסטה של נושאי המגבעת כחלק מ"האלבומים". הם קראו לזה איזוטריה, ביטלו את ההשפעה הבלתי מדידה של הלהקה על דברי הימים של הרוק המקומי, הזכירו לכולם שהלהקה הזו הפכה להיסטוריה דווקא ברגע החשוב מכולם – הרגע שלפני ההצלחה המסחרית הגדולה. לשיטתם, וזו דעת הרוב, מוזיקה זה אחלה, אבל אי אפשר לשלם עם שיר טוב במכולת. או שתמצא דרך למכור את האמנות שלך, או שמשהו בך פשוט לא בסדר. » האלבומים: מנטורים על אמת» סער גמזו על "האלבומים" עם משינה» האלבומים בערוץ 8 - כל הטוריםשי להב, מבקר המוזיקה של Ynet כתב "בחייאת רבאק, תסתכלו על המוזיקה הישראלית של 2012. איפה בדיוק מהדהד לכם 'לייב אין בית שמש'?". התשובה פשוטה – לא במחוזות הפופ שאותם היה רוצה לראות להב הופכים לדוקו. ההדים של לייב אין בית שמש נשמעים היטב ברוק המחוספס של "יום שני האחרון של אוקטובר", הם הופכים לצעקה בגראנג' של Lovegrenade, הם מקבלים טאצ' נשי אצל Billy & the firm. הם ממלאים חללים כמו לבונטין 7, ריאליטי ריהאב סנטר והצימר. ההישג של נושאי המגבעת ממנו להב מתעלם, נראה פשוט אבל למעשה הוא חסר תקדים – הם הראו שאפשר.הדי השיר נשמעים גם היום. לייב אין בית שמש:עבור נושאי המגבעת, האושר המוחלט, רגעי האקסטזה העילאית, נמצאים ביצירה. הרגע הזה בו שיר נכתב ובו הפוטנציאל שלו הוא אינסופי ולא ידוע, הוא הרגע שאותו הם חיפשו. הלהקה הזו, שהתחילה כהתנסות אוונגרדית רב תחומית, קראה תיגר אפילו על ההגדרה שלה כלהקה. הם ראו בעצמם קבוצה אנרכיסטית, חסרת טכניקה והכשרה מוזיקלית, עם אידיאולוגיה פנקיסטית שמשרתת את "הדבר". הראייה הרדיקלית הזו, ששמה את הביטוי האמנותי כערך עליון, מובילה כמעט תמיד לכישלון מסחרי. לקהל שרגיל לחשוב בתבניות קשה למכור את האנטיתזה המושלמת. זה נשמע כמו שיעור בפילוסופיה קלאסית, אבל בתכלס זה זעם נעורים לא מרוסן ולא מבויית, שמוצא ביטוי דרך מנגינה ומילים. חוסר העידון שלו מביא אותו להיות מעין זיקוק טהור ונדיר של אמנות. כל עוד הלהקה שמרה על הריבונות היצירתית שלה, הכל עבד נהדר. ברגע שחברת תקליטים גדולה ניסתה לאלף אותם כדי להפוך את הלהקה לסיפור הצלחה מסחרי, הכל קרס. נושאי המגבעת לא פעלו טוב בתוך מסגרת.גם אלו שהקיפו את הלהקה בזמן אמת לא מצליחים להגדיר במדויק מה משך אותם בה. הם משתמשים בהמון מילות תואר שונות, אבל מספרים על חוויה דומה, כזו שמזכירה התגלות אלוהית. רגע המפגש עם המוזיקה של נושאי המגבעת מחלק את התודעה המוזיקלית לשניים – עד אז, ומאז. ההבנה שאפשר לשחק במילים כבאבני בניין בצורה מופשטת, שלא חייבים להישמע מצוחצחים לחלוטין, שלגיטימי לחשוב/ להתנהג/ להתבטא אחרת. הם מספרים שעבורם הלהקה הייתה הקול והפנים של מי שלא מצא את עצמו בתוך המסגרת. היא חגגה את המוזרות ולא החביאה אותה, הקצינה אותה ולא הכחידה אותה. את הטלטלה הזו חווים, ברי המזל שבינינו, פעמים ספורות בלבד. סביר להניח שאת הפעמים האלה לא תשכח לעולם, והם יהפכו להיות עבורך רגעים מכוננים.הביטוי האמנותי כערך עליון. ביקור בהר:גם הרכבים כמו מע"צ ודורלקס סדלקס שהוזכרו בפרק, פעלו באותה התקופה מתחו את הגבולות המוכרים, אבל לא הפכו למיתוסים כמו נושאי המגבעת. יכול להיות שהרקע הירושלמי של ניכור וזרות בעיר שלך עשה את ההבדל עבור הלהקה, יכול להיות שזו הייתה ההתמסרות הטוטאלית לעשייה על חשבון לימודים בתיכון ושירות צבאי, יכול להיות שזו ההפריה האמנותית ההדדית, יכול להיות שזו ההתרגשות שבהתגרות המתמדת בחוקים ובקונבנציות. משהו שם הפך אותם לכוכב זוהר יותר. כוכב שנשרף באור גדול ומרהיב, שצובע את השמיים לרגע ומייד נעלם. ברגע שמישהו ניסה להכניס את הכוכב הזה לאריזה ולמכור אותו, הכוכב הזה מת. מוטי שהרבני, מנהל הלהקה, אומר שהם ויתרו וחבל. אני אומר שלא.

כתבות שאולי פספסתם

*#