אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חושב, חולם, הוזה: החיים החדשים של אריאל זילבר

לא מתעניין במיינסטרים ("חשוב רק אם אנשים אוהבים את המוזיקה"), לא שונא חילוניים ("כולנו שואפים להתגלות המשיח") ושרוף על מוזיקה מזרחית ("זהבה בן ומרגול נהדרות"). הכירו את אריאל זילבר גרסת 2013, שיפתח בשלישי (5.11) את פסטיבל הפסנתר

תגובות

לפני חודש חגג אריאל זילבר יום הולדת 70. "זה מזל טוב כפול", הוא אומר בראיון מיוחד לעכבר העיר, "כי בדיוק השבוע נולד לי גם נכד חדש". אז אולי זה הגיל ואולי העולל הקטן, אבל זילבר, שבשנים האחרונות עלה לכותרות בעיקר בגלל התבטאויותיו הפרובוקטיביות, נשמע היום מפויס מתמיד. השחרור מהצורך להתקבל מצד אחד, ומהצורך להטיף מצד שני, החזירו אותו במידה מסוימת לחיק המיינסטרים הישראלי. לראייה, זילבר יתכבד לפתוח את פסטיבל הפסנתר בשבוע הבא, במופע שיסכם את פעילותו המוזיקלית עד כה, ובו יארח את מתי כספי ושלומי שבן.פסטיבל הפסנתר 2013 - כל המופעיםאריאל זילבר בהופעה - כל המועדים

"הגדרות של מיינסטרים או לא פחות מעניינות אותי וזה אף פעם לא באמת העסיק אותי", הוא מבהיר. "משנה אם אנשים אוהבים או לא אוהבים את המוזיקה שאני עושה. אם אנשים אוהבים את זה, אז אני פופולרי. בכלל מבחינתי אין הגדרות – רוק, פופ וכו'. כל עוד הרבה אנשים אוהבים את זה – זה חייב להיות טוב". זילבר אולי לא מחפש את החיבוק של המיינסטרים, אך מבין שחוקי המשחק השתנו. אם בועטים במיינסטרים, הוא עלול לבעוט בחזרה. ייתכן שזאת הסיבה שכל ניסיון לדבר איתו על דעותיו הפוליטיות או על יחסו להנהגת המדינה, נתקלו בהתערבות של המפיק, שדרש שוב ושוב שהראיון יתרכז אך ורק במוזיקה. אתה עושה מוזיקה כבר קרוב ל-50 שנה. איך זה מרגיש?"מוזיקה זה הבסיס שלי לקיום. זה תמיד היה וזה מי שאני. היום מתווספת לזה גם הדת, שלמעשה גם היא הייתה שם תמיד אבל לא באמת ידעתי. היום זה גלוי וצף על פני השטח, ביחד עם המוזיקה וזה מרגיש טוב. תמיד הייתה לי את הדרך שלי במוזיקה והרבה פעמים זה היה נשמע אחר, אפילו שאלו אותי למה אני מזייף כל הזמן, אבל ככה אני שר ויוצר וזה מה שיוצא".לא מדבר על פוליטיקה. אריאל זילבר (צילום: מוטי מילרוד)

הפסקול של המדינה קורותיו של זילבר יכולים לקבל בכבוד את התואר "הפסקול של ישראל". הוא בנם של שני מוזיקאים – הזמרת ברכה צפירה והכנר בן עמי זילבר. בתור נער לא רצה לדבריו לעסוק במוזיקה, וחיפש דרכים אחרות לבטא את עצמו, אך עד מהרה הבין שהמוזיקה היא מה שעושה אותו מאושר. את הקריירה שלו החל דווקא בחו"ל. "השיר הראשון שלי היה שיר מחאה, ועוד באנגלית", הוא מספר. "קראו לו Movie Instead (להקת בנזין ביצעה אותו מאוחר יותר בעברית עם השם "סרט במקום" – י.ח.). נסעתי לחו"ל אחרי שניסיתי להשתלב כאן במוזיקה ולא הצלחתי. כתבתי וחילקתי שירים לזמרים ישראליים וללהקות צבאיות אבל אף אחד לא התעניין בזה, אז החלטתי לנסות בחו"ל, קצת בלית ברירה, כמו שקורה להרבה אמנים ישראליים. הייתי בלונדון ואחר כך בפריז והתחלתי לכתוב שירים לזמרים וזמרות שם, וגם להופיע בעצמי. למרות שהתחלתי להצליח ולקבל הכרה, לא הרגשתי באמת שייך. גם כששרתי זה כאילו לא היה שלי, לא המקום שלי ולא השפה שלי. משהו הרגיש לי לא נכון ולא רציתי להיתקע בפריז, העדפתי להיתקע בארץ (צוחק). הרגשתי שאני חייב לחזור וחזרתי ומאז אני פה, ומודה על כך לקב"ה".

את הפריצה בישראל עשה לאחר שהצטרף ללהקת תמוז, והלחין כמה מלהיטיה הגדולים ("ככה את רצית אותי", "הולך בטל" ועוד). למרות שהוא חתום בעיקר להיטי רוק, המערכת הביתית שלו מנגנת היום בעיקר מוזיקה מזרחית. " אני מקשיב למזרחית בטירוף", הוא מתוודה, "זהר ארגוב כמובן, וגם ישי לוי, ליאור נרקיס, זהבה בן ומרגול נהדרות, אייל גולן, משה פרץ ועוד שמות שאני לא זוכר כרגע אבל ממש נהנה לשמוע. הם כולם זמרים אמיתיים, ששרים גבוה, נקי, לקנא בהם ממש. רואים שכל הגוף שלהם שר, עם נשמה גדולה, זה יפה מאד. ברוק'נרול יותר צורחים והם ממש שרים. אבל יש מקום גם לזה וגם לזה. הפופ בישראל היום הוא מוזיקה מזרחית וזה טוב, אבל גם הרוק עדיין קיים פה עם השפעות טובות ומיוחדות מהמערב. אני שומע הרבה קולות יפים גם שם, בייחוד כנסיית השכל שאני נהנה מהם מאד וגם אלון עדר שהוא זמר מעולה, עם הרמוניות שנהניתי לשמוע ושאני לא רגיל אליהן. כעיקרון, אצלי הכל הולך – כל עוד שרים בעברית. עברית זה טוב. לשירים באנגלית אני פחות מתחבר". 

לפעמים זה היה נראה שאתה מקדים את זמנך – עושה ראפ ב"להתראות במבול הבא" כשכאן עוד לא ממש ידעו מה זה היפהופ, או מתחבר לרבעי טונים ב"מסך עשן" בימים שזה עדיין לא היה כל כך טרנדי. זאת הייתה התחושה שלך אז?"אין לי פילוסופיה לגבי מוזיקה. מבחינתי היא צריכה לבטא שמחה ואופטימיות גם במילים וגם במנגינה, וזה מה שמנחה אותי בדרך כלל. אם זה לא קורה אז עשיתי משהו לא טוב. את הדברים שעשיתי בזמנו ואני עושה גם היום מובילה המחשבה של מה שאני מרגיש ורוצה ליצור באותו הזמן. לא יודע מה זה טרנדי. לא מבין בזה וזה לא מעסיק אותי".לא יודע מה זה טרנדי. זילבר ב"מסך עשן":

חלק גדול מלהיטיו של זילבר נכתבו על ידי שמוליק צ'יזיק. "הכרנו כשהיינו צעירים והפכנו לחברים מהר מאד", הוא נזכר. "היו לנו תחומי עניין משותפים, בעיקר במוזיקה, והיינו חולקים ומשתפים אחד עם השני דברים שאהבנו, תקליטים וכל מיני. עם הזמן החלפנו גם רעיונות ודעות לגבי דברים שאני כתבתי ודברים שהוא כתב, וכמובן שהשתמשתי גם בחומרים שלו. הוא הביא את 'רוצי שמוליק' ו'תני לי מחסה' ואת 'בחברה להגנת הטבע' ועוד הרבה קטעים. יש לו בהחלט חלק גדול בהרבה שירים טובים שלי. חבל מאד שהוא נפטר כי יכולנו להמשיך ויכול להיות שהיו יוצאים עוד דברים טובים מהחיבור בינינו".

הכל זה מלמעלה בעשור האחרון שינה זילבר את אורח חייו, וחזר בתשובה. חרף התבטאויותיו מעוררות המחלוקת, בעיקר נגד תהליך ההתנתקות, הוא עצמו לא מרגיש מרחק גדול כל כך בין חילונים לדתיים. "זה אולי נראה שיש קצוות, אבל אין באמת. כולנו יהודים ושואפים להתגלות המשיח. כולם – גם אם לא כולם יודעים את זה. אנחנו כולנו באותה דעה. מבחינתי אין חילוניים ודתיים. יש כאלה שהם שומרי מצוות ויש את מי שעדיין לא. מעל פני השטח יש ריבים וויכוחים, כי צריך להוציא קיטור, אבל זה סתם דיבורים".

נדמה שבאלבום האחרון קצת מיתנת את הכעס וההתרסה וחזרת להתעסק במוזיקה כפי שהיא מייצגת אותך כיום – יהדות בשילוב השובבות הזאת מפעם. מסכים?"אני לא כועס ולא מתריס למרות שזה אולי נראה ככה, ואני בדרך כלל לא אוהב שירי מחאה והתנגדות. זה בדרך כלל מפספס את המטרה. מוזיקה צריכה אך ורק לרכך ולזכך את הנשמה. תמיד הייתי שם ואני לא חושב שיצאתי משם. אני שם גם היום. באלבום הקודם ("פוליטיקלי קורקט" שיצא ב-2008 וכלל גם שירי מחאה, בין השאר בנושא ההתנתקות מרצועת עזה – י.ח.) בהחלט היו כמה שירים בקו שונה אבל זה היה נקודתי ובער בי באותו הזמן. אני חושב שיש בו קטעים טובים מאד ועדיין מבצע ממנו בהופעות, בעיקר את "כריש". זה קצת חבל שלא הגיעו אליו מספיק אנשים מסיבות כאלה ואחרות, אבל זה כבר לא בשליטתי".מוזיקה צריכה לרכך את הנשמה. זילבר ב"פוליטיקלי קורקט":

הכרטיסים למופע של בפסטיבל הפסנתר אזלו כבר לפני שבועיים. למרות המעמד המרגש, זילבר שומר על אותה נימה מפויסת. "כעיקרון זה מופע שמקבץ את רוב מה שעשיתי עד היום וכולל שירים מכל התקופות", הוא מספר. "חוץ ממתי ושלומי שיבואו להתארח ילוו אותי חבורה של נגנים מצוינים וביניהם גיא מזיג שאחראי על ההפקה המוזיקלית. יהיו שם עיבודים שעברו התאמה למופע הזה, אבל עדיין שומרים על הקרבה למקור והרבה פסנתרים על הבמה: (סופר) ארבעה פסנתרים בסך הכל, כולל זה המקורי של "ברוש". זה בכל זאת פסטיבל הפסנתר, לא?".פסטיבל הפסנתר 2013 - כל המופעים

*#