ברנרד אליסון: "כל העניין זה לעשות כיף"

לכבוד ההופעות בישראל בחודש בקרוב, סגול 59 תפס את הבלוזיסט המוערך לשיחה על השראה, על האב המיתולוגי ועל דור חדש של ילדים ששומעים בלוז

סגול 59
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סגול 59

"כשזה מגיע להופעה על במה, לכל אחד יש את העניין שלו. יש כאלה שמנגנים עם עיניים סגורות ויש כאלה עם עיניים פתוחות. כשהופעתי עם אבא שלי, היה לנו קטע שהוא היה מנגן על הגיטרה שלי, שהייתה עלי, ואני על הגיטרה שלו, שהיתה תלויה עליו. ניגנו גם עם הלשון וכל מיני דברים כאלה. זה הוסיף קצת ריגוש להופעה. היום יש הרבה חבר'ה שמנגנים עם גיטרות אלחוטיות, כדי שיוכלו ללכת ולנגן בתוך הקהל. בשבילי העיקר שזה יבוא טבעי. הכל זה עניין של תחושה". ברנרד אליסון הוא מהבלוזיסטים הבולטים והמוערכים בעולם כיום. מי שנחשב לאחד הפרפורמרים המעולים בז'אנר, התחיל את הקריירה כנער בשיקגו לצד אביו, הבלוזיסט החשוב לות'ר אליסון. אלבומו הראשון יצא בשנת 1990, לאחר כמה שנים בהן ליווה את הזמרת קוקו טיילור. אליסון, גיטריסט מצויין, זמר נפלא ואמן שמותח את גבולות הבלוז למחוזות חדשים, יופיע בישראל במהלך חודש נובמבר.

ברנרד אליסון בישראל - לכל הפרטים והמועדים

מהם אלבומי הבלוז שהשפיעו עליך כילד, פרט להקלטות של אביך?"'Live Wire' של אלברט קינג ו-'Texas Cannonball' של פרדי קינג - אלה השניים שהיו אצלי בטופ. גם חומרים של ארל הוקר".ארל הוקר הוא מאוד אנדר רייטד."כן, מאוד. למעשה הוקר וההורים שלי היו חברים מאוד טובים. כששמעתי אותו לראשונה מנגן בגיטרה סלייד זה היה מדהים. הרגשתי שאני חייב ללמוד את זה".וממי הושפעת כגיטריסט במהלך השנים?"באופן טבעי אבא שלי היה ההשפעה הראשונה. השנייה זה אלברט קינג - משהו בטון, בסאונד של הגיטרה שלו פשוט הדליק אותי. הרבה גיטריסטים חשבו שזה קל לחקות אותו, אבל זה ממש לא קל. חוץ מזה, בנוסף לכל הוא גם שמאלי".

נותן כבוד לאבא, ברנרד אליסון:

אליסון, אמן ותיק שגדל על ברכי הבלוז בבית, לא יכול להתעלם מהשינויים שהז'אנר עבר לאורך השנים. בתקופה האחרונה הכבוד של האמריקאים לבלוז התרחב לכל העולם, והיום אפשר לראות הרבה יותר מעריצים גדולים של הז'אנר באירופה מאשר במדינת המולדת. "גרתי 12 שנים בפריז בלי להופיע בכלל בארצות הברית", הוא מספר. "אפשר לראות כמה האירופאים מעריכים את הבלוז הרבה יותר מאשר האמריקאים. אולי בגלל שבארצות הברית יש כל כך הרבה מוזיקה וכל כך הרבה אמנים, אז הבלוז מצא בית באירופה".אולי כי בארצות הברית הבלוז נחשב כבר למוצג מוזיאוני, היסטורי?"בארצות הברית הבלוז הוא חלק מההיסטוריה וגם רואים אותו ככזה. הוא כל כך טבוע בתרבות האמריקאית. הרי ממנו התחילו כל הסגנונות האחרים, אם נותנים לו קרדיט על זה או לא. משם הכל התחיל: מהבלוז, מהגוספל ומהג'אז. כל הז'אנרים האחרים שואבים השראה משם. מאדי ווטרס אמר את זה הכי טוב עוד לפני הרבה שנים: 'לבלוז נולד תינוק - וקראו לו רוק'נ'רול'". בשנים האחרונות עולם המוזיקה עבר שינויים רבים. עם כניסת האינטרנט, ההורדות הבלתי חוקיות והתפרקות חברות וחנויות התקליטים, הרבה מהדגש עבר להופעות. בלוז תמיד היה ז'אנר שהתבסס על הופעות חיות, האם אתה מרגיש שזה יותר קל עבורך כאמן מהסוג הזה?"בעקרון אני מקליט אלבומים כדי שיהיה לנו מה לתת למעריצים שלנו, אבל אני איש של במה. אני אוהב להופיע, לחלוק עם הקהל את הכישרון שלי ואולי להצליח לגרום לאנשים לשמוע יותר את הז'אנר הזה. כיום, חוץ מחברות ענקיות, כמעט לא נשארו כבר חברות תקליטים. אז דווקא תודות להורדות הדיגיטליות הנגישות, יש היום ילדים שמגיעים לבלוז, ואולי בלעדיהן הם לעולם לא היו שומעים את זה. חברות תקליטים גדולות תמיד היו בעניין של מוזיקת פופ, או קאנטרי מסחרי. אז בשבילנו, אנשי הבלוז, העניין תמיד סבב סביב הופעות חיות בפני קהל. אני אוהב את זה שאפשר לנגן בלוז מול קהל במגוון של דרכים, סגנונות ומקצבים".

היה לך הכבוד להכיר, כילד ונער, כמה מאושיות הבלוז המיתולוגיות ביותר. נכון?"או, כן. תמיד היו אנשים אצלנו בבית. אפילו לפני שהתחלתי לנגן. היו באים לבקר את אבא ולנגן איתו. כולם פחות או יותר היו שם: מאדי ווטרס, אוטיס ראש, מאג'יק סאם והמון אחרים. כשהם לא היו בהופעות, הם היו תמיד בבית של מישהו. פשוט מדברים, מספרים סיפורים מהדרכים, מג'מג'מים. הייתי שם, אפילו לפני שנגעתי בגיטרה בפעם הראשונה".כולם היו חברים, ברנרד ולותר אליסון:

למי מאמני הבלוז הנוכחיים אתה מאזין?"יש את רוני בייקר ברוקס, שאני קורא לו "אחי הקטן", ואת אחיו הצעיר וויין בייקר ברוקס. שניהם בניו של הבלוזיסט האגדי לוני ברוקס, והם מאוד מוכשרים. יש עוד חבר'ה צעירים כמו ג'וני לאנג וקני וויין שפרד, כולם גם חברים שלי".ואתה מקשיב גם למוזיקה שהיא לא בלוז?"האמת היא שרוב הזמן אני לא מקשיב לבלוז בכלל. אני שומע הרבה Fאנק, קצת רוק, בעיקר רוק מוקדם".היפ הופ?"מעט מאוד. אם יש שם כלים נגינה אמיתיים, אני אקשיב לזה. אבל אם אני שומע יותר מדי מחשבים ודברים דיגיטליים, זה לא בשבילי". ולסיום, למה אנחנו יכולים לצפות בהופעה בישראל?"קודם כל, אני מצפה מאוד לביקור בישראל ולפגוש את המוזיקאים הישראלים. אני אגיע, אעשה חזרות עם הלהקה ואחר כך פשוט אעלה לבמה אעשה את מה שאני עושה. זה כל העניין: לעשות כייף, לשתף פעולה עם מוזיקאים אחרים ולוודא שהקהל שמגיע ייהנה. בכל מקרה שמעתי מבלוזיסטים אחרים שמאוד כיף בישראל".

סגול 59 הוא בעל הבלוג 59wordsמילים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ