כמו זיקית: שלל הפנים של אמנדה פאלמר

עירום מלא, תחתיות תה מעוצבות ואמירות בוטות ומוחצנות הם רק חלק מדמותה הצבעונית של אמנדה פאלמר. לקראת הגעתה לארץ והופעתה בבארבי קבלו קווים מנחים לדמותה האייקונית

סער גמזו, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סער גמזו, עכבר העיר

אמנדה פאלמר, או כפי שהיא מכנה את עצמה לעיתים – אמנדה פאקינג פאלמר, היא תופעה שחורגת הרבה מגבולות המוזיקה. נכון, זו הסיבה הרשמית שבגינה היא מסתובבת ומופיעה בעולם, אבל נדמה שעבורה, להיות מוגבלת במסגרת של שיר או הופעה סטנדרטית, זה פשוט בלתי אפשרי. המוזיקה של פאלמר, קברט אפל שנע מפאנק ועד רוק, היא רק ביטוי אחד לאדם ולאמן שהיא. המורכבות שלה, הפתח הענק שהיא נותנת למעריצים אל תוך חייה, הדעתנות המנומקת שלה, התפיסה המשוחררת שלה לגבי מוזיקה ואמנות, הגישה הבלתי אמצעית – כל אלה הפכו אותה לדמות נערצת במיוחד. כזו שמצליחה לגבש לעצמה גרעין מעריצים בינלאומי קשוב ונאמן, שרק מחכה למוצא פיה. לכנות אותה דמות צבעונית, זה להחמיץ את רוב הספקטרום שהיא מייצרת, והשורות הבאות הן רק ניסיון לתאר את התופעה המתפשטת הזו.» אמנדה פאלמר בישראל - לכל הפרטים» פרשיית מיילי סיירוס - המדריך לפרשה

הארטיסטית: מוזיקה היא רק חלק קטן מהאמנות של פאלמר. הילדה שלמדה במגמת תיאטרון בתיכון והעלתה מיצגים בהשפעת הלג'נדרי פינק דוטס במסגרת האחווה שלה (אותה אחת שבה היו חברים גם מייסד ה-Blue Man Group וחלק מחברי להקת MGMT) באוניברסיטה, הייתה מחוברת תמיד גם לצדדים אחרים באמנות. בהמשך היא הקימה את קולקטיב Shadowbox לתיאטרון רחוב והעלתה מספר מופעים. הרחוב כנראה הקסים אותה והיא חזרה להתפרנס בו כפסל אנושי, תקופה שמצאה את דרכה גם לשירים שלה ("The Perfect Fit" ו-"Glass slipper"). את ההופעות שלה מעשירים קטעי דרמה של סטודנטים למשחק, האיפור והלבוש שלה על הבמה מזכירים תיאטרון יותר ממופע רוק והאלבומים שלה מלווים תמיד בערך מוסף אמנותי (החל מספרי ציורים ותמונות ועד ספלי ותחתיות תה מעוצבים). האמנות של פאלמר, וזו שהיא מקבצת סביבה, תואמת מאוד את היצירה המוזיקלית שלה – יצרית, צבעונית, משוחררת, ובעיקר מעניקה השראה.על הקשר בין הקהל לאמן. פאלמר עושה טד:  המרושתת: מימון המונים זו לא המצאה שלה, אבל היא לקחה אותו לרמה אחרת. בעזרת עמוד באתר קיקסטארטר, שביקש לגייס סכום של 100,000 דולר להקלטת אלבום הסולו השני שלה, הצליחה פאלמר לגייס בפועל סכום אסטרונומי של כמעט מיליון ו-200 אלף דולר. איך? היא הציעה תמורה שהחלה מעותק דיגיטלי של האלבום והגיעה עד הופעה פרטית אצל המעריצים בבית בלי קשר למדינה שבה הם חיים. פאלמר כותבת גם בלוג פעיל (בו פרסמה לאחרונה את המכתב לשינייד אוקונור במסגרת פרשיית מיילי סיירוס), ובו היא מתקשרת ישירות עם המעריצים שלה בעולם. מבט קצר באתר ובפרופילים שלה ברשתות החברתיות יספרו את הסיפור מעולה: אמנית שמושיטה באמת יד לקהל שלה ורוצה לנהל איתו דיאלוג רציף. יכול להיות שבדור האינטרנט זה בדיוק הדבק המסתורי שמייצר קהילה מאוחדת וחזקה סביבה.הקונטרוברסלית: אמירות בוטה ומוחצנות הן לא בדיוק המתכון המושלם לקריירה בתעשיית הבידור. פאלמר, שנותנת דרור ללשונה ומסרבת ליישר קו, הצליחה לייצר מהומות לא פעם. כשהוציאה את הקליפ לשיר "Leeds United" טענה בבלוג שלה שאנשי חברת התקליטים רצו להוציא כמה סצנות החוצה, בהן הבטן שלה חשופה, בטענה שהיא נראית שמנה. המעריצים שלה החלו להעלות תמונות שלהם בבטן חשופה בקמפיין שזכה לשם ReBellyon, והפך לספר תמונות שנמכר ברשת לכל העולם. בעקבות המקרה פאלמר ביקשה להשתחרר מהחוזה עם חברת התקליטים ואפילו שחררה שיר בשם "Please Drop Me" עם אותו המסר. אחרי מאבק ארוך, החוזה הותר ופאלמר שחררה שיר ניצחון בשם "Do You Swear to Tell the Truth the Whole Truth and Nothing but the Truth So Help Your Black Ass" שאותה הציעה להורדה חופשית ברשת. וזוהי רק דוגמה אחת: ב-2008 העלתה מערכון ובו השתמשה בשיר "I Kissed a Girl" של קייטי פרי כדי להתנגח בהצעת חוק לאיסור נישואים חד מיניים בקליפורניה. המערכון הציג נשיקה לסבית שהגיעה עד לחתונה לסבית. באפריל השנה, בעקבות הפיגוע במרתון בוסטון, שחררה פאלמר שיר אהבה שכתבה לדז'וחר צרנייב, אחד מהמחבלים שביצעו את הפיגוע. השיר, שלטענתה נכתב בתשע דקות, עורר מהומה גדולה. פאלמר, בתגובה אופיינית הסבירה שפשוט לא הבינו את הכוונה שלה. ואם כל זה לא מספיק, העיתון "דיילי מייל" דיווח בקיץ כי במהלך הופעה של פאלמר בפסטיבל גלסטונברי התרחשה "תקלת מלתחה" והשד שלה היה חשוף לקהל. פאלמר לא נשארה חייבת, ובהופעה מאוחרת יותר שחררה התרסה עסיסית כלפי העיתון, הסירה את הקימונו שעטף אותה והמשיכה את ההופעה בעירום מלא.וזו עוד הגרסה המצונזרת. "Do It With a Rockstar": המוזיקלית: נדמה שרעב, סקרנות ודחף יצירה אדיר הם שמניעים את הקריירה של פאלמר. היא מג'נגלת במקביל בכמה פרויקטים מוזיקליים, חברה בכמה הרכבים (לא בהכרח בפרקי זמן חופפים), מחפשת איך אפשר תמיד לחדש ולהפתיע, מוצאת דרכים מקוריות להעביר רעיון ונשארת תמיד רלוונטית. אפשר לנסות ולהשוות את קריירת הסולו שלה לחלק שלה בהרכבים כמו דרזדן דולז, אוולין אוולין ואחרים, אבל כדאי יותר לצלול לעולם שלה דרך הרשת. תמצאו שם יוצרת מסקרנת, אמיצה וחכמה. כזו שמצליחה להתעלות לרמת תופעה עולמית בלי להתפלש בביצה של סיירוס וגאגא. לנסות לבקר או לכתוב על הפעילות המוזיקלית שלה זה ניסיון שנועד מראש לכשלון, עדיף להגיע לבארבי ולהבין לבד מה בעצם הופך אותה לכזו תופעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ