אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרל ג'אם החדש: האנרגיה מחפה על כל חולשה

"Lightning Bolt" הוא אלבום ממוקד ומספק הרבה יותר מאלבומי אולפן קודמים של פרל ג'אם. אבל דווקא האנרגיות ושיתוף הפעולה המהודק בין החברים זה מה שעושה את ההרכב רלוונטי, חשוב ומוצדק גם ב-2013

תגובות

אלבום בכורה סופר-מצליח יכול להיות ברכה וגם קללה, ודוגמאות לא חסרות. מהראפר המוערך נאס, שמנסה לאורך קריירה שלמה לחמוק מצילו הארוך של "Illmatic", דרך מייק אולדפילד ו-"Tubular Bells" המכונן שלו, ועד תופעות כמו הסקס פיסטולס, ה- La's ולורן היל, שקרסו תחת כובד חשיבות והצלחת אלבומי הבכורה המיתולוגיים שלהם. גם פרל ג'אם תסבול תמיד מההצלחה הפנומנלית של "Ten", שראה אור לפני יותר מ-22 שנים. אלבום המופת העמיס את אדי ודר וחבריו על עגלת הגראנג' השועטת של תחילת הניינטיז, יחד עם הרכבים רבים נוספים שהקשר הסגנוני ביניהם רופף במקרה הטוב, ולא קיים בכלל במקרה הרע. אבל לקהל לא היה אכפת: יחד עם קורט קוביין, הועלה אדי ודר לדרגת דובר-הדור, חבר של כבוד בתזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פלאנל. וכשכל ההייפ יצא לבסוף מהבלון הנפוח והפיקטיבי שהיה ברובו המותג "גראנג'", זחלו ודר וחבריו מן ההריסות, ניערו את האבק מעליהם וניסו לבנות קריירה יציבה מתוך סצינה שנבנתה על ניהיליזם, סמים קשים ותהילה שעלתה לראש יותר מהר מכובע צמר בחורף של סיאטל.

» פרל ג'אם - לכל הכתבות» סינגל חדש לפרל ג'אםמאז ועד היום, פרל ג'אם הם סמל של עקביות ועקשנות מול תעשיית מוזיקה דורסנית, שלועסת טרנדים במהירות ויורקת אותם באדישות אל מדרכת ההיסטוריה, בדרך ללהיט הבא, לכוכב התורן לרגע, לבאזז הרגעי הבן חלוף. כנגד כל הסיכויים, מיצבה את עצמה הלהקה בשני העשורים האחרונים כמעין גרייטפול דד של דור האיקס: הרכב שמתקיים בתוך בועה אוטופית-אוטרקית, עם חוקים משלו. הרכב שלא ממש משאיר חותם אדיר על מצעדי המכירות אבל נהנה מעדת מעריצים אדוקה וקנאית, ובעיקר ממוניטין כספקית של הופעות חיות אדירות, שעל איכותן, בניגוד לאיכות אלבומי האולפן, אין כל ויכוח.

הרכב של הופעות חיות, פרל ג'אם בלולהפלוזה 2013:

נראה שמי שמעולם לא התחבר לתוצרי ודר ושות' פוסט "Ten" כבר לא יעשה זאת עכשיו. ומנגד מי שצועד איתם לאורך כל השנים יברך גם על האלבום החדש, גם אם כאן יהיו ויכוחים מלומדים בין מוקסמים למאוכזבים, בין אלה שישוו להישגי העבר ואלה שפשוט שמחים לשמוע שוב את הלהקה ביצירה חדשה. "Lightning Bolt", שמגיע ארבע שנים אחרי האלבום הקודם, "Backspacer", הוא בהחלט יצירה ממוקדת ומספקת יותר מקודמתה, וכמו כל אלבום של פרל ג'אם, גם לזה החדש לוקח זמן להיקלט ולחלחל. גם כאן לא נשמרת רמה אחידה בין השירים, אבל רגעים נפלאים יש כאן לא מעט.  "Yellow Moon" המצוין, שהיה יכול בקלות להיכלל באלבום הבכורה, "Swallowed Whole" הפסיכדלי  ו-"Mind Your Manners" שמזגזג בהצלחה בין Pאנק והארד רוק אייטיזי קלאסי. וגם אם לרגעים נראה שהחברים גולשים פה ושם למוד "פרל ג'אם על טייס אוטומטי" (למשל ב-"Let The Records Play" הזניח), בהחלט אפשר לסלוח להם, כי השלם במקרה הזה, טוב יותר מסך חלקיו.

ודר, מקרידי, גוסארד, איימנט וקאמרון כבר רואים את יום הולדת 50 מתקרב במהירות ומסרבים להיכנע לגיל, לשנים, לציפיות הקהל הרחב או לטענות המבקרים. אלבום חדש של פרל ג'אם הוא תמיד עניין מבורך, במיוחד ביצירה טובה כמו "Lightning Bolt", שרגעיה המוצלחים רבים ובאלה הפחות מוצלחים זו תמיד האנרגיה, או יותר נכון הסינרגיה בין החברים, מחפה על כל חולשה. אותו שיתוף פעולה שנמשך מעל ל-20 שנה, מזכיר לנו כל פעם מחדש שפרל ג'אם הם מרכיב חשוב, מוצדק ומעורר הערכה בהיסטוריה של הרוק האמריקאי המודרני.

לא מזדקנים. "Sirens":

*#