אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דלפו לרשת: המלחמה האבודה של המוזיקאים

האלבום החדש של מדונה, שדלף לרשת לפני שבועיים, מעלה מחדש את השאלה האם מדובר בתעלול יחצ"ני מייגע או שמא חילול קודש מוזיקלי? סגול 59 יצא לחפש את האשמים

תגובות

"זה סוג של טרוריזם", אמרה מדונה לפני כשבועיים, בהתייחס לאירועי הזמן האחרון. לא, היא לא התכוונה לרצחנות של דעאש או של בוקו חראם, גם לא לטבח האזרחים בסוריה או אפילו למתרחש באיזורנו, אלא  - שומו שמיים – לדליפת אלבום שלם שלה לרשת לפני המועד המתוכנן. כיום, כשכל הפרדיגמות המוכרות שהתלוו לתהליך הוצאת אלבום לשוק מתפוגגות מול הזמינות והכח האדיר של הרשת, אפילו לאייקון כמו מדונה מותר להיות פרנואידית. אין זה פלא שמלכת הפופ בחרה להשתמש כלפי מדליפי המוזיקה שלה בביטויים שבעבר היו שמורים לרוצחים בני עוולה. ואולי הגברת לא ממש תמימה ופגיעה כמו שזה נראה?מדונה - כל הכתבותכיום קשה מאוד לברר האם דליפת אלבום היא תקלה חמורה בתהליך השיווק או דווקא ההיפך - תרגיל יחצ"ני מבריק, שנועד למשוך תשומת לב דווקא לאלבום שלך בתוך כל הג'ונגל הסבוך ורב המתחרים של הפופ העולמי. עם דליפת "Unapologetic Bitch" לרשת, מיהרה המדונה להכריז כי מדובר בסקיצות לא גמורות (למרות שלאוזני כותב שורות אלה הכל שם דווקא נשמע מהוקצע ומלוטש לחלוטין), ושחררה כמעין תגובת נגד לפשע האיום את "Rebel Heart". מדובר במיני-אלבום ובו שישה שירים חדשים, שעליהם היא חתומה כמוצר מוגמר ושלם. רשלנות בהפקה או גאונות שיווקית? ימים יגידו.

מטכנאי הקול ועד המנקה באולפנים: כולם חשודים

ומה קורה בעניין אצלנו בארץ? "קשה לי להאמין שבישראל עניין דליפת אלבומים הוא אישיו בכלל" אומר עידן אלעד, מוזיקאי ותיק והבעלים של אולפני "סיגנל" בתל אביב. "בניגוד לכסף הגדול והתעשייה המפותחת מעבר לים, כאן השוק הוא כל כך קטן וההיכרות האישית בין האמנים ובעלי האולפנים כל כך אינטימית, שלא נראה לי שיש בכלל תופעה כזאת. למה שמישהו ייקח על עצמו את הסיכון? ובכלל, כמה ישראלים כיום יושבים בבית וכוססים ציפורניים בציפייה מתוחה לאלבום רוק או פופ ישראלי חדש שיש דחיפות כזו, או שבכלל שווה למישהו להדליף להם אותו לפני הזמן? אולי התחום המוזיקלי היחיד בארץ ששווה להדליף בו משהו, הוא במוזיקה הים-תיכונית".מהבוטלג המסחרי הראשון (בוב דילן, 1969) ועד לטרוריזם שמייחסת מדונה לדליפת אלבומה החדש, הקהל תמיד רצה ותמיד ירצה לטעום מהפרי המוזיקלי האסור. רק שהקהל של 2015, המחובר בווריד לאינספור ערוצים דיגיטליים מהירים, הוא חסר סבלנות יותר מאי פעם. זה קהל שרוצה והתרגל לצרוך הכל מהר ועכשיו ולא יודע לדחות סיפוקים. הוא רוצה את האלבום החדש של מדונה אתמול. ולא אכפת לו אם המיקס עדיין לא מושלם והמאסטרינג לא בדיוק ב-Level הנכון. מבחינתם, בכל מקרה יגיע האלבום לזרועותיו הפתוחות של היוטיוב, והרי כולנו נאזין לו. כולנו נשמע אותו שם בגרסת MP3 מעוכה, חתוכה ומכווצת. אבל זה, לצערנו, כבר טרוריזם מסוג אחר.

כתבות שאולי פספסתם

*#