בעיות שמיעה: D'Angelo חוזר לביזנס

לאורה מארלינג משחררת שיר ראשון וטעון מהאלבום החדש, לירון עמרם והפנתרים מנציחים את השירה התימנית, ריף כהן חוגגת סינגל חדש בקליפ יפהפה, ודיאנג'לו מוציא אלבום מופתי אחרי 14 שנים של שתיקה

עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עלמא אליוט הופמן, עכבר העיר

מהדורה 13 של בעיות שמיעה יוצאת לדרך: טור שמביא את כל המוזיקה החדשה והמומלצת מסצינות השוליים בארץ ובחו"ל (וקצת מיינסטרים כי גם שם לפעמים יש דברים טובים), אלבומים, אמנים ולהקות אינדי מרחבי הרשת.» לכל הטורים של בעיות שמיעה» רותם אור בהופעה: זה הזמן לזרוח» המדריך המלא להופעות חו"ל בארץהמשיח השחור של הסול

בשנת 1995, בשיא תור הזהב של מוזיקת האר אנד בי, מיכאל יוג'ין ארצ'ר הצעיר, הלא הוא D'Angelo, הוכתר בכל מגזין וערוץ אפשרי לנסיך החלקלקות והניו-סול עם אלבום הבכורה ההו כה מרטיט "Brown Sugar". ארבע שנים אחר כך הוציא את האלבום השני והלא פחות מרטיט "Voodoo" שזיכה אותו בגראמי, וכבש בסערה את העולם עם שירי אהבה מתקתקים, קול מלטף וסקסי, ושרירי בטן מסוקסים שללא ספק היוו גורם חשוב בתדמיתו הנערצת. החודש הוציא דיאנג'לו את אלבומו השלישי "Black Messiah" אחרי 14 שנות שתיקה, סמים ובעיות, עליו עבד ב-15 השנים האחרונות (!) עם ההרכב הצמוד "The Vanguard". עקב הציפייה העצומה שנבנתה במהלך השנים האחרונות מצד המעריצים, האלבום הזה פחות או יותר שבר את האינטרנט ביום שבו יצא במפתיע (ניתן להאזין לו במלואו בערוץ היוטיוב של דיאנג'לו). ביונסה הייתה מתגאה.המוזיקאי מוירגי'ינה כבר בן 40, והסקס אפיל עדיין נוטף ממנו כמכונה משומנת שמייצרת להיטים מושלמים לחדר המיטות, ויותר מזה, שירים פשוט מצוינים. היצירות באלבום עשויות משכבות עשירות של גרוב, בלוז שחור, סמפולים ופאזל מורכב של כלי נגינה (ביניהם גם קולו של דיאנג'לו). הטקסטים נוגעים במערכות יחסים לצד מסרים פוליטיים, ועבודת מחשב מדויקת לוכדת אותם ואת הצלילים למקשה אחת עמוסה ומופלאה. זוהי מוזיקת נשמה מורכבת ומלאת מחשבה, שמספיקה לה רק פעם אחת כדי לתפוס את האוזן ואת הגוף, אבל צריך להאזין לה לפחות מספר דו ספרתי של פעמים כדי להתחיל להבין אותה, וזו כנראה הסגולה שהופכת את "Black Messiah" לאלבום לא פחות ממופתי. ברוך השב מהמתים דיאנג'לו, באמת שהתגעגענו.

מלך הסקס והגרוב. D'Angelo and The Vanguard עם "Really Love":

כל יום משתנה

לאורה מארלינג רק בת 24 וכבר אוחזת בארבעה אלבומים יפהפיים, ואחד בדרך. מאז אלבום הבכורה המושלם "Alas, I Cannot Swim" שהוציאה בשנת 2008, הספיקה המוזיקאית הצעירה והמוערכת להופיע בפסטיבלים הגדולים ובכל תכנית אירוח שמכבדת את עצמה, לצאת לסיבוב הופעות כשממפורד אנד סאנס משמשים כלהקת הליווי שלה, לככב במגזיני האלטרנטיב, להצטלם לפרק של סדרת הדוקו המוזיקלית "Live from Abbey Road", ואף להוציא סרט אמנותי קצר המציג משירי אלבומה האחרון.לקראת האלבום החמישי "Short Movie" שצפוי לצאת במרץ 2015, מארלינג שחררה החודש את שיר הנושא המציג אותה בסאונד מעט שונה ובוגר, ובעיקר אטיטיוד מפתיע שלא חשפה עד כה. מארלינג ידועה בגישה אינטילגנטית ופיוטית, ובשירה עדינה ועצורה גם כשהיא נוגעת בנושאים סוערים וקשים. את אלו לא הזניחה גם הפעם, והטקסט הנוכחי עוסק גם הוא במתח הנוצר בקשרים, תפיסת העצמי, והמורכבות האינסופית של האהבה, אבל עכשיו היא לא מפחדת לתעל את רגשותיה השליליים גם בצורה ווקאלית ולשנות את דרך השירה שלה. בהאזנה ראשונה נדהמתי לשמוע כמה הקול שלה אחר, אבל אחרי שמיעות חוזרות מצאתי את הלאורה שהתאהבתי בה לראשונה. זה כל היופי אצל לאורה מארלינג, ההתפתחות המתמדת שלה, ההשתנות וההשתכללות המוזיקלית, שמאלבום לאלבום מצליחה לדייק יותר ויותר את מה שהיא מנסה להגיד. במיוחד כשהנימוס הבריטי האדוק שלה מתפוגג בתוך כעס נפלא.מזקקת את עצמה יותר ויותר. Laura Marling עם "Short Movie": 

תחייתו המחודשת של הזמר המזרחי בשנים האחרונות חלה התעוררות מבורכת אצל מוזיקאים ישראלים צעירים הבוחרים ליצור דווקא מתוך שורשים מזרחיים קלאסיים: דודו טסה למשל חזר אל המוזיקה של סבו ואחיו, רביד כחלני והימן בלוז עושים מוזיקה תימנית שורשית, בום פם כותבים רוק מזרח-תיכוני כבר שנים, ושי צברי שר מהרגע הראשון כאילו יצא בעצמו מכרם התימנים (ואף מילה על ברי סחרוף). לירון עמרם הוא נציג מרשים של הזרם המעניין הזה, שמצליח לשלב בחן אלקטרוניקה עכשווית, רוק ואפילו מעט דאב עם מוזיקה מזרחית, בלי לגרוע מכבודה.אביו של עמרם, אהרן עמרם, הוא מוזיקאי וותיק ומוערך בזמר התימני, דבר הניכר בבחירותיו האמנותיות, ואף בסינגל הבכורה הכפול שלו כלל את "סאפרת", קאבר לשיר של אביו. אלבום הבכורה עתיד לצאת ב-2015, ולקראתו שחרר החודש יחד עם להקתו הפנתרים קליפ לסינגל הבכורה הנוסף, "השחר". עמרם מקפיד על שירה עם מבטא קלאסי, מקצבים מקפיצים,  גיטרות דומיננטיות, אבל לצד אלה הוא שומר על הגרעין של המוזיקה והשפה התימנית חזק ויציב. עם מילים קורעות לב ומלאות נוסטלגיה, בלי יותר מדי פוזות ורעש, ועם הרבה גאוות מקורות, לירון עמרם מצליח להתחבב במהרה על המאזין ולסחוף אותו לתוך העולם של המוזיקה המזרחית היפה והאהובה, זו שהתגלגלה על כל לשון אז כשעוד רכשו אותה בקסטות בדוכנים שבתחנה המרכזית.

ממשיך את דרך אבא. לירון עמרם והפנתרים בקליפ לשיר "השחר":חייבים תמיד לשמוח  ממשיכים עם אחת המוזיקאיות שהחזירו בשנים האחרונות את הצלילים המרוקאים לרדיו המיינסטרימי. שנה וחצי עברה מאז ריף כהן שחררה את הקליפ האחרון "Jean Qui Rit Jean Qui Pleure" מאלבום הבכורה מ-2012 "A Paris". שנתיים משכה כהן את הצלחת אלבום הפופ הצרפתי-מרוקאי-תוניסאי-אפריקאי המקסים שלה, כיכבה בפסטיבלים הנחשבים בארץ, סגרה הופעות סולד אאוט במועדונים הגדולים, והתראיינה לעיתונים ולערוצי הטלוויזיה.הגיע הזמן שהמוזיקאית פרועת השיער, מלאת החיים והחייכנית תניב פרי חדש, והנה לפני כמה ימים שחררה קליפ לשיר חדש בשם "Que du bonheur" - "רק אושר", המציג טקס חתונה מסורתי, לקראת אלבום חדש שבדרך. זה כנראה אחד הקליפים המרהיבים והצבעוניים שיצאו לאחרונה במוזיקה הישראלית: מצולם ומבוים היטב, עמוס בתיאטרליות מרשימה, דרמטי ויש שיאמרו אפילו מרגש. לעומת קליפים אחרים של כהן, בהם היא מוקד המשיכה של המצלמה, בקליפ החדש היא משמשת כדמות רקע בהתרחשות הכללית, כאשר הכלה המקושטת כפסל היא מרכז העלילה (על אף העדרותה במרבית הקליפ). הרבה אלמנטים חוברים יחדיו בויזואליות ובמוזיקה, ובשילוב הצרפתית והשירה החצופה שלה עם טון מוזיקלי אפריקאי מובהק, ריף כהן מייצרת כאן שיר מצוין, קליפ יפהפה, והרבה ציפיות לאלבום השני. 

נסיכת הצרפוקאים חוגגת. ריף כהן בקליפ ל-"Que du bonheur":

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ