ירושלים-תל אביב: הסיפורים מאחורי אינדי סיטי

לכבוד העליה לירושלים בסופ"ש הקרוב אסתר רדא, מרסדס בנד והתפוחים חושפים את הסיפורים שמאחורי פרויקט אינדי סיטי

עדי הררי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עדי הררי, עכבר העיר

פרויקט אינדי סיטי יצא השנה מתל אביב ולקח את האמנים הכי מקומיים לטעימה ירושלמית. זו כבר השנה השלישית שהסדרה, שעלתה לאוויר בחודש שעבר בערוץ 8, מפגישה בין להקות איכותיות עם לוקיישנים אורבניים מעניינים. הפעם שוק הכרמל הוחלף בשוק מחנה יהודה, סמטאות יפו הרומנטיות הפכו לסמטאות הקטנות של העיר העתיקה בירושלים וכיכר רבין הפכה לכיכר צה"ל, כשאת הכל עוטפת רוח ירושלמית נעימה. בסוף השבוע הקרוב (ה'-ו' 25-26.7) יגיעו כל האמנים לחגיגת אינדי שמחה בירושלים. האירוע, ביוזמת אגף תרבות ואמנויות ורשות צעירים בעיריית ירושלים, והמנהלת האמנותית בטינה פיינשטיין, יכלול שני ימים של הופעות, תקלוטים, שוק אופנה ומסיבות. הכניסה חופשית. לכבוד האירוע אמני הפרויקט חולקים את הסיפורים מאחורי השירים ואת החיבור המיוחד לעיר. » פסטיבל אינדי סיטי 2013  - לכל הפרטיםבאווירת ניו אורלינס: התפוחים הקטע מושפע מאוד ממוזיקת הג'אז של ניו-אורלינס. המחשבה הייתה לקחת את מוזיקת המצעדים שלהם - להלוויות, חתונות, קרנבל, ולהביא אותה למקום שלנו. אנחנו קוראים לזה Post Funk או Progressive Funk. גם שם השיר מרמז על ניו אורלינס, שם קיים ה-Preservation Hall, איפה שמשמרים את תרבות הג'אז המקומית. בסוף יצא לנו משהו שהוא מעין הלוויה מצחיקה או חתונה עצובה, תלוי במאזין. הקליפ צולם קרוב לתחנת מוניות השרות לתל אביב. בגלל שתמיד ניהיה תל אביבים בירושלים, הלוקשיין היה קלאסי בשבילנו. התפוחים - "Preserve":

יד ביד: אסתר רדא השיר מדבר על להבין את הצד השני, לאפשר לו להיכנס אל תוך הלב, לתת הזדמנויות לתיקון ולאחות את הפצעים בעזרת אהבה. הרי לכולנו יש חסרונות וכולנו רוצים שיאהבו אותנו כמו שאנחנו. הקליפ צולם בשוק מחנה יהודה, מקום בו כולם מסתדרים למרות המחלוקות, מקום שמזכיר לנו שכולנו פה ביחד ולכן עדיף לנו לאהוב אחד את השני ולתת ולקבל בהבנה.

אסתר רדא - "Sorries":

השפעות אמריקאיות: מרסדס בנד

"אני משוגע" מתאר מצב של שיתוק מחרדה וחרדה משיתוק. הוא נכתב מתוך פחד אמיתי וקיומי, ומושפע מאד מהסיפור "סוף הדרך" של הסופר האמריקאי ג׳ון בארת'. גיבור הסיפור, ג'ייקוב הורנר, תמיד ניצב מול שלל ברירות שאפשר לנוע ביניהן בתזזית מסחררת או להגיע מולן לקיפאון משתק. בארת' בוחר לעמת אותו עם ג'ו, אדם המנסה לחיות באופן עקבי ברציונאליות מוחלטת. הצלע השלישית במשולש היא אשתו של ג'ו, שצריכה לבחור בין השניים.

מרסדס בנד - "אני משוגע":

חי בתוך בועה: יובל הרינג (ועדת חריגים)

"קצף על המים" הוא שיר שכתבתי עם אשתי על חוף הים. קודם כל זה שיר על תל אביב, ובעיקר על התחושה שכל דבר הוא בר חלוף. זהו שיר רפלקסיבי לסצנת המוזיקה בתל אביב - "הנה הם והנה הם כבר לא": הסצנה כדבר חולף וארעי שלא נשאר. בשיר יש גם מחווה לסדרה "סוף עונת התפוזים". בתוכנית נאמר שבניינטיז "אפשר היה לפתוח עוד כפתור בחולצה, ואולי גם במכנסיים". השיר לוקח את המשפט הזה ומעדכן אותו לימינו, בהם האלמנט הזה כבר לא משנה. זה רלוונטי גם לעוד תחומים כמובן: אמנות, פוליטיקה, מערכות יחסים. השיר מתאר דיסטופיה חסרת עתיד שבה אנשים קהי חושים מכדי להתרגש. בקליפ אנחנו עומדים בכיכר צה"ל, מבודדים, מוקפים דתיים וילדים משחקים. אנחנו עומדים שם בבועה משלנו, מופנמים. זה מתחבר מאוד טוב עם הטקסט של השיר, שגם הנושא שלו קצת בועתי ורפלקסיבי.

ועדת חריגים - "קצף על המים": עד הירח וחזרה: אורי כנורות (בום פם)

השיר נכתב עבור סדרת האינטרנט "עד הבאזזר", שבה גם הצטלמנו לאחד הפרקים. זה היה הטריגר לכתיבת שיר על לילה אורבני מנוכר, מהול בסיפור אהבה.

בום פם - "הירח ואני":

אהבה אכזרית: רן ניר (LFNT)

לפעמים מחכים המון זמן להתאהבות טובה שתגיע. אחת כזאת שמעירה אותך, כמו שאמר אסף אמדורסקי. וכשזה קורה אתה מרחף בעננים. אבל לפעמים נדמה שמה שאחד מבין כאהבה זה לא מה שהצד השני מבין. ואז אתה עצוב, ואחר כך אתה כועס, ואז אתה פייסן, ואז שוב כועס ואז ממש עצבני ואז - יוצא שיר.

"LFNT - "What Passes Off For Love:

 שקט-רועש: עדי קום ואמיר בולצמן (SubJunk) השיר "I KNOW" נכתב על מצב שבו אתה מאמין שאתה יודע מה טוב ומה רע עבורך, למרות שכל התודעה היא מין סתם כתם רורשאך ענק, והתובנות הן בדרך כלל מאוד פשוטות. זה קורה הרבה פעמים כשמישהו שהיה חשוב לך נעלם מהחיים, או שגרמת לו להיעלם, ויש דחף גדול לביקורת עצמית ולהסקת מסקנות שיפתרו את הכל. זה השיר היחיד שלא הקלטנו לאלבום שהולך לצאת בקרוב, כי לא מצאנו עיבוד מספיק טוב בשבילו. כשההפקה של אינדי סיטי אמרה לנו שנצטלם בחנות פסנתרים, חשבנו שזה רעיון טוב לעשות עיבוד מיוחד עם כמה פסנתרנים בשביל לנצל את הלוקיישן.  בהופעות זה השיר היחיד שלנו שמנוגן עם גיטרה, ובדומה לשאר החומרים שלנו גם הרבה יותר רועש.

"SubJunk - "I Know:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ