פרסי עכבר העיר 2014: המופע הישראלי הטוב ביותר

הקול הייחודי של אסתר רדא, הגרוב של קותימאן או הגלאם המטורף של שירי מימון. מי יהיה המופע הישראלי הטוב של השנה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל.» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות  רצינו לבחור את המופע הטוב שנראה כאן השנה, ונזכרנו שלמעשה אין יותר מידי כאלה בגזרה הבינלאומית. אך בעוד אמנים בינלאומיים מבטלים ומבטלים את הגעתם לכאן, הולכת ותופסת בארץ תודעת ההופעה החיה ומדביקה את הפערים. גם אמנים ישראלים למדו שהשואו הוא חלק בלתי נפרד מהמוזיקה, הם ניקו את הגרון, כיוונו את הכלים ואפילו השקיעו באביזרי במה ותפאורה. כשהקיץ הגיע ויכולנו לשמוע ברקע רק אזעקות ותותחים רועמים, היו אלה האמנים הישראלים שהרימו אותנו מהקרשים. הם הלב והנשמה של המדינה המשוגעת הזו, כי אין דבר שיכול לרומם את המצברוח יותר מהופעה מוצלחת באמת, כזו שמספקת אסקפיזם אופטימי לכל השבוע. מי אם לא האמנים שלנו, הנאבקים על קיומם באופן יומיומי, ראוי יותר לפרס?אינפקציה יש הופעות שחייבים להיות בהן. הופעות כאלה שברור עוד לפני התו הראשון שמתנגן בהן שהולך להיות פיצוץ. כאלה שיוצרות סביבן תכונה ורחש שבועות קודם. הופעת האיחוד של אינפקציה הייתה כזו. להיות בהופעת האיחוד של אינפקציה זה לחזות בבארבי עולה על גדותיו ומלא באנשים שמחכים כבר לא מעט שנים לרגעים שמביא איתו הערב הזה. זה לגחך כשניר טרטר עולה לבמה עם כובע רחב שוליים ומשקפי שמש וכשגיא שמי מחליף את הפדחת החלקה שלו בפאה גדושת שיער. זה להתפעל משתי מערכות התופים שמאוישות על ידי רן יורגנסון ועומרי הנגבי, שני המתופפים של הלהקה לדורותיה, שמתחלקים ביניהם בתפקידים לאורך כל הערב ומנגנים זה לצד זה ולפעמים גם בצוותא, בתיאום יוצא מן הכלל. להיות בהופעת האיחוד של אינפקציה זה לדעת את כל המילים של כל השירים יחד עם כל האנשים מסביב, ואת תפקידי התופים, וגם את הריפים של הגיטרה. זה לשמוע גיבובי מילים חסרות משמעות שמתחברות לרצף הגיוני, או להזיז את הראש בקצב ולקפוץ בכל פזמון שני.מנימוקי השופטים: הופעת האיחוד של אינפקציה הייתה ההצגה הכי טובה בעיר. כיף אדיר, מטורף שפשוט לא ניתן לתאר במילים, שהגיע בדיוק בתזמון הנכון עם טונות של הומור עצמי והרבה געגוע לשנות ה-90. ההצגה הכי טובה בעיר. אינפקציה בהופעה (צילום: Gaya music photos)הקולקטיב אם כבר ראיתם אותם על הבמה, אתם יודעים שהקולקטיב תמיד מתחילים מעט מהוסס, אבל הרגליים והידיים מתייצבות מהר מספיק כדי להעלים את כל החריקות הקטנות. בשיר השני הבארבי כבר היה שלהם, בעודם מתרחקים מהיבשת המרכזית הם גילו את נפלאות האלקטרוניקה, והשכילו לשלב אותה בעדינות וברגישות אל תוך המוזיקה שלהם. כמות הזמן שבילה רועי רבינוביץ׳ מול הקלידים הייתה גדולה משמעותית מהזמן שבו נשף לתוך הסקסופון וזה יכול להעיד על התזוזה הסגנונית של ההרכב כולו. גם התיפוף של נדב לוזיה והבס של עמנואל סלונים קיבלו עדכון תוכנה ונתנו מסגרת קצב מצוינת לשלב החדש בחיי הלהקה.מנימוקי השופטים: הקולקטיב לא נשמעים מכאן. הם לא ציניים ולא עסוקים בלתחזק פאסון כבד ומגושם. הם מודים בהתרגשות כמעט ילדותית לקהל עשר פעמים במהלך ההופעה. הם מעזים לאחל שקט ליושבים בשני צידי הגבול בזמן שמוזיקאים אחרים ממלאים פיהם מים. הם מתעקשים לאתגר את עצמם, לא לחפף או לעגל פינות, להיות מקצועיים ומקצוענים, לשחק עם הקהל ולחלק לו מקלות תאורה שקנו בעצמם בשוק לוינסקי, לחייך האחד לשני במהלך ההופעה וליהנות ממנה בזמן אמת. מתעקשים לאתגר את עצמם. הקולקטיב (צילום: ליאור כתר)שירי מימון מימון עדיין מבקשת לשבץ את עצמה כזמרת פופ, הן מבחינת נושאי השירה והן מבחינת הגרוב. בעוד שבעבר נשמעה ביקורת כלפי מימון, על הבחירה שלה בפופ, בחירה שלעיתים הנפיקה ביצועים נקיים או מקצועיים מדי, כעת כל הפאזל התיישב היטב במקום. בהופעתה היא נראתה ונשמעה מצויין, זזה על הבמה כמו כוכבת ויצרה מצג שאי אפשר להסיט ממנו את העיניים. מי עוד מלבדה עושה פופ באמת טוב בארץ?מנימוקי השופטים: בשונה מיוצאי תכניות ריאליטי מימון לא מבקשת להתנתק מעברה המוזיקלי. למעשה, נדמה שהיא קשורה אליו בעבותות וגאה בו. אבל דווקא הביצועים השקטים יותר של הערב הדגישו את מימון החדשה, הבוגרת, שלפי עדותה שלה הבינה משהו על העולם אחרי לידת בנה. השואו הוא הכל. שירי מימון (צילום: אורית פניני)נצ'י נצ'

הקלישאה של "יגעת מצאת, תאמין" לא יכולה להיות יותר נכונה לנצ'י נצ'. ה-MC העולה עובד קשה כמעט עשור, חורך את הבמות, מופיע בכל מקום אפשרי, מקליט חומרים ללא הרף, כותב ומוציא קליפים חדשים ומושקעים, ושומר על קשר צמוד עם קהל המעריצים ההולך וגדל שלו. לאור כל אלה לא מפתיע שהופעות שלו מלאות עד אפס מקום בבני נוער וצעירים שמאמינים לכל מילה שיוצאת לו מהפה. חצי הופעה מלווה על ידי הביטמייקר והמפיק שלו שקל, וחצי מלווה בנגנים על הבמה, נצ'י נצ' נע בקלות מהיפ הופ, לרוק, לבלדות נוגעות ועד למטאל, כשהוא משלהב את הקהל עם טקסטים ביקורתיים מלאי מסרים חברתיים ואישיים.מנימוקי השופטים: עם פלואו מרשים וסמפולים של מוזיקה ערבית, מזרחית ורגאיי, יכולת לפנות למגוון של קהלים בלי להתפשר על המוזיקה, נצ'י נצ' שולט בבמה עם נוכחות ואנרגיות שלא משאירים מקום לספק – מדובר באחד הראפרים הגדולים שהיו כאן בזמן האחרון.

שולט בבמה ביד רמה. נצ'י נצ' (נאור סוקי)אהובה עוזרי 

ההופעה של אהובה עוזרי היא בהחלט חוויה יוצאת דופן. בעודה משתמשת בכלי הבולבול טרנג כדי לשיר, ונשענת על נגנים ויוצרים אותם היא מארחת בהופעותיה, היא יוצרת שילוב מעניין של צלילים עתיקים וחדשים שיגרמו לכם להרגיש בבית מהתו הראשון. מנימוקי השופטים: נדמה שאין דבר טרגי יותר עבור זמר – לאבד את קולו, את מתת האל שזכה לה, את כלי הביטוי האמנותי שלו. אך לא אחת כאהובה עוזרי תיתן לזה להכניע אותה. הדממה עוברת מעליה, ואל הצלילים והמוזיקה היא מישירה מבט. כך קורה שאהובה עוזרי לא מפסיקה ליצור ולהופיע למרות הקשיים והמגבלות. אם לשפוט לפי המופע החדש שלה שהושק בזאפה תל אביב, מהסידור הזה כולם יוצאים מרוצים.להרגיש בבית מהתו הראשון. אהובה עוזרי (צילום: אילן בשור)אסתר רדא

עם החיבוק המקומי והבינלאומי שזוכה לו אסתר רדא מאז שפרצה, סביר להניח שההופעה המושקעת שלה זו רק ההתחלה. הקסם האישי, המוזיקה הנהדרת, החיבורים המקצועיים הנכונים, החידוש וחוסר היומרה שמשולבת בצניעות אמיתית, יכולים להבטיח לה מקום של כבוד במוזיקה הישראלית בשנים הקרובות. מנימוקי השופטים: מעטים מצליחים לשגר את עצמם בכזו מהירות מאינדינגב לפלייליסט של גלגלצ ו-MTV. מעטים יותר מצליחים לעשות את זה בלי לוותר אפילו על טיפה מהאמת היצירתית שלהם ומחדוות העשייה. כשזה קורה פשוט חבל לפספס את זה.הקול שחסר במוזיקה הישראלית (צילום: רון כהן וירדן ליאור)שי צברי ונבחרת הגרוב של המזרח התיכון

שי צברי הוא לא פחות ממחיה הזמר המזרחי. הזמר הקלאסי, בו למילים יש משקל והכאב והשמחה נובעים מתוך אמת, והשירה יוצאת מתוך הלב. הזמר שהביא לנו את זוהר ארגוב, ג'ו עמר, אהובה עוזרי וצלילי הכרם, זה שחדר לתוך הלבבות הפועמים של כולם, בלי הבדלי עדות או מוצא, בלי שאלות של מעלה ומטה. וזה בדיוק מה שצברי יודע לעשות; הופעות שלו הן חוויה מקרבת לבב ומרוממת נפש. מנימוקי השופטים: בליווי נבחרת הגרוב של המזרח התיכון, הזמר בעל המנעד הקולי הנהדר והידיים שמנופפות באוויר, יודע להדביק את הקהל בשמחה שלו ללא מעצורים וללא חומות. אישיותו של צברי וקול הזהב שלו מהלכים קסם על המשתתפים בחפלה המופלאה הזו, ומנתקים אותם מכל תווית והגדרה, חילונים ודתיים, נשים וגברים, היפסטרים וסחים, כל אלו נעלמים כליל והופכים לאנשים רוקדים שבאו פשוט לחגוג את המוזיקה, וזוהי סגולה שלא תסולא בפז. כבר לא יכולים לחכות לאלבום הבכורה.מחייה המוזיקה המזרחית. שי צברי (צילום: Gaya music photos)אורפנד לנד

בקיץ שעבר הוציאה הלהקה, שהספיקה לצבור לעצמה קהל מעריצים ענק ברחבי הגלובוס, את אלבום האולפן החמישי שלה. לראשונה בתולדותיה, אורפנד לנד הצליחה לחדור גם לפלייליסט של גלגל"צ. פתאום שומעים את אורפנד בכל מקום. הם כבר מזמן לא רק של הילדים האבודים של עולם המטאל- הם של כולם. בעוד הלהקה ממשיכה לקרוע את רחבי הגלובוס בסיבובי הופעות מצליחים ומפוצצים, גם הקהלה ישראלי יכל להנות השנה ממספר הופעות מיוחדות שלהן, ביניהן הופעת ענק לרגל חגיגות 20 שנה לאלבום "סהרה". ממציאי האוריינטל מטאל לא אכזבו בשום תחום: ההפקה המושקעת, הדיוק, הקול הנפלא של קובי פרחי והאהבה העצומה שהם מעניקים לקהל שלהם. מנימוקי השופטים: 23 שנים חלפו מאז הוקמה הלהקה. היא מכרה עד כה מאות אלפי עותקים מאלבומיה, הופיעה ביותר מ-40 מדינות ברחבי העולם. היא המציאה סגנון משלה, היא חצתה גבולות, היא קירבה מזרח ומערב יותר מכל פוליטיקאי אחר על פני היבשת. אורפנד לנד הפכה לתופעה, שגם המעריצים השרופים שלה לא יודעים להסביר. בכל פעם שהלהקה מגיעה לארץ ונותנת הופעה מתמלא החלל בצלילים ייחודיים, באהבה שמילים לא יכולות לה. אף אחד לא מייצר סאונד כמו שלהם. אלפי מעריצים ברחבי העולם לא טועים. אורפנד לנד (צילום: צילום מסך)קותימאן אורקסטרה בהנהגתו של קותימאן (אופיר קותיאל) ועם הרבה גרוב פאנק - פסיכדלי מצליחה ההופעה של קותימאן אורקסטרה לחצות מרחבי חלל וזמן. יחד עם נגנים מופלאים מכל קצווי הקשת, בהם אייל תלמודי, אדם שפלן, שלומי אלון והשילוב של הזמרים אלרן דקל וקרולינה תקבלו הופעה שהיא בעיקר מפתיעה בסאונד ובהילוך שלה. מנימוקי השופטים: לא רק שנהנינו לזוז מצד לצד, אלא שהשצלילים השמחים של קותימאן אורקסטרה חדרו לנו ללב והשאירו אחריהם מצב רוח שנמשך גם אחרי כמה ימים.לזוז מצד לצד. קותימאן (צילום: יח"צ)המפשעות את רשימת המועמדים סוגרת הלהקה המטורללת של האחים קורח, שנבחרה גם בקטגוריית האלבום הישראלי הטוב של השנה. הם כאן כי ההופעה שלהם זרקה אותנו חזרה לגיל 16. ניחוח של טקילה זולה, עשן סיגריות, מקצבי פאנק וגראנג' ופיראט מטורף אחד בשם אילון קורח שמספק שואו שהדרך הכי נכונה להגדיר אותו היא לומר שהוא ייחודי. ההופעה של המפשעות היא חוויה בפני עצמה והאחים לא מוותרים על שום פרובוקציה - בין אם בסיפורים בין השירים, או אפילו ביריקות זה על זה תוך כדי שמולם מתחולל פוגו סוער. זה פשוט כיף לצרוח איתם בקול רם את השורות 'בוקר טוב, התעוררתי ברחוב'. מנימוקי השופטים: צריך להיות שם כדי להאמין. מופע רוקנרול על ספידית בספינת פיראטים. זה כאילו שהילדים הכי מופרעים בכיתה החליטו להרים מופע סיום ולשבור דרכו את כל הכלים, לחרוך את הבמה ולהשאיר מאחור אנדרלמוסיה. המפשעות נשמעים מצוין ועושים חשק לעוד. רוקנרול על ספינת פיראטים. המפשעות (צילום: יח"צ)

צוות השופטים: סער גמזו - עורך המוזיקה ומנהל הדיגיטל של הרדיו הבינתחומי, כתב ומבקר מוזיקה בעכבר העיר וישראל היום.מור קומפני - עורכת מדורי טלוויזיה ומוזיקה בעכבר העיר, מבקרת קולנוע וטלוויזיה.עלמא אליוט הופמן - מפיקת מדור מוזיקה ועורכת המדריך בעכבר העיר.יוסי חלילי - שדרן רדיו בקול הקמפוס, דיג'יי ומבקר מוזיקה בעכבר העיר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ