שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כי אונס הוא רצח - מתריסות "האחיות לוז" בשיר חדש

הקרבה למוות שמתוכה נכתבה הבלדה לא נשארת רק במלים עצמן

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"האחיות לוז"
"האחיות לוז"צילום: MUPERPHOTO

אשה נאנסה. זאת נקודת הפתיחה של "בלדה על שלוש אחיות", השיר ש"האחיות לוז" הוציאו ביום האשה, וזאת נקודה שהיא עולם שלם שאין שום דבר חוץ ממנו. אשה נאנסה. החיים לא יכולים להימשך אחרי הנקודה הזאת, אלא הקיום נזרק אל איזשהו תפר קרוע שבין חיים למוות.

כי אונס הוא רצח, כך מתריסה אחת משלוש האחיות בשיר (שאת מלותיו כתבה צרויה להב ואת לחנו חיברה יפעת זיו), ושלוש האחיות האלה הן השתקפויות של האשה הכותבת ("שלוש אחיות ואני שלושתן") ושל הנשים השרות, ובמשתמע גם של הנשים המאזינות. הקרבה למוות שמתוכה נכתבה הבלדה לא נשארת רק במלים עצמן. כך השיר נשמע, ממוקם בתוך ערפל מוזיקלי סמיך, מחוץ להוויה המוכרת.

הדבר היחיד שנותן פייט למוות ומונע ממנו להפוך לחזות הכל הוא הממד הברור של תנועה שקיים במוזיקה וגורם לשיר להישמע כמו צעידה אטית — אולי, הלוואי, שלעברו של איזשהו תיקון עתידי שנרמז במלות הסיום: "ואני מפוררת שתיקה עתיקה ויוצאת לשנות סדרים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ