סיפורם של האחים אזולאי ומפעלם התרבותי המחתרתי

שלושת האחים היו אחראים בצורה כמעט בלעדית להקלטה ולהפצה של המוזיקה המזרחית בארץ בשנות ה–50, ה–60 וה–70. מאמר של המוזיקאי אורי ורטהיים מגולל בפעם הראשונה בצורה רצינית את סיפורם

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האחים אזולאי בסוף
שנות ה– 5
האחים אזולאי בסוף שנות ה-50צילום: באדיבות משפחת אזו

אי אפשר לספר את סיפורה של המוזיקה הישראלית בלי להקצות פרק נרחב במיוחד לאחים אזולאי, שאחראים בצורה כמעט בלעדית להקלטה ולהפצה של המוזיקה המזרחית בארץ בשנות ה–50, ה–60 וה–70. ובכל זאת, סיפורם של האחים אזולאי עדיין לא סופר. יש לכך כמה סיבות.

בזמן אמת, כשחברות התקליטים של האחים ("זאקיפון", "רון־לי" ולבסוף "קוליפון") הוציאו מאות תקליטים ותקליטונים בשנה, התקשורת הישראלית, שופר הממסד, לא היתה מודעת לחשיבות העצומה של המפעל התרבותי המחתרתי שלהם. בשנים האחרונות עיתונאים מנסים לראיין את שלושת האחים, שעדיין מפעילים את החנות המשפחתית בכיכר השעון ביפו, אבל נענים בסירוב עיקש.

גם המוזיקאי והאספן אורי ורטהיים לא התיישב עם האחים לראיון נינוח, אבל בהסתמך על קטעי שיחות, מחקר של שנים, אוסף תקליטים ענק ואהבה גדולה למוזיקה מזרחית ישנה, הוא מגולל בפעם הראשונה בצורה רצינית את סיפורם של האחים אזולאי: ממשלוח הגרמופונים שהוביל במקרה לפתיחת העסק המשפחתי, דרך ההקלטות ההיסטוריות של ג'ו עמר, זוהרה אלפסיה, פלפל אל מסרי, אלברט סוויסה, אריס סאן, טריפונס, "צלילי העוד" ורבים אחרים, ועד להחמצה ההיסטורית לא פחות של זוהר ארגוב.

המאמר של ורטהיים נכלל בספר החדש "זמר בודד הוא הלב", בעריכת ערן ליטוין. הוא כולל מאמרים מעניינים נוספים על המוזיקה המזרחית בישראל ואפשר לרכוש אותו במוזיאון אשדוד כחלק מתערוכה באותו שם.

עטיפת תקליט
עטיפת תקליט בהוצאת האחים אזולאיצילום: מאוסף ערן ליטוין
עטיפת תקליט בהוצאת האחים אזולאי
עטיפת תקליט בהוצאת האחים אזולאיצילום: מאוסף ערן ליטוין
עטיפת תקליט בהוצאת האחים אזולאי
עטיפת תקליט בהוצאת האחים אזולאיצילום: מאוסף ערן ליטוין

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ