בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלופר בחוץ, גל גדות בפנים: זה השיר שלנו לאירוויזיון

"Toy" שייצג את ישראל בתחרות השירה האירופאית הוא לא בדיוק שיר – יותר לכיוון רצף קטעים קצרצרים, שחוטפים בזה אחר זה את תשומת הלב של המאזין, "טודו בום" סטייל. לצעצוע הייחודי של המבצעת נטע ברזילי לא נותר בו מקום. לוונדרוומן כחול לבן דווקא כן

75תגובות
נטע ברזילי. תטוס לפורטוגל בלי הלופר
מתוך ערוץ היוטיוב של "כאן", תאגיד השידור הישראלי

הלך הלופר. נטע ברזילי תיסע לפורטוגל בעוד חודשיים כדי לייצג את ישראל באירוויזיון, אבל המכשיר שעזר להביא אותה לשם לא יצטרף לנסיעה. לא יהיה בו צורך. כך לפחות אפשר להתרשם מההאזנה ל"Toy", השיר שברזילי תבצע בתחרות השירה אירופאית ודלף הבוקר לרשת.

הלופר מייצר שירים בעלי מבנה אנכי. מתחילים עם שכבת בסיס, דוגמים אותה תוך כדי ביצוע, ואז מתחילים לערום מעליה שכבות מוזיקליות נוספות. זה מה שברזילי עשתה בביצועים מבוססי הלופר שלה ב"כוכב הבא". זה היה הקטע שלה, והוא היה מרענן ומקורי. אבל לדידם של קובעי המהלכים בדרך לאירוויזיון, נראה שהוא השאיר יותר מדי מרחב לביטוי אישי. ההיגיון של "Toy", שכתבו דורון מדלי וסתיו בגר, שונה לגמרי. זהו ההיגיון האופקי של שירי הפופ העכשוויים: הפגזה בלתי פוסקת של מקטעים קצרצרים עוקבים, "טודו בום" סטייל. כל 15 שניות, בדייקנות מדעית, מבליח חלקיק שיר חדש, שחוטף את תשומת הלב של המאזין ואז מתפוגג ומפנה מקום לחלקיק הבא. הפגזת הגירויים האופקית הזאת היא ההיפך הגמור מבניית השכבות האנכית. הלופר היה הצעצוע של נטע ברזילי עד עכשיו, אבל ב"צעצוע" אין לו מקום. חבל.

toy - דלג

"Toy" הוא לא בדיוק שיר, זה משהו שנפלט ממאיץ חלקיקים. אם המתחרים שלו באירוויזיון יהיו אף הם תוצרים של מאיצי חלקיקים, אולי יש לו סיכוי. מדלי ובגר יודעים על איזה כפתורים ללחוץ, וברזילי מבצעת כרוח סערה. המפרט הוא כזה: 0-15 שניות: פתיח ממזרי. 15-30: בית ברוח העצמה נשית עם שירה בולעת הברות בסגנון של סיה. 30-45: עוד בית, אבל בראפ רגאטוני. 45-1:00 — האטה בדרך אל השיגור + אזכור של וונדרוומן + הבונוס המיוחד של קרקורי התרנגולת. פק פק פק פק. אני לא מצליח להחליט אם זה יותר חמוד או יותר מטופש.

ואז, אחרי התרנגולת — השיגור של הפזמון, שעליו יש שני דברים לומר. ראשית, אין ספק שדורון מדלי, מחבר המלים, אוהב חרוזים שנגמרים בהברה Oy. אחרי שהוא הביא לנו ב-2015 את "איים א גולדן בוי / קאם היר טו אנג'וי", מגיע עכשיו תורו של "איים נוט יור טוי / יו סטופיד בוי". כשנודע ש"Toy" של מדלי הוא השיר שייצג את ישראל באירוויזיון, נשמע קול צעקתם של פזמונאים שטענו שמדלי המקורב לאימפריית "טדי הפקות" מופלה לטובה. אבל האפליה האמיתית, כך מתברר עכשיו, היא ברמת ההברה, לא הכותב. למה רק אוי? במה חטאו כל ההברות האחרות?

כל מדינה שמתחרה באירוויזיון שואפת לבטא באמצעות השיר שלה את המורשת שלה ואת עוצמתה. "Toy" הוא דוגמה מצוינת. שני הנכסים הישראליים הגדולים ביותר הם גל גדות וצה"ל. האזכור של "וונדרוומן" בקדם-פזמון יזכיר לעשרות מיליוני הצופים באירוויזיון שהכוכבת ההוליוודית הנערצת היא משלנו. בנוגע לצה"ל, "Toy" לא מזכיר אותו במפורש כדי לא לעורר התנגדות, אבל השיר מבטא את העוצמה הצבאית של ישראל באמצעות ציטוט מוזיקלי שאי אפשר להחמיץ. כשנטע ברזילי שרה "איים נוט יורט וי, יו סטופיד בוי", המוזיקה מזכירה מאוד את "Seven Nation Army" של להקת "וייט סטרייפס". יש לקוות שג'ק וייט לא ייחשף לשיר עד האירוויזיון. הוא עוד עלול לתבוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו