הדור החדש של הראפרים מעדיף את זה קצר

להיטי הטראפ החדשים מחזירים את השיר הקצרצר לצמרת המצעדים ומשקפים את הפלטפורמות החדשות שבהן הפופ משגשג

בן שלו
בן שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליל פאמפ
ליל פאמפצילום: צילום מסך מתוך היוטיוב של Lil pump
בן שלו
בן שלו

אלבומי ההיפ־הופ הבולטים של השנים האחרונות נוטים להיות ארוכים עד אין קץ. מ"To Pimp a Butterfly" של קנדריק למאר (79 דקות), דרך "Views" של דרייק (81 דקות) ועד "Culture 2" החדש של "Migos" הנמשך 106 דקות. הסיבה העיקרית לכך שהאלבומים נעשים ארוכים כל כך היא שככל שיש יותר שירים באלבום, גדל הסיכוי שיהיו למוזיקאי יותר הזרמות בשירותי הסטרימינג, וכך המכירות יעלו.

אבל אם המשתנה החשוב הוא מספר השירים, לא חייבים ליצור אלבומים ארוכים. אפשר לקצר את השירים עצמם וליצור אלבומים באורך סטנדרטי שכוללים הרבה שירים קצרים. זה מה שקורה בשנה האחרונה אצל דור החדש של הראפרים: אמנים כמו Lil Pump, Lil Xan, Trippie Red, 6ix9ine. הראפרים האלה, רובם בני 20 או פחות, מריצים בצמרת המצעדים שירים קצרים בהרבה משירי ההיפ־הופ הסטנדרטיים.

לפני כמה חודשים "Gucci Gang" של ליל פאמפ, שנמשך שתי דקות וארבע שניות, היה לשיר הקצר ביותר זה 42 שנה שהגיע לעשרת הראשונים של המצעד האמריקאי. בכל הנוגע לאורך השירים, ייתכן שהפופ חוזר לימים שבהם הסינגלים היו קצרים מאוד, סביב שתי דקות. בין 1958 ל–1967 צעדו בעשרת המקומות הראשונים במצעד האמריקאי 57 שירים שנמשכו פחות משתי דקות. בסוף שנות ה–60 השירים המאוד קצרים נעלמו לחלוטין. "הוואי 5:0" של ה"Ventures" מ–1969 ו"Mr. Jaws" של דיקי גודמן מ-1975 היו שני השירים היחידים מתחת לשתי דקות שצעדו בעשרת הראשונים ב-50 השנים האחרונות.

עכשיו, להיטי הטראפ החדשים מחזירים את השיר הקצרצר לצמרת המצעדים ומשקפים את הפלטפורמות החדשות שבהן הפופ משגשג. למי יש סבלנות להקשיב לשיר של שלוש דקות באינסטגרם. שתי דקות מקסימום ויאללה לריגוש הבא.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ