אירוויזיון הילדים 2018: חגיגה של גנריות ואובדן ילדות

רוקסנה ווייגל, שהביאה לפולין את הזכייה, הוכיחה ששירים גנריים ורקידים הם בדיוק מה שצופי התחרות רוצים — ואם אפשר, בלי קוקיות, עם שמלות קצפת ותוך חיקוי מדויק ככל הניתן של הגדולים. דווקא הישראלי נועם דדון, שהגיע למקום ה–14, לא התאמץ להישמע כמו תואם ג'סטין ביבר

אריאנה מלמד
אריאנה מלמד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המתמודד הישראלי, נועם דדון. סלסל הכי יפה שאפשר בגיל 13
המתמודד הישראלי, נועם דדון. סלסל הכי יפה שאפשר בגיל 13צילום: מתוך עמוד היוטיוב, Junior Eurovision Song Contest
אריאנה מלמד
אריאנה מלמד

עולם הילדים כולו נגדנו. אנטישמים בני עשר ממדינות עוינות, שונאי ישראל ממוזערים בגובה מטר, לא אפשרו לנועם דדון לקטוף את הפרס הגדול בגמר הגדול של אירוויזיון הילדים בבלארוס, אותו לקחה רוקסנה ווייגל בת ה–13, עם השיר "Anyone I Want To Be". הזמיר הביישן מירוחם, שהגיע למקום ה–14, שר מעומק ליבו את "ילדים שכאלה", שירו על אהובה מסתורית ועל געגועיו ארוכי השנים לדמותה ולשער הקטיפה שלה — והוא סלסל הכי יפה שאפשר בגיל 13. הוא לא התאמץ להיראות או להישמע כמו תואם ג'סטין ביבר, וטוב שכך, כי היו לפחות שלושה כאלה על הבמה. הוא לא התהדר בחליפה ועניבת פפיון כמו המתמודד האיטלקי, מרקו בן ה–14, והוא לא רקד עם מליסה המתולתלת המתוקה בת ה–10 לצלילי שיר עבש מז'אנר פסטיבל סן רמו שקראו לו "מה זאת אהבה". הוא לא פיזז, כרכר או זז בכלל על הבמה. הוא שר מהלב. אבל לאנטישמים אין לב, גם כשהם קטנים.

ווייגל, שהביאה כבוד לפולין עם השיר הגנרי "כל מה שאני רוצה להיות", הוכיחה שוב ששירים גנריים הם בדיוק מה שצופי הארוויזיון הגדולים והקטנים רוצים בדרך כלל: שלוש דקות של בית באנגלית ופזמון בפולנית, עליצות מתונה בבית ופתיחת מבערים בפזמון שבו חייבים לצרוח, ושיהיה אפשר לרקוד את זה על רחבת הדיסקו־טף ולהרגיש גדולים.

הביצוע הזוכה של הנציגה הפולנית, רוקסנה ווייגל

כל שנה מקיים איגוד השידור האירופי מיני־אירוויזיון. הכללים לקוחים מעולם המבוגרים והאירוע מנסה להיראות כמהדורה מוקטנת של הדבר האמיתי, לרבות "גוד איבנינג בלארוס! איזה שואו מדהים!", שהוגה נציגת שופטים פעוטה עם קוקיות ממדינה כלשהי. אחריה נשמעת עוד נציגה בלי קוקיות באותה אינטונציה ממש: כולם מתורגלים מדי, מדקלמים ומחקים כמיטב יכולתם את הגדולים. אם עולה מסקנה ברורה אחת מהשואו המדהים, היא שילדי כל העולם, בגילאי 10–14, וכמוהם גם המתמודדים בתחרות וקהל הצופים הפוטנציאלי שלה — לא מוכנים עוד להיות ילדים, להיראות כמוהם, לשיר שירי ילדים או להקשיב להם.

זה לא רק ריבוי שירי האהבה התמימים, הריקים מתוכן והרומנטיים לעילא שהושמעו שם, זהים כלבבות אימוג'י ליצירות של הגדולים. לא רק שמלות הקצפת הלבנות ותועפות הנצנצים שבהן הולבשו הבנות, שתודה לאל, לא עברו סקסואליזציה מואצת בידי המעצבים ורק השתדלו להיראות בוגרות כל האפשר. במקובץ, הן נראו כחוגגות בת מיצווש, שמתאמצות להיראות כלות בחתונה נטולת חתן. רוקסנה ווייגל הצטיינה במראה כזה. היא בת 13. היא נראתה בת 18 עד שבצילומי תקריב נחשף הגשר החינני על שיניה, והתברר שלפחות מבחינה אורתודונטית יש עוד מקום להתבגרות.

הביצוע של הישראלי, נועם דדון

הרגעים העצובים ביותר בתחרות הזאת, בעיני, התרחשו כשהמצלמה התקרבה לפניהם של הזמרים הצעירים ברגע אמוציונלי בשיר וראתה כיצד הם מחקים את ההבעה המיוסרת־מרוגשת הזאת, קלישאה של כל משדר טלוויזיה בו שרים משהו: עיניים עצומות בחוזקה בהבעה של תשוקה או כאב, עד שאי אפשר להבין אם האדם שמאחורי ההבעה עומד לחוות אורגזמה עד סוף הפזמון או שמא בדיוק דרך על מסמר.

"שמתם לב שתשע זה ה–12 החדש?", שאלה, רטורית, מורתה של בתי באסיפת הורים בכיתה ד' לפני שנים אחדות. פרצי הצחוק הספונטניים של המשתתפים העידו בהם ששמו לב, ועוד איך. מכל 20 המדינות המשתתפות, רק צרפת בחרה לשלוח לתחרות את אנג'לינה בסרבל ג'ינס ילדותי בעליל, סרט אדום בשיער, סניקרס יומיומיים בלי נצנצים ותפאורה הומוריסטית שכללה אופניים, דוכן של גלידות ורמזים לחופשה בצבעי פסטל. היא לא זכתה. אולי הילדות שהפגינה בכלל מדומיינת, אולי רק משאת לב של הורים ומבוגרים שחרדים למראה התבגרות־טורבו של הדור הבא. אנג'לינה, פרפורמרית משובחת ורקדנית מצוינת, היתה בין היחידים שנראו כמי שממש נעים להם על הבמה. היא הרבתה לחייך והצליחה להעביר תחושה של כיף טהור בשירה שלה. היא לא זכתה.

בחן ובלי שום ציניות, בטון מכבד לקהלם ולאנשים הצעירים על הבמה, דודו ארז ועלמה זוהר סיפקו למשדר קולות עבריים ודברי הסבר. אם הפעילו את השריר הפטריוטי מפעם לפעם בחיפוש אחר דגל ישראל או בתקווה אופטימית, ובסוף גם נושאת, לנצחונו של נועם – מה רע בכך? באירוויזיון כמו באהבת המולדת, לעולם לא מוקדם מדי להתחיל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ