"התעסקנו בללמוד לדבר וללכת, מי בכלל חשב על מוזיקה?"

את "הבורים" כתב והלחין העיתונאי בן זילכה שנים לפני שעבר אירוע מוחי שהותיר אותו משותק. כעת, אחרי שהקליט אותו עם חברו דודו טסה, נזכרת בת זוגו לינוי בר־גפן איך השמיעה לו את גרסת הטיוטה כשהיה בתרדמת

איה חיות
איה חיות
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מימין: בן זילכה ודודו טסה. "הקליט בטייק אחד"
מימין: בן זילכה ודודו טסה. "הקליט בטייק אחד"צילום: איתן ריקליס

אם לפני ארבע שנים היו מספרים לעיתונאית לינוי בר־גפן שבן זוגה, העיתונאי בן זילכה, יקליט בעתיד הלא רחוק שיר, ספק אם היתה מאמינה לדברים. ב–2014, יממה וחצי אחרי שיצא מניתוח לתיקון קרע בעורק הראשי של לבו, עבר זילכה אירוע מוחי ונותר משותק, אחרי שהיה שרוי כמה שבועות בתרדמת. לכן, כשהמוזיקאי וחברו הוותיק דודו טסה ביקש ממנו להתייצב באולפן ההקלטות ולתרום מקולו ל"הבורים", אותו כתב זילכה ויוצא היום (שני) מתוך פסקול הסדרה "מונא", לא קשה להבין מהיכן הגיעו חששותיה.

"בן וטסה חברים טובים כבר הרבה שנים", מספרת בר־גפן בראיון ל"הארץ". "הוא העביר לו את השיר לפני עשור, כשרק כתב והלחין אותו, אך הם מעולם לא הקליטו אותו באופן מקצועי. הם תמיד היו מחליפים ביניהם מוזיקה. כשדודו קיבל את פרויקט הפסקול של 'מונא', הוא פנה אלינו וביקש להשתמש בשיר. ישר אמרתי כן וגם בן הביע שמחה, אבל אז לפתע דודו ביקש שבן יהיה זה שישיר אותו. זה הלחיץ אותי".

בן זילכה - "הבורים"

ובעוד שבר־גפן עצמה לא היתה בטוחה שהקלטת שיר היא הדבר הנכון עבורו — זילכה עצמו לא התלבט לרגע. "בן בכלל לא פחד או חשש", היא אומרת, "אני חשבתי האם הוא בכלל מסוגל? הוא סיעודי והוא גם לא לגמרי זוכר את השיר. כל הזמן התעסקתי ב'מה אם זה לא יצא טוב?' החששות שלי התחילו בפרטים טכניים כדוגמת נגישות והגעה לאולפן והגיעו עד ל'מה אם ישכח את המילים?'".

כשזילכה, ממקימי ארגון העיתונאים בישראל, שקע בתרדמת, בר־גפן, אז בחודש השביעי להריונה, לא ידעה אם ישרוד. לדבריה, השיר "הבורים" ליווה אותה בתקופה הקשה ההיא. "לבן יש עבר מוזיקלי, הוא היה חבר בלהקה בתחילת שנות ה–90 וגם כתב על מוזיקה. היא היתה חלק מאוד משמעותי בחייו. כשהיה בתרדמת, השמעתי לו את 'הבורים' בגרסת טיוטה ישנה. אמרתי לו שכשהוא יחזור השיר הזה יקרה אבל לא באמת האמנתי בזה. אז קודם כל התעסקנו בלעזור לו להצליח ללכת שוב ובלחזור לדבר שוב. מי בכלל חשב על מוזיקה?".

לינוי בר גפן. "המוזיקה היתה ונשארה חלק מאוד חשוב מהחיים שלנו"
לינוי בר גפן. "המוזיקה היתה ונשארה חלק מאוד חשוב מהחיים שלנו"צילום: דויד סקורי

את השירה היא מתארת כחלק בלתי נפרד משיקומו של זילכה, אז ועכשיו. "הדבר הראשון שבן עשה כשהוא התעורר מהתרדמת לפני ארבע שנים היה לשיר. הוא לא ידע לדבר אבל הוא זכר איך לשיר. מה שעשיתי בזמן שהיה בקומה היה להשמיע לו שירים. גם היום הוא כותב שיר לבן שלנו כמעט כל יום. בסוף כל שנה אנחנו מקבצים את זה לספר ומוציאים למשפחה. זה גם חלק מהאלמנט הטיפולי, אבל ברור שזה יותר מרק תרפיה. אם הייתי חושבת שהוא לא מוכשר וזה רק לצורכי טיפול — לא הייתי נותנת להקלטה עם טסה יד. המוזיקה היתה ונשארה חלק מאוד חשוב מהחיים שלנו".

הסדרה "מונא", שעלתה בערוץ כאן 11 בשבוע שעבר, מגוללת את סיפורה של מונא עבוד, צלמת ערבייה החיה בתל אביב ונבחרת לייצג את ישראל בתערוכת צילום בינלאומית בפריז. יוצרת הסדרה, המוזיקאית והשחקנית מירה עווד, הגתה אותה בעקבות השתתפותה כנציגת ישראל באירוויזיון 2009. כשטסה הופקד על יצירת הפסקול לסדרה הוא נזכר בשיר שכתב והלחין חברו, וקרא לו לעמדת הזמר. הוא עצמו עיבד והפיק מוזיקלית, לצד ניר מימון. "לתדהמתי ולתדהמת דודו, בן הקליט את השיר בטייק אחד", מספרת בר־גפן. "כמובן שהיו עוד עבודות ותיקונים אבל מבחינת היכולת שלו לשיר את זה, זה לקח בדיוק נסיון אחד. בן מאוד אוהב את מה שיצא, הוא גם כיוון את דודו ואמר לו מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה שזה יישמע.

"מרגש אותי לשמוע את השיר", מסכמת בר־גפן, "אני מתקשה להקשיב לו בלי לבכות כי אני שומעת בו את בן של פעם".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ