פיל קולינס, שק החבטות של עולם המוזיקה, זכה סוף סוף בקצת נחת

אחרי שכבר הודיע על פרישה, פתח פיל קולינס את סיבוב ההופעות שלו באוסטרליה עם מופע עמוס להיטים וחידושים ללהיטי רית'ם אנד בלוז, וגרם למלעיזיו הוותיקים שייחסו לו את "הרס 'ג'נסיס'" לאכול את הכובע

איתמר זהר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פיל קולינס על הבמה באוסטרליה. מחמאות ולהיטים
פיל קולינס על הבמה באוסטרליה. מחמאות ולהיטיםצילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם

פיל קולינס, שהופיע בסוף השבוע באוסטרליה לראשונה זה 23 שנה ופתח שם את סיבוב ההופעות העולמי הנוכחי שלו, זכה הפעם הוא גם בתשואות מהמבקרים. זה לא דבר מובן מאליו. בטח לא למי שממרום גילו, 67, סוחב אחריו שנים של השמצות בגין זילות מוזיקלית ומסחור של להקת "ג'נסיס" המקורית של ימי פיטר גבריאל, המורכבים והמאתגרים כל כך להאזנה. ההשמצות הוטחו בו מצד המעריצים האדוקים, בהם לא מעט מובילי דעה.

ברנרד זאול, מבקר מוזיקה אוסטרלי, כתב ב"גרדיאן" הבריטי ביקורת שכותרתה "בשבחי האיש השנוא ביותר מ'ג'נסיס'". גם בעיתונים אוסטרליים אחרים, כמו "בריסביין טיימס", שיבחו את הזמר והמתופף, ציינו שהוא עדיין ברמה גבוהה ושהוא מוכיח ש"אפילו מופע אמצע הדרך של אב רוקר יכול להיות מהנה". חרף התיאורים המתחכמים — בכל זאת, מדובר באחד משקי החבטות הבולטים של הביקורת המוזיקלית לדורותיה — קשה לפספס את העדנה שבין השורות.

לא לכיוונה נשבו הרוחות לפני קצת פחות מעשור. ב–2011 הוא בישר שהוא פורש מהופעות ומעולם המוזיקה. הוא הסביר אז כי בעיות בריאותיות, כמו ירידה ביכולת השמיעה ונזקים עצביים בידיים בגלל התיפוף, הקשו עליו את התנועה, והובילו אותו להחלטה לפנות את הבמה. אלא שקולינס לא החזיק מעמד זמן רב הרחק ממנה. ב–2016 שב לסיבוב הופעות קצר, על שם אוטוביוגרפיה שהוציא אז, "Not Dead Yet", שבשמה קרצה בהתחכמות לכל המלעיזים.

סיבוב ההופעות החדש עתיד להיות ארוך ומקיף בהרבה. אחרי אוסטרליה, שם הופיע לצד בנו בן ה–17 שתפס את עמדת התופים, ימשיך קולינס לניו זילנד, וביוני יופיע גם באירופה, בין השאר בנורווגיה ובגרמניה. הפעם, למי שמכר לאורך הקריירה מאות מיליוני אלבומים, עם להקה או בלעדיה, אין שום ספר או אלבום אולפן חדש לקדם. האחרון שלו, ה–18 במספר, יצא ב–2010. בפברואר ייצאו שני אלבומי הופעה שלו, אך אלה לא באמת נספרים.

מתוך ההופעה

שמו של סיבוב ההופעות, בפשטות, הוא "Going Back" (חוזר) והוא כולל להיטי ענק וגרסאות שלו לשירים שהקליטו זמרי חברת התקליטים מוטאון בעיקר בשנות ה–60. החיבה של קולינס, זמר בריטי לבן, ללהיטים של זמרים אמריקאים שחורים, התחילה הרבה לפני כן. ב–1982 הוציא את הגרסה שלו לשיר "You Can't Hurry Love" של להקת "הסופרימס" באלבומו השני, "!Hello, I Must Be Going". הסינגל הזה הצליח מאוד בבריטניה ולא פחות מכך בארצות הברית. קולינס נהפך לפופולרי מאוד שם, בזכות שני אלבומיו הבאים, "No Jacket Required" ו"...But Seriously" שגם זיכו אותו בגראמי.

אך ההצלחה המסחרית היתה כאמור בעוכריו של קולינס. האיש שהגיע כמתופף ללהקת הרוק המתקדם התיאטרלית "ג'נסיס" לקראת צאת אלבומה השלישי, ותפס ב–1975 את מקום סולנה הפורש פיטר גבריאל, נחשב לאבי חורבנה. בעיני רבים הוא הרס אותה, קרע אותה לגזרים, שינע אותה ממחוזות הזויים ומורכבים אל עבר MTV, מעוז המיינסטרים שהיה היעד הנכסף של רוב המוזיקאים.

"Invisible Touch"

השירים, מן הסתם, נהפכו קליטים ונגישים יותר, כבר לא ארוכים ובעלי זיקה לסיפורי עם ולמלכים. עם זאת אי אפשר להגיד שפיטר גבריאל, בקריירת הסולו המוצלחת שלו, נשאר נאמן למסורת. גם הוא בשנות ה–80 חיפש — ומצא — קהל באותו ערוץ MTV.

"ג'נסיס" בהנהגתו של קולינס היתה אכן קלילה והמונית יותר, אבל היו לה כמה שירים מוצלחים, בהם "Mama" ו"That's All". לפני שעזב אותה סופית, ב–1996, הוא הוציא כמה אלבומי סולו מרשימים. אחד מהם הוא אלבומו הראשון "Face Value", בו הוא מתאר את תחושותיו אחרי שאשתו הראשונה, אנדריאה ברטורלי, ביקשה להתגרש ממנו. השירים נכתבו והוקלטו זמן קצר אחרי שנפרדו, ואפילו תוך כדי הפרידה. באותה העת הוא גם התרחק מעט מ"ג'נסיס". השירים אישיים, כצפוי, אלא שאין בהם דביקות וקיטש. קולינס שר בהם כמו השכן ממול, לא כמו אדם שהופיע כמעט משום מקום וכוכבו דרך בן לילה.

"inside out"
"Easy Lover"

ההצלחה של קולינס בסיבוב ההופעות העולמי הנוכחי עשויה לסלול את הדרך לאיחוד של "ג'נסיס". בראיון עמו בקיץ האחרון אמר קולינס כי אינו שולל את האפשרות שהדבר יקרה. אולי הפעם, גם מעקמי האף מפעם יהיו סלחנים יותר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ