שלמה ארצי ומוש בן ארי שלי מוכיחים: אין מקום לשני אולסטארז בדואט הזה

שירם של שלמה ארצי ומוש בן ארי, שאת מלותיו כתב רועי חסן, נפתח עם המון פוטנציאל. ואז מגיע הפזמון, עם שורות כמו "עומד בתחנה ולא באה הרכבת", שחוגגות לצלילי חצוצרת המריאצ'י את כוחה של הבנאליה

בן שלו
בן שלו
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארצי ובן ארי. מעוררים ציפייה לפזמון טוב
ארצי ובן ארי. מעוררים ציפייה לפזמון טוב צילום: תומריקו
בן שלו
בן שלו

תנועה יפה בין שמים לארץ מורגשת בתחילת הדואט החדש של שלמה ארצי ומוש בן ארי, "משהו חייב לקרות", שאת מלותיו כתב המשורר רועי חסן. "חג מעלי, לכל מקום הולך אתי מלאך לבוש סימן שאלה", שרים ארצי ובן ארי. כעבור חצי דקה ארצי שר "כמו אולסטארז שמישהו זרק על עמוד חשמל". יש כאן ריקוד עקבי של הגבהות והנמכות, וזה אולי לא מקרה שבקליפ רואים את ארצי שר את השורה על האולסטארז כשראשו נוטה כלפי מעלה. יש בשורה הזאת, רגע לפני הפזמון, גם פיתול הרמוני מרענן, שלא אופייני ללחנים הבסיסיים של ארצי המאוחר.

כל האלמנטים האלה יוצרים ציפייה לפזמון טוב, שיממש את הפוטנציאל שהתהווה בבתים ויעמיד סינגל מוצלח של ארצי (הפעם האחרונה שזה קרה היתה עם "חוף עזוב מאהבות" לפני שנה. אחר כך דישדשו "קיץ עשה לי טוב" ו"רצינו רק לשיר"). אבל כשהפזמון של "משהו חייב לקרות" מתחיל, מתברר שהתסריט האופטימי לא יתרקם.

שלמה ארצי ומוש בן ארי - "משהו חייב לקרות"

"שנים יורקים עלי ואומרים שזה גשם" – קשה לחשוב על משפט פתיחה יותר בנאלי לפזמון, ועוד פרי עטו של משורר. בן ארי וארצי שרים אותו במין חגיגה ייצרית, חוקקים בכוח את הבנאליה, שניכרת גם בהיבט המוזיקלי. "עומד בתחנה ולא באה הרכבת", הם ממשיכים עם עוד משפט סופר-שחוק, וכשבסופו של הפזמון פורצות משום מה לתוך המיקס גיטרה ספרדית וחצוצרת מריאצ'י, אפשר לדעת שחנוך לוין צדק: אין מקום לשני אולסטארז (שלושה, אם מחשיבים גם את חסן) על עמוד החשמל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ