דיק דייל, "מלך הסרף" שסחף את טרנטינו, מת בגיל 81

הגיטריסט האמריקאי דיק דייל, שנחשב לחלוץ ה"סרף רוק", השפיע על נגנים ומוזיקאים רבים. בשנים האחרונות הוא סבל מסרטן ומסוכרת

איתמר זהר
איתמר זהר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דיק דייל ב-2007. המשיך לנגן בניגוד לעצת רופאיו
דיק דייל ב-2007. המשיך לנגן בניגוד לעצת רופאיוצילום: Richard Drew/אי־פי
איתמר זהר
איתמר זהר

הגיטריסט האמריקאי דיק דייל, שכונה "המלך של הסרף גיטר" וגם "הסנדק של הסרף גיטר", מת שלשום (שבת) והוא בן 81. הוא נולד ב–1937 בבוסטון בשם ריצ'רד אנתוני מונסור וניגן בצעירותו בחצוצרה וביוקולילי. אחרי שקנה גיטרה מחבר החליט להתמחות בכלי הנגינה הזה.

בתחילת שנות ה–60 עבר לקליפורניה ושם, כשהופיע במועדונים, פיתח סגנון נגינה ייחודי ביד ימין אף על פי שהיה שמאלי והשפיע על דורות של נגנים ומוזיקאים. הסינגל הראשון שלו, "Ooh-Whee-Marie", יצא ב–1958.

סצינת הפתיחה של "ספרות זולה" שבה מופיע קטע הנגינה

הוא נחשב לחלוץ ה"סרף רוק" בזכות הסינגל "Let's Go Trippin" שיצא ב–1961. עם זאת הוא התפרסם ברחבי העולם בזכות הגרסה האינסטרומנטלית שלו לשיר העם "Misirlou" שהוציא ב–1962 עם להקתו "Del-Tones". קוונטין טרנטינו חשף אותה לקהל שלא הכיר אותה, כשבחר בנעימה הזאת לפתוח את סרטו "ספרות זולה" ב–1994.

אלבומו הראשון של דייל, "Surfers' Choice", יצא ב–1962 ובמשך שנים רבות לא היה אפשר להשיג עותקים שלו, עד שיצא בהוצאה מחודשת לפני כעשור. ב–1963 הוציא את האלבום "King of the Surf Guitar" ובו בין השאר הגרסה שלו לשירים "הבה נגילה" ו"You Are My Sunshine".

אף על פי שסבל בשנים האחרונות מסרטן ומסוכרת ורופאיו הפצירו בו לנוח, דייל המשיך להופיע. הוא נימק זאת בכך שהיה עליו לממן את העלויות הגבוהות של הטיפול הרפואי. בראיון עמו ב-2015 בעיתון "Pittsburgh City Paper" אמר "אני לא יכול להפסיק להופיע כי אני אמות. באופן פיזי ומילולי". הוא העדיף, לדבריו, להישאר בבית עם אשתו והמנהלת שלו לנה, אבל לא היה יכול להרשות לעצמו את זה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ