בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסרט על ביונסה חושף מלכה מגלומנית, שעדיין מנהלת את העולם

"Homecoming", הסרט שביימה ביונסה על הופעתה ההיסטורית בקואצ'לה, הוא פולחן אישיות מענג ומתסכל באותה נשימה. עוצמתית ככל שתהיה, לו היתה מניחה לבמאי חיצוני להתקרב – אולי היה מתקבל פרופיל מסקרן בהרבה של חייה

22תגובות
ביונסה, מתוך "Homecoming". את דימוייה המלכותי כבר אי אפשר, ואסור, לסדוק בשום אופן
Courtesy of Parkwood Entertainme

כפי שיודע כל מי שצפה ב"מעודדות צמודות", סרט הקאלט מתחילת העשור הקודם, קבוצות המעודדות של אוניברסיטאות השחורים בארה"ב (HBCU) יודעות דבר או שניים על סוואג. התנופות, ההרמות, הריקודים והגרוב הכללי — כל אלה הפכו לחלק אינטגרלי מהמוסדות הללו, שצימחו מתוכם תרבות שלמה. זו התפתחה במעין אינקובטור, הרחק מעיניהם השיפוטיות, יש שיגידו מתנשאות, של הקהל הלבן והאלטיסטי.

ביונסה נואלס, הדיווה הגדולה בעולם וזמרת הפופ הכי עסוקה ב–20 השנים האחרונות, צללה עמוק לתוך מופעי הקולג'ים הללו בהם נהגה לצפות כילדה, רק כדי להעלות אותם על נס בבמה היוקרתית באמריקה: פסטיבל קואצ'לה.

הטריילר של "Homecoming". במאי אחר היה עושה עבודה טובה יותר - דלג
הטריילר של "Homecoming". במאי אחר היה עושה עבודה טובה יותר

הופעתה בשנה שעברה בפסטיבל הענק היוותה בשבילה עוד ציון דרך היסטורי: עד לאותו רגע, אף זמרת שחורה לא הופיעה בו כאקט המרכזי. ביונסה, שהפכה מזמן לאי של ייצוגיות שחורה, שברה גם את תקרת הזכוכית הזו והזמינה מאות מבוגרי הלהקות של אותן אוניברסיטאות כדי להופיע איתה. ההופעה, שזכתה לכותרות מסביב לעולם, היתה אמורה להתקיים שנה לפני כן. אלא שאז הגיע ההריון של הזמרת והמופע נכנס להקפאה. ההמתנה השתלמה, השיאים נשברו בזה אחר זה והסרט "Homecoming", שזמין לצפייה מהיום בנטפליקס, תיעד את כולם.

ביונסה פתחה את המופע עם "קרייזי אין לאב", אולי הלהיט הכי גדול שלה אי פעם, כשפירמידת ענק של רקדנים, נגנים וזמרי ליווי מאחוריה. מיד לאחר מכן העניקה ביצוע מופתי ומסמר שיער של "Lift Ev’ry Voice And Sing", ההמנון הלא רשמי של האפרו־אמריקאיים, והמשיכה משם לביצוע של "Freedome" במעין הלחם בין בלוז לראפ והרגיש כמו זעקה מעמדית. המסר היה ברור: גם בימים אפורים כאלו, בו נשיא ארה"ב מתגזען כאילו אין מחר, אנחנו כאן כדי להנכיח תרבות שחורה, חזקה, לא מתנצלת ונוכחת.

ואז הגיע "פורמיישן". הלהיט הכי חד ופוליטי של ביונסה מהשנים האחרונות הביא אותה לזעוק לעבור הבנות בקהל "ליידיז, בואו נתאחד ונעבוד ביחד" (או שמא, בואו נשיג אינפורמציה?). אגב, הבחירה בדימוי המלכה, אינו מקרי כלל ועיקר. ביונסה עלתה לבמה כשהיא לבושה כמו קליאופטרה: גלימה מוזהבת, פס שחור מעבה עיניים, כובע בצורת חרוט. הליכתה כשל קיסרית חלל ותפאורת הפירמידה, גם היא, הותאמה לאווירה. ביונסה יודעת היטב: דימוי הוא ראש וראשון לכל זמר איקוני. את דימוייה המלכותי כבר אי אפשר, ואסור, לסדוק בשום אופן.

ביונסה והמעודדים הצמודים שלה. יודעים דבר או שניים על סוואג
Parkwood Entertainment/אי־פ�

הצצה למלכה

זהו הסרט השלישי שביונסה מביימת, שמה בו את עצמה במוקד תשומת הלב וכמו מבקשת להעניק לאוהדיה את האפשרות להביט דרך חור המנעול. אלא שזה לא קורה. האינפורמציה לא זורמת. ביונסה נותרת גם הפעם דמות אניגמטית. כזו שיכולה לדבר על הצער והקושי שהביאה לידת התאומות, או הכמיהה לחזור למשקלה הקודם (היא מספרת כי שקלה 99 קילוגרם לאחר הלידה), אך עושה זאת מבלי לומר מילה על בגידת הבעל ג'יי זי (שמופיע כאן רק לרגעים ספורים), או על החרדות, הקשיים, הפחדים והשקט שאחרי הירידה מהבמות הגדולות בעולם. לו היתה מניחה לבמאי חיצוני לגעת בחומרי חייה, יכול להיות שהיינו מקבלים פרופיל מסקרן בהרבה. נכון לעכשיו, נסתפק באגלי הזיעה הפורצים מפניה כדי להניח שהיא אנושית.

חזרה למופע עצמו, שממלא יחד עם קטעים מאחורי הקלעים שעתיים ו–17 דקות. ביונסה מעלה בו שורת להיטים שכוללת את "Sorry" המעולה, "דראנק אול נייט" המחרמן, "7/11" הרפיטיטיבי ועוד רבים וטובים, בדגש על אלו שנוצרו בעשור האחרון. היא מזכירה לאוהדיה, ולמבקריה, שגם ההתנסויות המוזיקליות שלה בעשור האחרון, אלה שהרחיקו אותה משדות המיינסטרים של האר־אנד־בי, שימרו אותה במרכז הקונצנזוס. כיף לראות את ביונסה שרה על כך שיא "חשה את עצמה" (I'm Feeling Myself) ובו בזמן קצת מבאס שהיא לא הולכת צעד אחד רחוק יותר. קוראת תיגר על אמריקה השמרנית באמת.

ביונסה בקואצ'לה - ההופעה המלאה - דלג
ביונסה בקואצ'לה - ההופעה המלאה

יש לא מעט רגעים חזקים מאוד בסרט, כמו בהופעה. אחד מהם הוא ציטוט של מריאן רייט אדלמן, אקטיביסטית אפרו־אמריקאית, המצהירה כי "אינך יכול להיות מה שאינך רואה". זהו משפט שביונסה אימצה ככל הנראה מתוך מחשבה על היותה דמות לחיקוי עבור אפרו־אמריקאים מודרים. ההכרה בכך שהיא אייקון, מושא השראה ומודל לחיקוי היא שלב מעניין במיתולוגיה שהיא בונה סביבה: מעין תסביך אישיות, נרקיסיזם בלי ערבון מוגבל.

ובכל זאת, למרות המגלומניה הניכרת, ביונסה מצליחה לשמר איזו קוליות לאורכו של המופע. כשהיא מזמינה את אחותה, סולאנג', לריקוד משותף, ניכר שהיא נהנית מכל רגע של סולחה. כשהיא מעלה את בנות "דסטניז צ'יילד", להקת הבנות ממנה פרצה, הקהל כה נרגש, שאפילו הקונפטי לא מצליח להסתיר את החיוך הענק שמרוח לו על הפנים. להיטים שחוקים כמו "סינגל ליידיז" או "ראן דה וורלד" מקבלים כאן כוח מרשים בשל העיבודים העוצמתיים.

Courtesy of Parkwood Entertainme
מתוך הסרט. אופוריה של צפייה במלכה בפעולה
Courtesy of Parkwood Entertainme

צריך להודות: שעתיים ו–17 דקות של פולחן אישיות הן לא משימה קלה לצליחה. "Homecoming" יהווה מתנה הולמת למעריציה של ביונסה אך לא יספק תמורה מזהירה עבור מי שינסו ללמוד ממנו פרטים חדשים על הדיווה הגדולה במערב. אחרי הכול, בתי מלוכה בכלל, ומלכות בעלות כתר שברירי בפרט, לא יכולות להרשות לעצמן להיראות בציבור כשגלימתן מחוררת. בסוף, גם מאות רקדנים וזמרות ליווי לא יכסו על הבושה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו