מארק רונסון: "זה לא הגיע לי, הייתי הבחור שמייצר פאן למסיבות"

אחרי שהפיק את שיר החתונות המצליח בעולם וזכה באוסקר לצד ליידי גאגא, מארק רונסון חוזר באלבום מלנכולי בעקבות גירושיו מאשתו הדוגמנית. "את 'אפטאון פאנק' אי אפשר לשחזר, החוכמה היא לא לנסות", הוא מסביר את השינוי שאמור לכבוש לקהל את הלב

ג'ו קוסקרלי, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מארק רונסון. הרבה השתנה מאז שהיה "הבחור הלבן מהקליפ של ברונו מארס"
מארק רונסון. הרבה השתנה מאז שהיה "הבחור הלבן מהקליפ של ברונו מארס"צילום: JAKE MICHAELS / NYT
ג'ו קוסקרלי, ניו יורק טיימס

בחמש השנים האחרונות, אומר מארק רונסון, חלק גדול מקהל צרכני המוזיקה מזהה אותו, אם בכלל, כ"בחור הלבן מהקליפ של ברונו מארס". "אפטאון פאנק" הוא אחד מלהיטי הפופ המצליחים והמזוהים ביותר במאה הנוכחית: 3.5 מיליארד צפיות ביוטיוב, 14 שבועות במקום הראשון במצעד הבילבורד "הוט 100" ופרס גראמי על "הקלטת השנה". העובדה שהוא יצא בראשונה ב–2015 באלבומו של רונסון "Uptown Special" היא לא יותר מהערת שוליים טריוויאלית. את רונסון זה לא מטריד כלל.

זאת משום שרוב שנות הקריירה שלו, רונסון — צאצא למשפחת אצולה חברתית לונדונית שעברה לניו יורק, אשר החל כדיג'יי והפך למפיק־על — העדיף עבודה באולפן ואזכור ברשימות קרדיטים של כוכבי ענק דוגמת איימי ויינהאוס, אדל, ליידי גאגא וברונו מארס. הוריו הם יזם הנדל"ן לורנס רונסון ואן דקסטר־ג'ונס, אשת חברה שהתחתנה בהמשך עם מיק ג'ונס מלהקת פורינר.

"אפטאון פאנק". מהלהיטים הגדולים של שנות ה-2000

אבל הבעיה בהצלחה כה ממושכת (וביופי ורעמת שיער שכוכבי קולנוע היו שמחים לרכוש באלפי דולרים), היא שהיא תעורר בשלב מסוים את סקרנות הקהל. זה מתייחס לדיג'ייז ומפיקים דוגמת דיפלו, קלווין האריס וה"צ'יינסמוקרז" כאל כוכבי פופ של ממש.

"אני בהחלט לא כוכב פופ", ציין רונסון בן ה–43 בראיון שהתקיים באחרונה במטבח דירתו השכורה בטרייבקה, "פשוט יצא לי לעבוד עם אנשים מאוד מצליחים". אבל נראה שההבחנה כבר אינה רלוונטית. בחודשים האחרונים הופיע רונסון עם מיילי סיירוס בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב", זכה בשני פרסי גראמי (ובהם פרס על "Electricity", הלהיט של הצמד שהקים עם דיפלו, "סילק סיטי") ובפרסי גלובוס הזהב ואוסקר על "Shallow", בלדת הרוק שביצעה ליידי גאגא בשובר הקופות "כוכב נולד".

"ממש לא תכננתי שזה יקרה", אומר רונסון בנוגע להצלחתו בחזית הבמה, "פתאום כולם מקשרים ביני לבין האיש שמאחורי הקלעים". וטוב שכך — רונסון ערוך להפיק מכך את המירב. ב–12 ביוני יצא אלבומו החדש, "Late Night Feelings", המפגין מעבר חד מ"מה שנחשב למוזיקת מסיבות כיפית בגרוב של גוד־טיים", הצליל המזוהה איתו, לטובת פופ מלנכולי מפי זמרות. בשירים החדשים, שנוצרו בעקבות התפרקות נישואיו עם השחקנית והדוגמנית ג'וזפין דה לה בום, ניתן לזהות את השפעת צלילי הפאנק, הנשמה והאר אנ' בי האופייניים לרונסון, אבל המקצבים שלהם מתונים יותר. יש להניח שהם לא יהפכו מיד ללהיטי קריוקי. השמות בהתאם: "Pieces of Us" ,"Don’t Leave Me Lonely" ,"When U Went Away" ו–"True Blue".

"Nothing Breaks Like a Heart" עם מיילי סיירוס. לא כיכב במצעדים

הוא לא תכנן להקליט אלבום גירושים. ב–2017, במהלך עבודתו עם דיפלו ועם קווין פארקר מלהקת "טיים אימפאלה", רונסון, שהיה באותה תקופה "בבלאגן אישי רציני", חש שהוא לא ממוקד, לא בעניין ואפילו קצת אבוד בכל מה שקשור למוזיקה האישית שלו. בהיעדר כוכב צפון שיכוון את דרכו, היה זה "אלבום אוסף מוזר שבו אני משמש מפיק ואחרים שרים". רונסון, אדם רגוע ומאורגן כלפי חוץ, אבל קצת יותר מסובך מבפנים — החרדות והשריטות שלו צצות במקומות לא צפויים — נמשך הפעם יותר ויותר לפינות האפלות יחסית, במקום לעיבודי רטרו־Fאנק לכלי נשיפה ולהיטי ריקודים. "בכל פעם שכתבנו שיר קצת עצוב ומלנכולי, התעורר בי משהו", אמר.

לאורך תהליך היצירה, העיד רונסון, הוא חש חוסר ביטחון בצלילה לעומקים רגשיים כשם שעושים שותפיו ליצירה. אלה מאז ומתמיד הפיקו את יצירותיהם הטובות ביותר מצער ועצב. "זה לא מגיע לי", חשב, "אני אמור להיות הבחור שמייצר פאן למסיבות". ואף שעדיין לא התבסס ונרגע באושר זוגי, רונסון דווקא מוקיר ומודע ליתרונות העצב שלו. "לרוע המזל, עצב מאוד תורם למוזיקה".

אף שבאלבום מופיעות סיירוס (בשיר הדיסקו־קנטרי שיצא כסינגל ראשון מתוך האלבום, "Nothing Breaks Like a Heart") וגם אלישיה קיז וקמילה קאביו, לא מדובר באלבום של להיטים בטוחים — אין בו ליידי גאגא וגם לא מארס. הליבה הרגשית והנרטיבית שלו הופקדה בידי קבוצת זמרים וכותבי שירים מבטיחים, לאו דווקא שמות מתבקשים, דוגמת אילזי ג'ובר, יבה, ליקי לי, קינג פרינסס ואיינג'ל אולסן.

מארק רונסון
מארק רונסוןצילום: JAKE MICHAELS / NYT

אין להניח ש"Late Night Feelings" יהפוך ל"Uptown Special" הבא. זה בדיוק העניין, אומר רונסון. "באלבום ההוא היה להיט ענק אחד וכמה שירים ממש טובים, אבל הוא לא היה ממוקד", הוא אומר במבטא הטרנס־אטלנטי הייחודי שלו. הוא חש שהאלבום שייך לעמיתיו ליצירה לא פחות מאשר לו, אולי אף יותר ("אפטאון פאנק", הוא מודה, היה "75% ברונו").

בעבר, הוא מספר, נטה קצת להתעצל אחרי הישגים פורצי דרך. הוא ניסה לשחזר את מה שעשה ב"Back to Black" של ויינהאוס עטור פרסי הגראמי בשנים שלאחר מכן, וכך עשה גם אחרי "אפטאון פאנק", בפסקול של "מכסחות השדים" ב–2016.

"אי אפשר לשחזר את ההצלחה של 'אפטאון פאנק', והחוכמה היא לא לנסות לעשות זאת בכלל", אומר רונסון, "בשלב זה, יצירת אלבום שלם — שהמאזינים ירצו לצלול וללכת לאיבוד בתוכו — היא הדבר החשוב ביותר שאני יכול לעשות". רונסון עדיין צריך להתמודד עם הציפיות של תעשיית המוזיקה בכל הנוגע להצלחה מסחרית, אף שהוא יודע שמי שזכה באוסקר והקליט את "אפטאון פאנק", שהפך לשיר החתונות האולטימטיבי שמכר 11 אלבומי פלטינה, כבר לא צריך להוכיח כלום.

"Late Night Feelings". שיר הנושא באלבום עם ליקה לי

הסינגל שהקליט עם סיירוס, "Nothing Breaks Like a Heart" שיצא בנובמבר, לא התברג עם צאתו בין 40 המקומות הראשונים במצעד הבילבורד, ואילו שיר הנושא של האלבום, אותו שרה ליקה לי השוודית, לא נכנס אפילו אל 100 המקומות הראשונים. אבל רונסון ממש לא מודאג. "מגה־להיט יכול להכניס לי רווחים נאים, גם מאלה שישלמו לי תמורת זכות השימוש בו, ולגרום לשם שלי להופיע באותיות גדולות יותר במודעות של פסטיבלים", הוא מסביר, "אלבום שלם, לעומת זאת, הוא הדבר שיקנה לי מקום בלבבות הקהל".

את "Late Night Feelings" הוא מגדיר את כ"משהו שאני הייתי רוצה להאזין לו". בשונה מרוח התקופה, בה מוזיקאים רבים וטובים זונחים את פורמט האלבום לטובת סינגלים בודדים שנצרכים בעיקר ביוטיוב ובשירותי הסטרימינג, לפי רונסון, "אנשים יתלהבו לשמוע אלבום שלם, בניגוד לציפייה לשמוע שיר במסיבה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ