הוא חי ברחוב, ישן במועדון ועתה מפיץ בעולם את המוזיקה שעליה גדל

מלקו בלאי גדל באדיס אבבה ללא הורים וחי מהיד לפה. עתה הוא חוזר לישראל עם להקת "פנדיקה", המנגנת מוזיקה אתיופית מסורתית

איה חיות
איה חיות
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
להקת "פנדיקה"
להקת "פנדיקה" (בלאי שני משמאל). "ההופעה הקודמת שלנו בישראל היתה מדהימה. זה מקום יפהפה"
איה חיות
איה חיות

חג הסיגד, החל בכ"ט בחשוון, נהפך בשנים האחרונות ליום שהוא לא רק נחלתם של יהודי אתיופיה. לצד מנהגי ההיטהרות והתפילות, הימים הסמוכים לחג נהפכו לחגיגה של ממש. ממחר עד שבת יתקיים במתחם הקאמרי בתל אביב פסטיבל הסיגדיאדה השמיני. בין השאר תשתתף בו להקת "פנדיקה", הנחשבת לאחת הלהקות האתיופיות המסורתיות המצליחות בעולם. את הלהקה הקים הרקדן מלקו בלאי, והיא יוצרת מוזיקה אתיופית מסורתית (אזמארית) לצד ריקודים מסורתיים.

"המוזיקה בעיקר מבוססת על דברים שלמדנו מהמוזיקה המסורתית ואנחנו מארגנים אותה מחדש ומעבדים אותה", מסביר בלאי בראיון ל"הארץ". "יש לנו יותר מ–60 שפות באתיופיה, אבל העיקרית היא אמהרית. דרכה אנחנו יוצרים זרם מוזיקלי שלא רק מתבסס על העבר, אלא גם יוצר משהו חדש. את היצירה המסורתית האתיופית אפשר לראות בכל מקום במדינה שלנו, בכל סוג של אמנות או בכל סוג מוזיקה".

בלאי נולד ב–1980 בבירה אדיס אבבה. הוא מעולם לא הכיר את אביו ואמו נאלצה לעזוב אותו כשהוא בן שלוש בלבד. עד גיל 15 גדל אצל בן דודו, אך כאשר האחרון מת נותר לבדו, מלקט אוכל ועזרה משכנים או ממשפחה רחוקה. חצי שנה חי ברחוב וחלק אוכל עם חבריו. לפני 22 שנה גילה את המועדון Fendika Azmari Bet באדיס אבבה, וביקש להופיע במקום. מנהלי המקום הסכימו בתנאי שיופיע בבגדי ריקוד מסורתיים. "תמיד רקדתי כשגדלתי, התבגרתי עם ריקוד. רקדתי בפסטיבלים ותמיד הייתי במרכז. זה עזר לי להרגיש לא לבד, זה נתן לי אנרגיה וכוח. בפעם הראשונה שקיבלתי טיפ ב'פנדיקה' חלקתי אותו עם ילדי הרחוב. בסוף ביקשתי מהם גם אישור לישון במועדון וישנתי שם שבע שנים מתחת לבר. אחרי 12 שנים התחלתי לשכור את המועדון בעצמי ולנהל אותו. הייתי הראשון שנתן משכורות לנגנים מוזיקה אזמארית באדיס אבבה".

בלאי הקים שתי להקות, "פנדיקה" ו"אתיוקולור", שעדיין מרבות להופיע במועדון. באחרונה ניסתה הממשלה לסגור את המועדון, אך בלאי נלחם עליו בשיניים וכיום המקום הוא בין הבודדים שמוקדשים למוזיקה אזאמרית בעיר.

מועדון Fendika Azmari Bet באדיס אבבה

האם המוזיקה האתיופית המסורתית שמורה רק לאירועים חגיגיים, או שמאזינים לה כל הזמן?

"המוזיקה המסורתית חיה מאוד באתיופיה, זו דרך החיים של האנשים פה, כולם אנשי מוזיקה. זה נמצא אצל אנשים כשהם עובדים או אוכלים, הם מבטאים הכל במוזיקה וריקוד. כולם מתעסקים בזה גם אם באופן חובבני. זה חשוב לנו בשביל החופש שלנו ובשביל להתבטא בלי גבולות, זה כמו תרופה".

הלהקה הופיעה באירופה, ארצות הברית, קנדה ואפריקה. "ההופעה הקודמת שלנו בישראל, במגדל דוד בירושלים, היתה מדהימה. ישראל היא מקום יפהפה, היא ברכה. אני גאה לייצג את המדינה שלי וללמוד על תרבויות אחרות ולראות את איפה שישו נולד, אני אדם מאמין".

האם היו לך חששות לקראת ההופעה בישראל?

"להסתכל על ישראל מבחוץ ומבפנים זה שונה. מבחוץ בעיקר שומעים על מלחמה, אבל מבפנים המקום שלו ומלא שלום. בורכתי שזכיתי להיות בה. לא התרגשתי מהשמועות על ישראל לפני שהגעתי, אני אדם שרוצה לנסות בעצמו ולא להקשיב למה שאומרים אנשים מבחוץ. הרי על אפריקה ועל אתיופיה אנשים ישר חושבים על רעב ועל מלחמה. זה נכון, יש גם את הצד הזה, אבל גם יש לנו הרבה לתת לעולם ואנשים לא יודעים את זה — אז אני מכיר את ההרגשה. גם לפני שהופענו בגרמניה חשבנו על הנאצים, אבל הגענו לשם והבנו שזה דור אחר. כשאתה גדל באתיופיה אין לך הרבה אינטרנט ודרך לקבל מידע, אז אנחנו לא יודעים הרבה על העולם. רק כשאתה מטייל בעולם אתה באמת יכול להבין".

פסטיבל הסיגדיאדה הראשון התקיים ב–2012. המייסד והמנהל האמנותי שלו הוא השחקן שי פרדו. השנה יתקיים הפסטיבל גם בחבל יבנה (13–14 בנובמבר) ובקרית עקרון (24–25 בנובמבר). בפסטיבל בתל אביב יופיע השנה בין השאר אבי וואסה שיארח את המוזיקאי מארק אליהו, ויתקיימו הופעות מחול, סדנת צחוק, סרטים והצגות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ