"בחזרה למזל גדי": אפילו אריק איינשטיין היה יוצא מהבית בשביל ערב כזה

שירי האלבום "מזל גדי" בוצעו מחדש בערב פתיחת העונה השנייה של סדרת "השתקפויות". משתתפי המופע גם חלקו כבוד ליצירתו המוזיקלית של אלכס וייס שעיבד את האלבום

איתמר זהר
איתמר זהר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רונה קינן ושלומי שבן במופע "בחזרה למזל גדי"
רונה קינן ושלומי שבן במופע "בחזרה למזל גדי"צילום: יוסי צבקר, האופרה הישראלית
איתמר זהר
איתמר זהר

זה היה ערב למזכרת. המופע "בחזרה למזל גדי", שפתח את העונה השנייה של סדרת "השתקפויות" של שלומי שבן ותזמורת הקאמרטה, חזר אל האלבום הנהדר "מזל גדי" שהוציא אריק איינשטיין ב-1968 ובו עבד לצד שלום חנוך שהלחין. אבל המופע הזה שב קודם כל אל המעבד של אותו אלבום - אלכס וייס - העניק לו את הכבוד הראוי.

העיבודים של וייס לאלבום הזה היו חדשניים אז, בסוף שנות ה-60, בוודאי במוזיקה הישראלית. הם נותרו מפעימים, מעוררי השתאות. שבן סיפר שהפרטיטורות של שירי האלבום אבדו. לפיכך המוזיקאי יבגני לויטס, שהיה שותף גם לעונה הראשונה של סדרת "השתקפויות", תיזמר את כל השירים מחדש. הוא עשה עבודה מרשימה כהרגלו.

התפאורה שהקיפה את תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים בניצוחו של אבנר בירון, יצרה אווירה מתבקשת. בין חלום למציאות, בין ירח לכוכבים, בין עולם הילדים שבו מתרחשים רוב השירים לבין עולם המבוגרים. הזמרים היטיבו לשיר את שירי האלבום שבוצעו ברצף, כמו בתקליט המקורי, ללא הפסקה, החל ב"רוח רוח" שאת מלותיו כתבה מרים ילן שטקליס וכלה ב"כהה כהה" שאת מלותיו כתב שלום חנוך.

עוזי נבון נשמע בדיוק כמו אריק איינשטיין - במנעד ובקצב - כששר את "הימים הארוכים העצובים" שכתב איינשטיין  - שמת היום (שלישי) לפני שש שנים - ואת "מה שהיה היה" שכתב שלום חנוך. רונה קינן, שהחליפה ברגע האחרון את אסתר רדא שלא באה בגלל מחלה, ריגשה ב"מדוע הילד צחק בחלום" מאת לאה גולדברג. מקהלת "בת קול" שהצטרפה אליה הידהדה ברקע עם המלה "אולי" שריחפה באוויר בלי סימן שאלה. אלון עדר שר בחן רב את "סיפור מותם של עלמה ועלם" מאת מאיר אריאל ואת "האדון הרופא (דוקטור דוליטל)" מאת שלום חנוך.

אלון עדר, שלום חנוך, שלומי שבן ועוזי נבון במופע "בחזרה למזל גדי"
אלון עדר, שלום חנוך, שלומי שבן ועוזי נבון במופע "בחזרה למזל גדי"צילום: יוסי צבקר, האופרה הישראלית

חנוך, שהופיע גם הוא בערב, גרם לצמרמורת בגוף כששר את "לילה". זה שיר ערש לא מורבידי כ"לילה לילה" מאת נתן אלתרמן שאיינשטיין היה בין מבצעיו. הוא אינו פונה ישירות לילדים כמו שיר אחר - "פזמון ליקינטון" מאת לאה גולדברג שבו נוכח הלילה. ב"לילה" של חנוך הוא מתבונן על הלילה ומתאר את כל מרכיביו, בלי להחסיר פרט. יותר מחמישים שנה אחרי שנכתב, אחרי אינספור ביצועים שלו, חנוך עדיין מציג אותו כסיפור יפהפה - לילדים הוא חושף עולם ומלואו שהם אולי חוששים ממנו וממייצגיו, למבגרים הוא תולה זיכרונות וגעגועים, לחייהם, לתקופה שבה היו בעצמם ילדים.

הערב הסתיים במבחר שירים שעיבד אלכס וייס. את כולם, פרט ל"בוא הביתה", הלחין שלום חנוך. גם המבחר הזה, שכלל בין השאר את "חוזה לך ברח" מאת יענקל'ה רוטבליט, שביצע בערב אלון עדר, היה מוצלח ומשכנע. וייס מת ב-2001, אחרי שבעשורים האחרונים לחייו מעט נשכח ונדחק הצדה. תרומתו למוזיקה העברית עצומה. המופע הזה, שיתקיים גם ב-24 בדצמבר, הזכיר שוב עד כמה.

"בחזרה למזל גדי". שלומי שבן, תזמורת הקאמרטה, עוזי נבון, יעל קראוס, אלון עדר, רונה קינן, שלום חנוך, מקהלת "בת קול". המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, 25.11

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ