מכת בכורות

גם לירושלמים יש דראג קווין, וקוראים לו יוסל׳ה

יוסל'ה זיו * בן 26 * דראג קווין * ירושלים

מאי פלטי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאי פלטי

מי אני?

בפעם הראשונה שיוסל׳ה זיו העלה מופע דראג חתרני, הוא היה בן 6. ״לבשתי שמלות של אחותי, הושבתי את כולם בבית ועשיתי להם מופע עם הפתיח של מרקו, כולי מבסוט על עצמי״, הוא מספר. כשהיה בן 17 קרא כתבה על מלכת הדראג גלינה פור דה-ברה ונחשף לראשונה למושג הזה ולעולם הזה. כשהיה בן 18 ראה את הופעת הדראג הראשונה בחייו. ״זו היתה טלולה בונט, וכל מה שיכולתי לחשוב עליו בזמן ההופעה שלה היה: אני רוצה להיות על הבמה״. כמה שנים אחר כך, הוא וכמה חברים הקימו את הליין ״אללה נש״ בווידאו בר הירושלמי בו הופיעו אחת לשבועיים. ב-2018 הקים את הליין ׳צחוקים רצח׳ בקפה נוקטורנו בעיר, יחד עם מלכת הדראג מוקשה, שרץ עד היום.

מדור מכת בכורות
יוסל'ה זיו. הקדיש לאמא שיר של טינה טרנרצילום: גיא נחום לוי

איך ירושלים אוכלת את התופעה?

״זו עיר הולדתי אז יש לי חיבה אליה. אוהב את התחושה של לגור בעיר אבל להרגיש בקיבוץ. זה חשוב להרים את הדגל דווקא איפה שזה לא הכי מקובל, ועוד יותר נותן לי סיפוק לראות כשהערב הוא מלא. הערבים בנוקטורנו מגיעים לשיא, יותר מתל אביב ויותר מחיפה, טפו טפו טפו. בירושלים יש וייב אחר, ביטחון אחר. דווקא כי אין פה המון מזה היה לי את האומץ לעשות, בלי המחשבה על להתחרות או לא להתחרות. זו עיר שלא מצפים ממנה להנפיק הצלחה בתחום הזה. כמובן שיש פה אוכלוסיה שקשה ללכת מולה ברחוב אם אתה לא בדיוק טיפוס רגיל. הלבוש שלי הוא נשי, השיער שלי ארוך ביום יום, זה תופס תשומת לב ועם הדראג אפילו עוד יותר. אבל אם מנהלים את העניין בביטחון וניגשים עם חיוך ואווירה טובה, הצד השני, הכועס - בדרך כלל מפשיר. קרה לי שנכנסתי ביום חמישי בלילה לסניף של רשת הסנדוויצ'ים ניו דלי וכולם התחילו לשיר לי ׳תל אביב יא חביבי תל אביב׳, ואקסטזה סביב הרעיון שאני שם, ומתקתקים לי את הסנדוויץ׳ וכולם צוחקים ונהנים. זה מהמם. מצד שני היו גם סיפורים קשים. למשל מקרה שהיה יותר שוד מאשר תקיפה על רקע טרנספובי. מזל שאני בחור חיובי בסך הכל. יכולתי למצוא את ההומור בזה שאפילו דמות מתוקתקת כמוני, כמו שנראיתי באותו ערב פורים, מסיימת ככה את הלילה. זו היתה חוויה מאוד קשה והרבה בכי והרבה מחשבות. ובכל זאת אני בירושלים עד היום, ואמשיך ללכת ברחוב ובגאווה״.

החיים עצמם

יוסל'ה גדל בשכונת גבעת שאול בבית דתי לאומי, לו חמישה אחים ואחיות. כשהיה בן 10, בעקבות הגירושים של ההורים, עברו הילדים עם אמא, מתווכת נדל״ן, למושבה הגרמנית בעיר. ״אימוש החברה הכי טובה שלי. עם אבא אין קשר בכלל״.

מתי התחיל תהליך החזרה בשאלה?

״הורדתי את הכיפה בתחילת כיתה י׳, בגיל 16. גם לפני זה לא ממש אכלתי את הלוקשים האלה ותמיד הייתי סקפטי. זה לא דיבר אליי אף פעם. המשפחה תמיד היו מאוד דתיים ואבא תמיד דחף לכיוון, הוא בכלל אדם חרדי. זה היה לי די ברור שיגיע הרגע בו אשיל מעליי את כאב הראש הזה״.

ואיך אמא עם הדראג?

״אמא תמיד פרגנה ותמכה וגם באה. אפילו הקדשתי לה את השיר ׳יו אר דה בסט׳ של טינה טרנר״.

עם מי אני?

זיו כרגע לא בזוגיות. ״זה מאוד בעייתי בתקופת האפליקציות הנוראיות של הדייטינג. דווקא קהילה שמקבלת את האחר היא מאוד סטיגמטית ומאוד מנסה להתרחק מדברים שמצטיירים כנשיים או כוולגריים. אני בהחלט חושב שהדראג מאיים. בגריינדר אומרים לי ׳אה, אתה יוסל׳ה הדראג, מה העניינים וזה׳. כאילו, קלטנו אותך״.

מה עכשיו?

בשבוע הקרוב יופיע יוסל'ה בוונדרבר בחיפה ובבר גיורא בתל אביב. מתוכנן גם ערוץ יוטיוב חדש שיעסוק בתשוקה גדולה נוספת - בישול. ״מתכונים, ביקורות, טיפים למטבח, לייף סטייל. לכל אחד יש מעכב פנימי שכזה שצריך לדעת לנטרל, במיוחד בדברים שאין להם מסגרת חיצונית שמסדרת לך ואומרת לך מה צריך לעשות. חולם גם על לרוץ עם מופע יחיד של סטנדאפ. אני אוהב להצחיק אנשים ומאמין שאנשים צריכים פחות להתמרמר ויותר להתבדר״. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ