אושיק לוי: "הבת של פופיק צלצלה רק בבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו"

השחקן והזמר מרדכי פופיק ארנון מת אתמול בגיל 79 ונקבר בירושלים. התפרסם בלהיט "בלדה בין כוכבים", בשירי "שלישיית התאומים" ובהופעותיו במחזות וסרטים — עד שחזר בתשובה

איה חיות
איה חיות
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מרדכי (פופיק) ארנון ב-1979 בירושלים
מרדכי (פופיק) ארנון ב-1979 בירושליםצילום: חנניה הרמן / לעמ
איה חיות
איה חיות

"מה יש להגיד, עצוב. הוא איש יקר שהיה חבר עד הרגע האחרון", ספד אושיק לוי לזמר והשחקן מרדכי (פופיק) ארנון, יליד אפריל 1941, שמת אתמול בגיל 79 ונקבר בצהריים בשכונת שערי חסד בירושלים. "הוא היה חבר קרוב שלי לאורך כל השנים. הבת שלו צלצלה אליי הבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו.

"הופענו יחד, בילינו יחד, עברנו חתיכת דרך בחיים, הוא יחסר לי מאוד. יש לו חוש הומור, לב גדול, שחקן נהדר וקומיקאי מעולה. רק לפני שבועיים נודע לי שהוא חולה והוא לא רצה שנראה אותו ככה".

ארנון מוכר בציבור בין השאר בזכות פועלו ב"שלישיית התאומים", לצדם של אושיק לוי וחנן גולדבלט. הלהקה, שפעלה כמה שנים מאמצע שנות השישים, אחראית לכמה להיטים גדולים של התקופה, בהם "שלגייה" (שתירגמה מצרפתית נעמי שמר), "זה לא נורא" (שתירגם דוד אבידן) ו"הסתלקי רות". ארנון גם הקליט שירים לבד. למשל להיטו הגדול ביותר: "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך, והופיע באלבומו היחיד מ–1970, "כל אחד".

ארנון נולד בשנת 1941 במושב נחלת יהודה. את שירותו הצבאי עשה בלהקת הנח"ל, ועם שחרורו החל לשחק בתיאטרון חיפה ובסרטים כדוגמת "אלדורדו" ו"שני קוני למל". ב–1966 חבר לגולדבלט וללוי בהקמת "שלישיית התאומים", שפעלה בסגנון הלהקות הצבאיות ו"התרנגולים". "שלישיית התאומים" הקליטה כמה תוכניות משותפות אך התפרקה כשכל אחד מחברי הלהקה פנה לקריירה עצמאית. ארנון החל לשחק במחזמר "קזבלן", וכן שיחק בסרטים "מציצים" ו"שבלול". זמן קצר לאחר מכן החליט לחזור בתשובה יחד עם אורי זוהר. בשנים האחרונות כתב טור אישי בשבועון החרדי "משפחה".

מיקי גבריאלוב על חומה צבועה בגרפיטי בדרום תל אביב
מיקי גבריאלובצילום: מגד גוזני

"אני מכיר אותו מתחילת דרכו עם 'שלישיית התאומים', היינו חברים", אמר ל"הארץ" מיקי גבריאלוב. "כתבתי לו שיר לאלבום הראשון שלו. מאוד חיבבתי אותו, הוא היה טיפוס חייכן ואופטימי. פגשתי אותו ממש כשניסה לבנות קריירת סולו כאומן — נפגשנו הרבה אצלו בבית, הוא גר בחדר קטן מעל קולנוע תל אביב. היה אדם יצירתי עם דמיון רחב. מאז שחזר בתשובה כבר לא כל כך נפגשנו, הוא הגיע להופעה אחת שלי בירושלים. עצוב לשמוע על מותו".

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ