הפזמונאי והמשורר יוסי גמזו מת בן 82

גמזו חיבר כמה מהקלאסיקות בפזמון העברי, בהן "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "סתם יום של חול" ו"איפה הן הבחורות ההן". שימש גם פרופסור לספרות עברית ופרסם שירים בכתבי עת לספרות

איה חיות
איה חיות
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי גמזו. נכסי צאן ברזל
יוסי גמזו. נכסי צאן ברזלצילום: חנה יריב
איה חיות
איה חיות

הפזמונאי והמשורר יוסי גמזו, שהיה גם פרופסור לספרות עברית, מת הערב לאחר תאונה בביתו, בגיל 82. גמזו, מחשובי הפזמונאים בארץ, חתום על שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל, בהם "סימן שאתה צעיר", "זוהי יפו", "איפה הן הבחורות ההן", "סתם יום של חול", "אילו כל האוהבים", "לילה ראשון בלי אמא", "מה הוא עושה לה" ו"שני שקי שינה".

גמזו נולד בשנת 1938 בפריז ובילדותו התייתם מאמו ועלה לישראל עם אביו, מבקר האמנות והתיאטרון הנודע חיים גמזו, ששהה אז בהשתלמות בצרפת. בצבא שירת כעיתונאי ולאחר שחרורו החל ללמוד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. שירים החל לכתוב עוד בילדותו ולאורך חייו התפרסמו שיריו בעיתונים כמו "דבר", "הארץ", "מעריב" ועוד. שיריו זכו בצעירותו להוקרה של משוררים כדוגמת נתן אלתרמן, אבל את עיקר פרסומו קנה בזכות פזמוניו, שרבים מהם הוקלטו על ידי הלהקות הצבאיות ואמנים מובילים כדוגמת שלישיית גשר הירקון והגשש החיוור, לצד אבי טולדנו, שמעון ישראלי ואחרים.

לאורך חייו פרסם גמזו 15 ספרים, בהם "פעמוני עין כרם" (שירים, 1973), "לא רוצים לישון רוצים להשתגע" (סיפור הרפתקאות, 1968), ו"אן דן דינו" (שירי ילדים ונוער, 1971). כן תירגם משירי לאונרד כהן ("כציפור על תיל", 1973) וערך כמה כתבי עת כדוגמת "פופאי/חבריה" וכתב העת הספרותי "אופק".

ב–1973 עבר גמזו לאוסטרליה. כעשרים שנה עשה בארץ זו ובארצות הברית, ולימד ספרות באוניברסיטאות שונות. בשנות התשעים חזר לישראל ובשנות האלפיים לימד ספרות במכללת אוהלו בקצרין. במשך שנים אלו המשיך לכתוב שירים בכתבי עת שונים, תחת שם העט פ. קול.

לפני כשבע שנים זכה בפרס מפעל חיים מטעם אקו"ם. בשנת 2016 זכה בפרס אריק איינשטיין לאמנים ותיקים.

מועד ההלוויה של יוסי גמזו טרם נקבע.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ