להקת "לולה מארש" מעוררת תהודה באירופה עוד לפני שהוציאה אלבום

איך קרה שלהקה ישראלית קטנה שהוציאה רק שלושה שירים כבר הוחתמה על ידי חברת התקליטים הצרפתית ברקליי מתאגיד יוניברסל? בשיחה עם חברי "לולה מארש", שתופיע מחר בבארבי, מספרת הסולנית איך ניתוח במיתרי הקול שינה את מסלול חייה

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יעל שושנה כהן וגיל לנדאו, חברי "לולה מארש"
יעל שושנה כהן וגיל לנדאו, חברי "לולה מארש"צילום: תומר אפלבאום
בן שלו
בן שלו

"זה היה הרגע הכי טוב בחיים שלי", אומר גיל לנדאו. "גם בחיים שלי", מצטרפת יעל שושנה כהן. זה קרה לפני חמישה חודשים, בפסטיבל פוהודה בברטיסלבה שבסלובקיה. הלהקה של לנדאו וכהן, "לולה מארש", הופיעה בפסטיבל בפעם השנייה ברציפות. ב–2014 היא ניגנה באחת הבמות הקטנות, וההופעה המוצלחת ההיא סללה את הדרך להזמנה נוספת, הפעם לבמה המרכזית של הפסטיבל, שבה הופיעו בין השאר ביורק, "איגלס אוף דת מטאל", "די אנטוורד" ו"אוף מונטריאול".

"אני זוכרת שטיח של אנשים, אולי עשרת אלפים, לא ראיתי את הסוף", אומרת כהן. "וכולם לגמרי בעניין", מוסיף לנדאו. אחד השירים היפים של "לולה מארש", "Stranger", כולל קטע של שירת "או או אוווו" שמעודד הצטרפות של הקהל, והקהל אכן הצטרף בהמוניו, וייתכן שזה הדבר שצרב את הרגע כבלתי נשכח בתודעתם של כהן ולנדאו. "אף אחד לא אמר לי שזה יכול להגיע לדבר כזה", אומר לנדאו. התרגשות השיא כמעט הסיטה את השיר מהמסלול התקין. "בסוף השיר רק אני מנגן בגיטרה אקוסטית, וכשכל הקהל שר ביחד אתנו חשבתי פתאום על 'מתחת לשמים' של דייוויד ברוזה", צוחק לנדאו. "זה השיר הראשון שלמדתי לנגן בגיטרה. לא היה חסר הרבה שאני אתחיל לנגן אותו שם. אני זוכר שתפסתי את עצמי חזק לא להתבלבל באקורדים".

הרגע ההוא מתחת לשמי סלובקיה היה חריג בעוצמתו הרגשית ובכמות האנשים שנכחו בו, אבל הוא משקף את ההצלחה ש"לולה מארש" נוחלת בחודשים האחרונים. עם שלושה סינגלים בלבד (אי־פי ראשון ייצא בסוף ינואר ואלבום הבכורה יראה אור רק לקראת סוף 2016) "לולה מארש" זוכה לקבלת פנים חמה ביותר בזירה האירופית.

לפני כשבועיים כהן, לנדאו וחבריהם ללהקה (הבסיסט מתי גלעד, הגיטריסט רמי אוסרווסר והמתופף דקל דביר) חזרו מסיבוב הופעות בצרפת, אוסטריה, שווייץ וסלובניה. יום מרוכז במיוחד בסיבוב הזה נראה כך: גומרים הופעה בחצות, נוסעים שלוש שעות כדי להגיע ליעד הבא, ישנים שלוש שעות, קמים בשש בבוקר כדי לחמם את הגרון לקראת אירוח בתוכנית רדיו בשמונה, ממהרים לתחנת רדיו אחרת, אחר כך עושים באלאנס במועדון שבו תתקיים ההופעה באותו ערב, אחרי הצהריים עוד אירוח ברדיו, ובערב הופעה. "אחר כך אתה חוזר לארץ ונהיה חולה שבוע", אומרת כהן. בפברואר הם ייסעו לסיבוב אירופי נוסף, ובתווך יופיעו כמה פעמים בארץ. ביום חמישי הם יופיעו במועדון הבארבי בפעם הראשונה.

הפרופיל הגבוה של "לולה מארש" באירופה (יחסית ללהקה חדשה, נטולת אלבום עדיין, ממקום כמו ישראל) נובע במידה רבה מההחתמה שלה בחברת התקליטים הצרפתית "Barclay", שהיא חלק מתאגיד יוניברסל. "Barclay", שבשנות ה–50 וה–60 הקליטה את גדולי השנסוניירים הצרפתים, לא היתה החברה היחידה שהתעניינה ב"לולה מארש". אחרי שהלהקה הוציאה במארס את הסינגל הראשון שלה, "Sirens", והשיר טיפס לצמרת המצעדים הוויראליים של ספוטיפיי, כמה לייבלים צרפתיים הביעו התעניינות ושלחו נציגים לראות את הלהקה מופיעה ולפגוש את כהן ולנדאו. בסופו של דבר "לולה מארש" ואנשי "אנובה", חברת התקליטים הישראלית של הלהקה, בחרו ב"ברקליי". "היה נחמד להרגיש מחוזרים", אומרת כהן.

מדוע דווקא חברות צרפתיות התעניינו? "בגלל ההיסטוריה של אמנים ישראלים בצרפת", אומר שוקי פרי, מנכ"ל אנובה והמנהל האישי של "לולה מארש". "זאת הטריטוריה היחידה בעולם שבה הוכח שאמנים ישראלים יכולים להיות להיט, בזכות אסף אבידן ויעל נעים". והאם נציגי החברות הצרפתיות, ובהן ברקליי־יוניברסל, אמרו מדוע "לולה מארש" זקפה את האוזניים שלהם? "כן, כולם אמרו פחות או יותר אותו דבר", אומר פרי. הוא מחקה מבטא צרפתי ואומר: "The voice, the production".

הקול הנמוך־קטיפתי של כהן הוא לא הקול המקורי שלה. הקול המקורי היה גבוה, אבל כשהיא שרה בלהקה צבאית היא סבלה מבעיה במיתרי הקול. "איבדתי את הקול בעצם", היא מספרת. "נאבקתי בו כמעט לאורך כל השירות. בהתחלה שיחקתי אותה שהכל בסדר, עד שכבר אי אפשר היה להסתיר, ואז עשיתי ניתוח במיתרי הקול".

היא פחדה שהניתוח ישנה את הקול שלה, "והוא שינה אותו אחושילינג", היא צוחקת. "הוא נעשה הרבה יותר נמוך. היה לי קשה להסתגל לשינוי הזה. הוא לא מצא חן בעיני. צרוד מדי, לא כמו 'קול של זמרת'". היא זנחה לזמן מה את החלום לשיר, שאותו טיפחה מאז גיל הנעורים, התחילה ללמוד אופנה, וגם אחרי שחזרה למוזיקה ולמדה בבית הספר רימון, עדיין פיקפקה בקול שלה ("נרשמתי בשביל הקורסים של כתיבת השירים"). עד שפגשה את לנדאו.

"לולה מארש" בהופעה בסלובקיהצילום: Ctibor Bachratý

"הניתוח של יעלי הוא הסיבה שאנחנו עובדים ביחד", אומר לנדאו. "לא חשבתי שאני אי פעם אעבוד עם זמרת. יש כל כך הרבה זמרות טובות ששרות פשוט יפה, אבל למצוא מישהי שיש לה גוון כל כך מיוחד זה דבר שקורה לעתים רחוקות. אני שומע את הקול של יעלי כבר ארבע וחצי שנים, כמעט כל יום, ולא נמאס לי".

כהן ולנדאו, שניהם בני 30, נפגשו במסיבת יום הולדת של לנדאו. הם הכירו עד אז בצורה שטחית ביותר. באמצע המסיבה לנדאו לקח לידיים גיטרה והתחיל לנגן. הוא ידע שכהן שרה והזמין אותה להצטרף (הוא כמעט בטוח שהשיר היה "ג'ולין" של דולי פרטון). "היא עשתה פרצוף של 'לא, די'", הוא צוחק, וכהן אומרת "מאוד מתאים לי לא לרצות". אבל היא הצטרפה. "זה נשמע הכי קלישאי, אבל זה היה כאילו כל האנשים בחדר נעלמו והיינו רק הוא ואני", אומרת כהן.

לנדאו היה מתוסכל באותה תקופה מכך שהוא לא מוצא אנשים לנגן אתם. הוא ניגן בכל מיני הרכבים, היה חבר בלהקה שנקראה "The Butlers", עבד עם ליבי רן, "אבל בתקופה שבה נפגשנו בעיקר ישבתי בבית, ניגנתי לבד באקוסטית ולא הבנתי למה אנשים לא רוצים לנגן אתי", הוא אומר. "באותו רגע במסיבה, כשהיא התחילה לשיר, כל כך התלהבתי, שחשבתי 'ואו, אולי היה שווה לעבור את כל הזמן הזה לבד כדי לחכות לרגע הזה'". המשפט האחרון מזכה אותו בהיי־פייב מכהן.

"אחרי שגמרנו לשיר ניגשתי אליה ואמרתי 'את שרה מדהים, את עושה עם זה משהו?", ממשיך לנדאו. "היא אמרה: 'תודה, תודה' ולא ענתה על השאלה. אמרתי: 'אין בעד מה, אבל את עושה עם זה משהו? והיא: 'תודה, באמת תודה'. "זה בגלל הספקות שהיו לי בנוגע לקול שלי", מסבירה כהן. "בראש שלי לא הייתי זמרת".

הם התחילו להיפגש, לשמוע ולהשמיע, ובתוך זמן קצר כתבו שירים ביחד. כשהיו להם שישה שירים התחילו להופיע כצמד במקומות קטנים. "עשינו בערך 15 הופעות כאלה, אבל בשלב מסוים הרגשנו שזה עושה עוול למוזיקה. מגיע לשירים האלה צליל יותר רחב", אומר לנדאו. "הקול וההפקה", אמרו נציגי הלייבלים הצרפתיים, ובצדק. שלושת הסינגלים ש"לולה מארש" הוציא הוציאו עד כה (שהם השירים היחידים של הלהקה ששמעתי: יוניברסל לא מאשרת לחשוף את כל האי־פי לפני אישור סופי שלו) הם בעלי צליל עשיר ומהדהד. "מיד כשנפגשנו הבנו ששנינו אוהבים את התחושה הזאת שאתה מקשיב למוזיקה ומרגיש כאילו אתה בתוך סצינה מסרט", אומר לנדאו. "כאילו פתאום הנוף נפתח. משהו סינמטי, רחב, פסקולי".

בשביל להעמיק ולהעשיר את הסאונד של "לולה מארש" כהן ולנדאו היו זקוקים לנגנים נוספים. הם מצאו את הבסיסט מתי גלעד (איש להקת "ג'יין בורדו"), את הגיטריסט רמי אוסרווסר ואת המתופף דקל דביר, והם אומרים שברגע שדביר נתן את מכת הסנר הראשונה היה להם ברור שאלה הנגנים הנכונים. לנדאו אפילו זוכר את התאריך שבו החזרה הזאת התקיימה. גלעד, אוסרווסר ודביר היו שותפים מלאים בעיבוד של השירים, וכהן מספרת למשל איך ליין הבס של גלעד בסינגל השני, "You're mine", הפך אותו משיר אקוסטי קטן לשיר שאנשים רוקדים לצליליו בהופעות.

השיר הזה, אגב, נשמע כמו שיר אהבה לבן זוג (המלים הראשונות הן "Sunday morning, I wake up, you're beside me, breathing so loud"), אבל מתברר שכהן כתבה אותו במחשבה אחרת. "זה שיר על חברות, על איזה כיף זה שהמשא מתחלק בין שניים, שאני לא לבד בדבר הזה". כשהיא נשאלת מדוע אם כך יש בשיר מיטה, היא משיבה: "אין שם מיטה. זה שיר שבו אני מסתכלת על החבר הכי טוב שלי ויודעת שאנחנו בסיפור הזה ביחד". היא מביטה בלנדאו ואומרת "זה נכתב עליך, נשמה".

לפני כשנתיים וחצי, בהופעה השנייה של "לולה מארש" בגלגולה הלהקתי, היו בקהל אנשי חברת "אנובה". אורי וינוקור, אחד המפיקים הבולטים בזירת האינדי הישראלית, הציע לפרי לשים לב ללהקה, ופרי בא להופעה בתיאטרון תמונע בתל אביב ביחד עם המייסד השני של אנובה, שוקי גולדווסר. בסוף ההופעה הם ניגשו לכהן ולנדאו והזמינו אותם לפגישה. "היה ברור מהרגע הראשון שאנחנו רוצים לעבוד אתם", אומר פרי.

מאז שחתמו בברקליי־יוניברסל, חברי "לולה מארש" ופרי מנווטים את דרכה של הלהקה בשיתוף עם אנשי הלייבל הצרפתי. "הם מאוד מעורבים", אומר לנדאו. "יש להם שירים פייבוריטים. שירים אחרים פחות מתאימים לדעתם למה שקורה עכשיו בצרפת. השיקולים האלה נכנסים לתמונה". האם ייתכן שהלהקה תוותר על שיר שהיא אוהבת מאוד רק מפני שהוא פחות מתאים למה שקורה עכשיו בצרפת? "לא יודע, אבל המעורבות הזאת לגיטימית ומבורכת. ראינו הרבה סרטים על מוזיקאים שאומרים 'מה פתאום שחברת התקליטים תתערב בתוכן? לא בא בחשבון, זאת האמנות שלי'. אנחנו לא אנשים כאלה. בוא נקשיב מה יש לבן אדם להגיד. אני סומך עליהם".

"לולה מארש"צילום: תומר אפלבאום

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"