דודו טסה מספר על הפחד מלהיטים ועל הסירוב להתערבב בשיח המזרחי

השעה היתה 12 וחצי בצהריים, יום שישי, פורים. עוד חצי שעה הקהל יתחיל לזרום לתוך מועדון ברל'ה בקיבוץ להבות חביבה. דודו טסה עמד ליד הבר של המועדון, מול הכניסה למטבח, ונראה מוטרד. בטרנינג, כפכפים וארשת פנים סתורה, אפשר היה לטעות ולחשוב שהוא התעורר לפני רבע שעה. למעשה הוא התעורר שבע שעות וחצי קודם לכן, בחמש בבוקר, כרגיל. הלך לבריכה, חזר הביתה, בילה קצת עם בתו נור בת השלוש ובנו נח בן השנה (אמם ובת זוגו היא נועה קרם, אמנית ואחותו של המתופף בלהקתו, ברק קרם), ועלה לוואן שלקח אותו ואת הלהקה שלו מתל אביב.