העשור שבו הענקים מתו, והמוזיקה המשיכה לזרום
האיכות המשיכה לרדת, אבל הסטרימינג ייתר סופית את חנויות התקליטים המדשדשות והצליח סוף סוף להזרים לתעשיית המוזיקה מזומנים — ועמם אופטימיות, פרצי יצירה וז'אנר בומבסטי ששלט במצעדים. ובתוך כל העושר הזה, אלבום אחד בלט מעל כולם. סיכום עשור, כתבה שישית
אחת הדרכים לשקף את מה שהתחולל במוזיקה הפופולרית בעשור המסתיים היא להזכיר את סיפור הפופ הגדול האחרון של העשור הזה. ראפר אמריקאי אלמוני בן 19 קונה ביט ברשת מיצרן ביטים אלמוני בן 19 מהולנד. הוא משלם תמורתו 30 דולר, מקליט עליו ראפ ושירה בתוך כמה שעות ומעלה לרשת. הביט מתבסס בין השאר על נגינת בנג'ו (לצד סאונדים של טראפ, ועליו בהמשך), והראפר מתייגו ברשתות החברתיות כשיר קאנטרי. השיר מתחיל לצבור פופולריות ברשת הטיק־טוק, שבה ילדים ובני נוער משתפים סרטונים שבהם הם רוקדים ועושים ליפ־סינק לשירי פופ. בזכות הוויראליות שלו בטיק־טוק, השיר נכנס למצעד הבילבורד (המצעד הרשמי של תעשיית הפופ האמריקאית) בקטגוריית הקאנטרי.
כתבות מומלצות

המרוויח הגדול ביותר מההתבטאות של גדי סוקניק הוא סוקניק עצמו

בעולם מלא פייק ניוז, דווקא צביקה הדר התגלה פתאום כעיתונאי
"אם הוא לא יקבל אוסקר על התפקיד של אבא שלי, אוכל את כף הרגל"

במקום לשחק בליגת האלופות, הוא פרש. היה לו מה להסתיר
