זיו מטושקה ונטלי בר מתים, אבל המוזיקה שלהם אינה תלויה בבני אדם

בני הזוג זיו מטושקה ונטלי בר, שמתו בסוף השבוע ככל הנראה בהתאבדות משותפת, יצרו מוזיקה מרתקת, אפלה וייחודית בנוף האלקטרוני. היא תמשיך לחיות הרבה אחריהם בזכות איכויותיה הפנימיות, והחתירה למיפוי חלקיקי הבסיס של הצליל

בן שלו
בן שלו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
זיו מטושקה ונטלי בר. יצרו הרחק מההמולה האנושית
זיו מטושקה ונטלי בר. יצרו הרחק מההמולה האנושיתצילום: צילום: נמרוד קציר
בן שלו
בן שלו

נהוג לומר על מוזיקאים שמתו זה עתה, שהמוזיקה שלהם תמשיך לחיות הרבה אחריהם. העובדה שזאת קלישאה לא הופכת אותה לפחות נכונה. המוזיקה נשארת כי מרגע שהיא יוצאת לעולם היא נעשית קשורה לחייהם של האנשים ששומעים אותה וחווים אותה לא פחות משהיא קשורה לחייו של האדם שיצר אותה. המאזינים נהפכים לסוכני הקיום של המוזיקה, וכשמדובר בכמות גדולה של אנשים, שפוגשים את המוזיקה בנקודות זמן שונות, הקיום הזה מתמשך בהכרח הרבה שנים, סוג של נצח.

גם המוזיקה של זיו מטושקה ונטלי בר, שמתו בסוף השבוע, ככל הנראה בהתאבדות משותפת, יוצרת את התחושה שהיא תמשיך לחיות הרבה אחריהם, אם כי לא בדיוק מהסיבה שהוזכרה בפסקה הקודמת. מעטים הקשיבו למוזיקה שמטושקה ובר יצרו ביחד תחת השם Re-Arbeiten ולמוזיקה שמטושקה יצר לבדו, מה שאומר שאין ליצירה שלהם הרבה סוכני הישארות. אבל כשם שהמוזיקה של מטושקה ובר נעשתה הרחק מההמולה האנושית, ללא מלים שיהפכו את הצלילים לפחות מופשטים ויותר נגישים, כך גם ההישארות של המוזיקה הזאת אינה תלויה בעיקר בבני אדם. התחושה שיש לה קיום מתמשך נובעת בראש ובראשונה מהאיכויות הפנימיות שלה.

הביטוי המובהק ביותר של חיים הוא פעימה, ומטושקה ובר יצרו מוזיקה פועמת ועל כן חיה מאוד. תמיד היו שם פולסים חשמליים מחזוריים שהניעו את המוזיקה קדימה. במובן הזה מטושקה ובר לא היו שונים מכלל היוצרים שמתעסקים במוזיקה אלקטרונית. הטכנו, הטראנס וכל יתר הז'אנרים האלקטרוניים מבוססים על הרעיון של הפעימה. אבל רוב המוזיקאים האלקטרוניים מתייחסים לפעימה כחומר בסיס ובונים עליה שכבות נוספות של צליל וקצב, ואילו המוזיקה של מטושקה ובר יוצרת את התחושה שהם לא התייחסו לפעימה כאל גרעין נתון שאותו יש לפתח אלא צללו לעומקה של הפעימה, אל המרכיבים שמהם היא עשויה. אם הפעימה היא מולקולה, הם נכנסו לתוך האטומים שמהם עשויה המולקולה, ולתוך האלקטרונים והקווארקים שממנו עשוי האטום, ומיפו במוזיקה שלהם את תנועת החלקיקים היסודיים של פעימת הצליל. זה אולי לא מקרה שאחד הקטעים של Re-Arbeiten נקרא Isospin, מושג שלקוח מפיזיקה גרעינית, ושקטעים נוספים שלהם ושל מטושקה לבדו נקראו בשמות בעלי צלצול מדעי.

Isospin ,TekkToni Mobilis ו־Sillica נמנים עם שבעת הקטעים שנכללים באוסף שהוציא הלייבל Parallax (שבו הקליטו מטושקה ובר) מיד אחרי מותם של השניים. אפשר לשמוע ולהוריד אותו בחינם בבנדקמפ. למוזיקה שמטושקה הקליט לבדו היתה פעימה מסוג אחד, בהולה וסוחפת, ולמוזיקה שהוא ובר עשו ביחד כ־Re-Arbeiten היתה פעימה מסוג אחד, יותר אטית ומפורקת. אבל לא משנה באיזו תצורה בדיוק, זאת מוזיקה מרתקת, אפלה וחודרת, שאפשר לשמוע בה עקבות של מוזיקה תעשייתית, אלקטרוניקה של שנות התשעים ואמנות סאונד מופשטת. אלה היסודות שמהם מטושקה ובר בנו את המעבדה שלהם, זו שבה הפעילו את המיקרוסקופ הרגיש שלהם והתבוננו דרכו בחלקיקי הצליל הנעים. "אנחנו מקווים שהאוסף שופך מעט אור על הקול המוזיקלי יוצא הדופן שלהם", כתבו אנשי הלייבל Parallax בבנדקמפ. הוא בהחלט עושה את זה.

זיו מטושקה עם "בונא מיוזיק" ב-2005צילום: דניאל צ'צ'יק

הוא גם יוצר בעצם קיומו, ובהזמנה שלו להאזין למוזיקה של מטושקה ובר, הקשר חלופי להקשר החדשותי־סנסציוני הבלתי נמנע שנוצר עם היוודע דבר מותם של שני המוזיקאים. המון מלים — חלקן אישיות ונוגעות ללב מצד אנשים שהכירו ואהבו את השניים, חלקן נמהרות וספקולטיביות שמיסגרו את מותם בהקשר חברתי־פוליטי — נכתבו על שני מוזיקאים כמעט אלמונים, ועוד כאלה שמלים לא היו חלק מארגז הכלים היצירתי שלהם. אל מול הרעש החדשותי השטחי, האוסף שהעלו לרשת אנשי Parallax — בכל זאת יש צורך בסוכני הישארות אנושיים — מעמיד את השקט העמוק של הפעימה המוזיקלית של מטושקה ובר, שמוסיפה להדהד חרש אחרי שהפעימה הממשית של השניים נגדעה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ