לנגן את השירים שלא תמצאו בשום מקום אחר

"ספר האקורדים האלטרנטיבי" שזמין בחינם באתר "הקצה" משיב את כבודה של הגיטרה האקוסטית ומאפשר לנגן עם 23 יוצרי אינדי, ששיריהם לא תמיד קלים לפריטה

אקורדים לשירה של רחל ירון, "פעם ביום"
אקורדים לשירה של רחל ירון, "פעם ביום"צילום: צילום ועיצוב: נועה אברבנאל וחן ליטבק, איור: עומר ברנד, נקודת חן
בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

יש מעט צלילים יפים יותר ומובחנים יותר מהצליל שמשמיע אקורד מייג'ור 7. מעודן, מורכב, פתוח, לא בטוח, רב־משמעי. האקורד הבלתי נשכח שחוצץ בין הבית לפזמון ב־Under the Bridge של "רד הוט צ'ילי פפרס"? זה מייג'ור 7. נדיר למצוא את האקורד הזה בפופ של השנים האחרונות, בעולם ובארץ. הפופ של ההווה אוהב מאוד שורות תחתונות חותכות. עידון ורב־משמעות הם לא שם המשחק. אלה ערכים בלתי ויראליים.

אבל יש זירה אחת במוזיקה הישראלית העכשווית שבה מייג'ור 7, כך מתברר, הוא אקורד פופולרי — האינדי המקומי. ולראיה, "ספר האקורדים האלטרנטיבי", ספר דיגיטלי חדש שמציג את האקורדים (והטקסטים) של 40 שירי אינדי ישראליים מהזמן האחרון. האקורד הראשון בשיר שפותח את הספר, "אהבה זה גרוע" של מאור אלוש, הוא מייג'ור 7. גם האקורד שפותח את השיר האחרון בספר, I Only Want to Be With You של להקת Pattie, הוא מייג'ור 7. בין שני השירים האלה אפשר למצוא אקורדי מייג'ור 7 בשירים של טל אורן ("כל היום דיברת על לבוא"), "קובארי" ("ניקול"), דניאל רובין ("הסיפור בגדול" ו"זה שצועק"), "חלב אב" ("תדברי אלי") ושיר נוסף של מאור אלוש, "מדבר".

ספר האקורדים האלטרנטיבי הוא יוזמה של חן ליטבק, מגישת ועורכת התוכנית "נקודת חן" ברדיו הקצה. "נקודת חן", שמתמקדת באינדי ישראלי, חגגה לאחרונה שנת שידורים ראשונה ברדיו הקצה (לפני כן היא שודרה בקול הקמפוס) וליטבק התלבטה איך לציין את יום ההולדת. בנסיבות אחרות היא ככל הנראה היתה יוזמת ערב הופעות בהשתתפות האמנים שהתארחו בתוכנית בשנה האחרונה, אבל הקורונה לא איפשרה אירוע מהסוג הזה. ישים יותר ומקורי יותר, גם אם מורכב ומאתגר, היה הרעיון ליצור ספר אקורדים.

"זה נולד מצורך מאוד בסיסי", אומרת ליטבק. "כשהייתי ילדה ונערה אהבתי לנגן בגיטרה שירים שאני אוהבת. בשנים האחרונות, כשרציתי לנגן שירי אינדי שאני אוהבת, הם לא היו זמינים. אי אפשר היה למצוא ברשת את האקורדים שלהם, ולפעמים גם את המילים".

גרפיקת הספר. האמנים בספר הופיעו כולם בתוכנית הרדיו "נקודת חן"צילום: צילום ועיצוב: נועה אברבנאל וחן ליטבק, איור: עומר ברנד, נקודת חן

מאגר האקורדים הגדול ביותר של שירים ישראליים הוא "ספר האקורדים הישראלי". הוא הוקם ב–2002 על ידי הגיטריסט אורן מוסטקי וכולל כמעט 1,500 שירים ישראלים מכל הזמנים. אבל הוא מתמקד במיינסטרים ואין בו כמעט שירים מסצינת המוזיקה העצמאית, בוודאי לא מהשנים האחרונות. "חשבתי שהגיע הזמן למלא את החלל הזה", אומרת ליטבק.

ספר האקורדים האלטרנטיבי לא מתיימר להציג תמונה כוללת ומשקפת של האינדי הישראלי. לא תמצאו בו גם את להיטי האינדי של השנים האחרונות. 23 האמנים ששיריהם נכללים בספר הם פשוט אלה שהתארחו בשנה האחרונה ב"נקודת חן". "זה נעשה כך בשביל לא להתפזר. אם הייתי שמה את כל השירים שאני אוהבת מהשנים האחרונות, היו כאן מאות שירים", צוחקת ליטבק. בנוסף לאמנים שהוזכרו בפתיחה, אנשי המייג'ור 7, יש בספר גם שירים של רחל ירון, "המסך הלבן", "קיקי מלינקי", "סוס מביט", גלי אלון, עומר מושקוביץ, אולי דנון, עדי שחם, "חשש אמיתי", "ביטניק", "עבודה זמנית", "פוטו מריאנה", רננה נאמן, גיאגיא, ברוסי, נומקה ו"ביטפוט".

"אהבה זה גרוע". שובו של מייג'ור 7

העבודה על הספר היתה יסודית מאוד. בשלב הראשון ליטבק פנתה אל האמנים וביקשה מהם את האקורדים של השירים. היא לא הסתפקה בכך וביקשה מהגיטריסט נדב ירקוני לעבור על האקורדים שמסרו האמנים ולדייק אותם. בשלב הבא, האחים אופל ויובל בכר עברו על השירים ווידאו שיש מתאם מושלם בין הטקסט לבין חילופי האקורדים. נועה אברבנאל עשתה את העיצוב. עומר ברנד אייר את האיצבועים של כל האקורדים — 76 בסך הכל. תמר חזנובסקי וגל כץ הפיקו. כולם, לרבות ליטבק עצמה, עבדו בהתנדבות.

ההשקעה השתלמה. דפי אקורדים של שירים, בעיקר בעידן הרשת, הם במקרים רבים לא לגמרי אמינים. חלק מהאקורדים לא מדויקים, התזמון של חילופי האקורדים לא מיטבי. "ספר האקורדים האלטרנטיבי", שניתן להורדה חינמית באתר של רדיו הקצה, חף מהליקויים האלה. הוא מדויק, מפורט והממשק שלו נוח ומזמין. אפשר להקשיב לשירים ולנגן אותם בעת ובעונה אחת, עד שמכירים את השיר כמו שצריך, והאקורדים זורמים באצבעות, ואפשר לנגן ולשיר בלי ההקלטה. היה תענוג להעביר כך כמה שעות השבוע, ואם נגזר עליכם להיות בבידוד ואין לכם לאן ללכת — על אחת כמה וכמה.

"ספר האקורדים האלטרנטיבי" יוצא בתקופה שבה הגיטרה האקוסטית פחות בולטת בפסקול של האינדי המקומי. כשסצינת האינדי התהוותה כזירה אמנותית מגובשת, בעשור הראשון של המאה ה–21, זמרים אוחזי גיטרה אקוסטית עמדו בחזית שלה. בעשור האחרון נדמה שהגיטרה זזה הצדה. המוזיקה נעשתה יותר דיגיטלית, יותר מבוססת ביט ומושפעת מהיפ־הופ. "אני לא לא־מסכימה עם הטענה הזאת", אומרת ליטבק, "אבל אני לא חושבת שדבר אחד בא על חשבון השני. נכון שהביט מאוד נוכח, אבל יש הרבה מקום גם לגיטרה, בעיקר עכשיו, בתקופת הקורונה, כשהדרך היחידה להופיע היא בסיטואציות קטנות ואקוסטיות".

"אני חושבת שהספר הזה הוא יוזמה מהממת", אומרת הזמרת דניאל רובין, ששניים משיריה נכללים בספר. "הרבה פעמים אנשים מבקשים את האקורדים של השירים. אני מאוד מזדהה עם זה. זה בעצם כל מה שאני אוהבת לעשות בחיים — לשבת ולנגן שירים שאני אוהבת", היא צוחקת.

דניאל רובין, ששיריה מופיעים בספר. מגוונת עם יותר מ-30 אקורדים צילום: ענבל איל

השירים המצוינים של רובין הם המורכבים ביותר מבחינה הרמונית בין השירים שנכללים בספר. מתוך 76 האקורדים בספר כולו, בערך 30 נמצאים בשני השירים שלה. היה מאתגר, ועם זאת מהנה מאוד, לנגן אותם. "איזה כיף, וסליחה", היא אומרת. "נראה לי שקהל האינדי מוכן למשימה. אלה אנשים שממש אוהבים מוזיקה ויתעכבו על השירים למרות שיש בהם יותר מארבעה אקורדים".

ליטבק אומרת שעד כה בין 600 ל–700 איש הורידו את הספר מהאתר של רדיו הקצה. "זה כל העניין — שאנשים ישתמשו בזה", היא אומרת ומזכירה בהתרגשות את מה שהגיטריסט והזמר רם אוריון כתב על הספר בפייסבוק. "איפשהו מישהי או מישהו מכירים עכשיו אקורד חדש משיר שהם אוהבים, ועוד כמה שנים האקורד הזה יהדהד בשיר שלהם, ואיזה בת/בן נוער ירצו להוציא אותו וכן הלאה", כתב אוריון ותיאר את האפקט המיוחל של ספר האקורדים בטווח הארוך.

"יש לי חלום קטן להדפיס את הספר ולמכור אותו בהופעות במועדונים, כשהן יחזרו, אבל זה דורש מימון שלא היה לנו", אומרת ליטבק. "בינתיים אני נהנית לראות אנשים בודקים את האקורדים בטלפון שלהם. השתדלנו מאוד שזה יהיה כמה שיותר נוח לשימוש — לא רק במחשב, גם בטלפון. להנגיש את זה לאנשים. לגרום להם להכיר עוד מוזיקה. לא עשינו את זה משום סיבה אחרת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ