"הקשבתי לשלושת השירים והם עשו לי בחילה. איך אנחנו יכולים לעשות את זה?"

חמש שנים עבדו בני הזוג לדבטר על אוסף שירים משנות ה–20 וה–30, שנועד להשלים את אנתולוגיית מוזיקת הפולק האמריקאית של הארי סמית, אחד האלבומים החשובים בהיסטוריה. האם הם צדקו כשהחליטו ברגע האחרון להשמיט שלושה שירים בשל שפה גזענית?

בן שלו
בן שלו
בן שלו
בן שלו

המחשבה היכתה בלאנס לדבטר בזמן שעשה קניות באחד השווקים בעירו אטלנטה. לדבטר, מייסד חברת התקליטים Digital־to־Dust שמתמחה בהוצאות מחודשות של הקלטות מהמחצית הראשונה של המאה ה–20, בחן את הסחורה בדוכן האפרסקים כשהמוכר, שמכיר אותו, שאל אותו על מה הוא עובד עכשיו. לדבטר סיפר לו בגאווה על The Harry Smith B-Sides — אוסף של 84 שירים משנות ה–20 וה–30 שכל אחד מהם היה צד ב' של התקליטון שצד א' שלו נכלל באחד מאלבומי האוסף החשובים בתולדות המוזיקה האמריקאית, אם לא החשוב מכולם — Anthology of American Folk Music. את האנתולוגיה, שראתה אור ב–1952, ערך האספן, המיסטיקן ואנציקלופדיסט המוזיקה העממית, הארי סמית. מכאן שמו של האוסף שלדבטר עמד להוציא — The Harry Smith B-Sides.

תגובות