הכינו את העפרונות: הקסטות חוזרות - מוזיקה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכינו את העפרונות: הקסטות חוזרות

לכתבה
תומר אפלבאום

אחרי שכבר יצאה משימוש, הקלטת עושה את דרכה חזרה אל מרכז הבמה. זמרים ולהקות מוציאים מהדורות מיוחדות שלה, היא מככבת בסרטים הוליוודיים ואתרי אינטרנט מבקשים להשיב לה את ההילה האבודה

28תגובות

אם חששתם שילדיכם יגדלו בלי לקשט ווקמן ושהידע הקריטי על מדוע הקלטת זקוקה לעיפרון יימנע מהם, אתם יכולים לנשום לרווחה. המגזינים הכריזו, האפליקציות התיישרו, פסקולי סרטים הוליוודיים ואלבומים חדשים של להקות שוליים יוצאים על קסטות גם בימינו, ויש גם פאב בירושלים על שמה. הרטרו שזורק אותנו באחת לבוידעם לא מפסיק להפתיע.

ב"יום הקסטות הבינלאומי" האחרון שהתקיים ב-27 בספטמבר, יום חגיגי שנקבע רק לפני שנתיים אבל מצוין מאז כל שנה בסדרה של מופעים והשקות, יצאו בעולם יותר מ-300 קסטות חדשות של זמרים כמו קארן או וג'וליאן קזבלנקס ולהקות כמו "They Might Be Giants" ו"גזלייט אנתם".

"קסטות לוחצות על איזשהו כפתור. הקסטות באות תמיד עם סיפורים על אקסים ואקסיות" פני ברסימנטוב

בישראל מוציאות עד היום להקות שוליים מהדורות מיוחדות של האלבומים שלהן על קסטות. להקת "ועדת חריגים" הוציאה קסטה בלייבל אמריקאי וגם אלבומה הקרוב של "סודה פבריק" ייצא בקלטת, במקביל לשיטות הפצה מקובלות. את אלבומה החדש של להקתו "We are Ghosts", "מיאמי", שהוקלט במיאמי באמצעים דיגיטליים, בחר בנימין (מורפלקסיס) אסתרליס, מוזיקאי ומפיק, להפיץ בסדרה מוגבלת של קלטות ממוספרות וייחודיות. לדבריו, "בעידן בו ניתן להעתיק כל קובץ דיגיטלי שישמור בדיוק על אותם מאפיינים אקוסטיים ללא שינוי - האלמנט הכיאוטי בבסיס הפיזיקה של הקלטת גורם לכך שכל עותק יהיה ייחודי בצליל שלו, דבר רב ערך בעידן השיעתוק המודרני". הבחור האנלוגי מתעד את התהליך באמצעים דיגיטליים מתקדמים, באינסטגרם, טוויטר ובבלוג צמוד. לצד אחת התמונות שהעלה לאינסטגרם כתב: "לאחרונה אני מרותק מנושא שימוש בקסטות בתהליכי הפקה (ולא רק כמדיום האזנה), בייחוד בתהליך המאסטרינג. אם בתהליך מודרני, רוב העבודה מתבצעת במרווח הבינארי־דיגיטלי המת שבין האפס לאחת - סלילים מגנטיים על סוגיהם מכניסים מידה ראויה של כאוס, משהו שאיננו צפוי ומכיל בתוכו עיוות קל כמו גם 'עיגול' קצוות חדים של תדרים וקומפרסיה מגנטית/אנלוגית. אני חושב שזה בין הסאונדים הכי אהובים עלי ועדיין קשה לי לשמוע גרסאות דיגיטליות לאלבומים שהייתי רגיל להאזין להם בחיק המגנטי החמים של הקלטות".

חגי מרום

פני ברסימנטוב, שהקימה את הבלוג "קסטה" בשנת 2006, וחגי מרום מהוצאת הספרים הנוסטלגיים "מרום תרבות ישראלית" מרכזים בשנים האחרונות חומרים לפרויקט "הקסטה", ספר שיעסוק בחשיבות הקסטות בתרבות הישראלית. ברסימנטוב היא חוקרת ומרצה על תרבות ה-makers, הדפסת תלת ממד ועל קסטות הטייפ בעידן הדיגיטלי. היא חברה למרום כדי לאסוף קלטות מעניינות שנשמרו בחורים שונים בארץ.

"אין דבר כזה שאנשים פשוט נותנים לנו את מזוודת הקסטות שלהם", היא מספרת. "הם תמיד שופכים המון סיפורים. קסטות לוחצות להם על איזשהו כפתור. הקסטות באות תמיד עם סיפורים וחוויות, על אקסים ואקסיות. סיפורים דומים, הם התחילו עם מישהי בעזרת אוסף שירים, או זרקו את החבר עם אוסף שירי פרידה. הם תמיד הכינו קסטות למסעות לחו"ל, ולכל שיר יש משמעות. לא תקבלי את זה בדיסק בחיים. קסטה זאת שריטה. ומי ששמר אותן עד היום, עשה את זה ממניע רגשי. היתר אומרים בקלילות שהיו להם הרבה והם זרקו הכל. האספנים הפנאטיים נפגשים אתנו בפינות חשוכות, תחנות דלק, והם מאוד פדנטיים על שמירת הסדר של הקסטות במזוודה, כי יש לו היגיון מבחינתם, מי שטרח לשמור – יש לזה סיבות".

כחלק מהתחקיר נפגשו השניים עם אהוד בנאי, לאחר כתבה ששודרה בטלויזיה ובה סיפר על הקסטות הרבות שהקליט בהופעות. הם מצאו המון סקיצות ומאסטרים, תוכניות רדיו, קלטות של מוזיקה מזרחית ומוזיקה פרסית. הם גילו גם קסטה של להקת השוליים "ישראל" שעוצבה בספריי בעבודת יד. ברסימנטוב דאגה להעלות את השמע לבלוג כדי להיטיב גם עם מי שאין לו ווקמן.

חגי מרום

כשהיא נשאלת מהי החשיבות ההיסטורית של קסטות עונה ברסימנטוב ש"קסטה היתה הפעם הראשונה שהתחלנו לשתף דברים, לתת לחברים מוזיקה, ליצור בעצמנו, להקליט ולעשות רמיקס, להיות די־ג'יי עם המיקסטייפים שהקלטנו, ולנגן במסיבות. וזה דבר שמאפיין את תרבות ה-DIY של האינטרנט. הקסטה נהפכה לאייקון של תרבות פופולרית. יש קלמרים, ארנקים, סיכות, חולצות וכריות בצורה שלה. זה היפסטרי כזה. יש עדיין אנשים שאוהבים לעבוד עם סלילים ורואים בה באמת באמת פורמט עדיף על הפורמט הדיגיטלי הנקי והמסונתז. אף אחד לא טוען שקסטות מעניקות איכות שמע טובה יותר, אבל זה אמצעי מאוד זול ונוח להפצה של מוזיקה, ויש לו לא מעט אופי. במועדון הצימר בתל־אביב התקיים לאחרונה פסטיבל הטייפים ה-13, לשם מגיעים מוזיקאים שעובדים עם סלילים ועושים מוזיקה אקספירמנטלית ואוונגרדית, הם משתמשים בזה לחקר מוזיקלי אנלוגי, אבל זה בשוליים. בהרצאות שאני מעבירה על הנושא מגיעים לפעמים אנשים שלא יודעים מה זה קסטות. צעירים בני 20 שנולדו לעידן הדיגיטלי שאני נותנת להם למשש ולגעת ולראות לראשונה קסטה אמיתית, מאשרת להם לפרק את הסליל והם בהלם".

"רציתי להחזיר למיקסטייפ את הערך המוסף שהופך אותו למתנה" שלמה קראוס

לצד מאמצי המתעדים והמוזיקאים, ישנו סטארט־אפ נוסטלגי ורומנטי שמנסה להשיב את ההילה האבודה והזוהר הפלסטי למיקסטייפ הדיגיטלי. שלמה קראוס, אבי שניבאום ואיל דץ הקימו השנה את האתר "SUAN.fm", ראשי תיבות של "Stayed Up All Night". לקראת השקתו כתב קראוס: "פעם אהבתי נערה ונשארתי ער כל הלילה כדי להכין לה מיקסטייפ וקישטתי את הקלטת והתאמצתי לדחוס את שמות השירים בין השורות הצפופות על העטיפה ואף פעם לא היה מספיק מקום. אבל זה תמיד היה אישי. שנים רבות עברו, שוב אהבתי בחורה, וידעתי שהדרך לכבוש את לבה היא בעזרת מיקסטייפ שאינו משתמע לשתי פנים. אבל כבר לא היו קלטות, גם לא דיסקים, כל המוסיקה נמצאת ביוטיוב - ולשלוח פלייליסט ביוטיוב זה רומנטי כמו דינר בתחנת דלק. אז שוב נשארתי ער כל הלילה, הפעם כדי לבנות את סוואן".

תומר אפלבאום

סוואן מאפשר לגולשים לבחור דגם קסטה מועדף, לבחור לה כותרת, לקשקש עליה ולהדביק מדבקות וירטואליות, להרכיב את רשימת השירים האולטימטיבית למטרה, ובעיקר להקדיש אותה למחוזר התורן. "בלי לייקים, בלי קומנטים, בלי רעש - רק מוזיקה".

קראוס מסביר: "זה לא ניסיון לחקות מדיום ישן, היכולת להכין קלטת ייחודית ולהביא את הסאונדים הדיגיטליים אליה יוצרת שילוב מעניין שהוא לא סתם התרפקות אלא צעד קדימה. אף שיש מיליון אתרים ודרכים להכין פלייליסטים היום, אף אחד לא נותן את התחושה האישית. אתה תמיד חלק מאכסניה של איזשהו אתר שהוא רשת חברתית, ואין לך דרך אסתטית וגם פרטית להקדיש למישהו מיקסטייפ. רציתי להחזיר למיקסטייפ את הערך המוסף שהופך אותו למתנה. פעם יכולת לקחת קלטת, להשקיע בה, להקליט שירים, לקשט אותה, לכתוב עליה בכתב יד, ולהעניק אותה בעצמך. זה היה מדיום חומרי יחיד במינו. דיסק הוא דיגיטלי, חד ולא מאבד מהאיכות כשמקליטים אותו. היופי של הקלטת הוא שיש בה משהו מאוד מגושם, המוזיקה לא נשמרת בצורה דיגיטלית אלא בצורה אנלוגית, ויש בה הרבה יותר חיים, וטאץ' אישי. גם הצורה הייחודית חשובה. זה פריט וינטאג' מושלם".

בסרט "שומרי הגלקסיה", שיצא בשנה שעברה, שומר פיטר קוויל, הדמות הראשית, את קלטת האוסף שאמו הגוססת הקליטה בשבילו עוד ב-1988. כחלק מקידום המכירות הוציאו מפיקי הסרט מהדורה מיוחדת של הפסקול על קלטת שמע, "Awesome Mix Vol. 1".

הקסטה שעוררה הכי הרבה עניין תקשורתי בישראל בתקופה האחרונה יצאה בשנה שעברה, לרגל מופעי האיחוד של להקת "נושאי המגבעת". חברי הלהקה המקורית, אהד פישוף, תמיר אלברט, ישי אדר ואלון כהן הוציאו בשתי מהדורות מוגבלות של 200 קלטות חתומות, לצד 700 עותקים של האלבום לראשונה על פורמט דיסק.

"זה לא מובן מאליו שאנשים קנו קלטות", מודה אודי ניב, מנהל לייבל "אנובה" שהוביל את המהלך. "אני מניח שלמרבית אין טייפ או כל דרך אחרת להאזין להן. הם קנו בגלל ההערצה, הפרגון, וכי הם ידעו להעריך את זה. אירגנו מפגש מעריצים, ואנשים הביאו כל מיני עותקים שהלהקה שכחה שבכלל שיצאו, פוסטרים מההופעות ברוקסן. היה מרגש. אבל לא היה קל. היה לנו רק מאסטר אחד. השקענו לילות שלמים, ישבנו והקלטנו קסטות ממנו. הרעיון היה לעשות את הכל בעצמנו, שחברי הלהקה והלייבל באמת יושבים, לוחצים פליי, פאוס ורקורד בעצמם. על כל קלטת כתבנו בעצמנו עם טושים, ומיספרנו אותן ידנית".

איך עלה הרעיון לשלוף מהארכיון קלטת ולהפיץ אותה מחדש?

"הכל התחיל מזה שחברי הלהקה מצאו עודפים, אלף עטיפות מקוריות של הקלטות מלפני 20 שנה ללא קמט. מתוך המוצר האותנטי והקונקרטי הזה החלטנו ללכת עד הסוף, עטפנו אחת אחת והסתבכנו עם עצמנו בפרוייקט מאתגר וכיפי ולו־פיי. במפעל ההדפסה עולה לא יותר מ-20 שקלים לקלטת, ולנו יצא יותר זול, אבל הקיצוץ בעלויות לא היה השיקול המנחה בשבילנו".

ההיסטוריה של הקסטות

קלטת השמע פותחה ב–1962 בידי חברת פיליפס והוצגה לראשונה בברלין שנה לאחר מכן ובארצות הברית בסוף 1964. בתחילת דרכה איכות השמע שלה היתה די מזעזעת, אבל בתוך עשור הושג שיפור והקסטה נהפכה לאלטרנטיבה קומפקטית לאריך הנגן. השקת הווקמן של סוני ב-1979 הובילה למהפך. בשנות ה-80 הוא איפשר הפצה של תוכני אודיו אלטרנטיביים, וסגנונות מוזיקליים חתרניים מהמערב אל מדינות קומוניסטיות או מסורתיות, ובמערב כביטוי לסגנונות מוזיקליים של שכבות חלשות ומיעוטים המתנגד לחברות התקליטים. 

לקראת סוף שנות ה-70 שימשה הקסטה בישראל כדרך הפצה אלטרנטיבית וזולה למוזיקת אנדרגראונד ולמוזיקה המזרחית שנדחתה על ידי חברות התקליטים והחנויות הגדולות, ולא הושמעה ברדיו. כתגובה למהלך עוקף המיינסטרים, עיתונאי התקופה כינו אותה בלעג  "מוזיקת קסטות" או "מוזיקת תחנה מרכזית". למרות היחס העוין מצד הזרם המרכזי של תעשיית הזמר העברי, הקסטות צברו פופולריות גדולה, הופקו במהירות עדכנית ונמכרו בדוכנים ובהופעות במאות אלפי עותקים, ונשמעו מתוך החלון הפתוח של אלפי מכוניות ובתים. הקסטות שוכפלו בפיראטיות ממאזין למאזין, והעלו לתהילה זמרים וזמרות שנלחמו להשמיע את קולם, וכיום אפשר להגיד שחלקם ניצחו במלחמה ונכנסו לקאנון. הם זוכים לתהודה מחודשת, בזכות "הפרויקט של רביבו", וזמרי השנה, שגדלו עליהם והושפעו מהם. ב-2012 העלה הדי־ג'יי והמפיק אייטולה (אסף לויבל) לאתר "סאונדקלאוד" מיקסטייפ בן 30 דקות ששמו "מלך הקסטות", שאותו הגדיר כ"מחווה למוזיקת הקסטות המזרחית של שנות ה- 80." הוא הצטייד בעשרות קסטות, את חלקן מצא ברחוב ואת היתר במגירות השחורות של "חור בשחור", חנות תקליטים משומשים שהוקמה ב–1988 בתל־אביב. "הטייפ של אקאי עבד שעות נוספות, ואני עשיתי את מה שאוהב בהפקה - לדגום, לערוך, ללפלפ, להרכיב מחדש. רציתי  לאתגר את עצמי, אז מה יכול להיות טוב יותר מלדגום קסטות של 'חאפלה תימנית'?", כתב.  

בתחילת שנות ה-90 השתלט על השטח פורמט דיגיטלי דק, מעודכן, ועם חור אחד בלבד - הדיסק. ככל שצריכת הדיסקים עלתה, צריכת הקלטות התרסקה, וחברות המוזיקה הגדולות הפסיקו במהרה לעבוד עם קלטות. 

אם ב-1990 נמכרו 442 מיליון קלטות בארצות הברית הרי שפחות מ-20 שנה לאחר מכן, ב-2009, נמכרו רק 34 אלף, כנראה לכל אותם אנשים שנתקעו עם טייפים ברכב, או שהבינו כי יום אחד זה ייהפך למוצר לאספנים. ב-2011 ההגדרה של קסטה נדחקה אל מחוץ למילון האנגלית המקוצר של אוקספורד לטובת מלים חדשות ויותר עדכניות (mankini, cyberbullying ו- retweet) צעד שביסס את החשש שהקלטת יצאה מהמערכת סופית.  

בעקבות השליפה מהמילון המקוצר, ההתקפה על אוקספורד היתה חריפה, עד שהם הוציאו הודעה  בלשון: "היו בטוחים שאין קונספירציה באוקספורד נגד הקלטת הצנועה או הטייפ. גם אם הקלטת עצמה התיישנה, המלה שמתארת אותה, לצד ההיסטוריה שלה, המקור והדוגמאות הראשונות לשימוש בה, שוכנות דרך קבע ברשומה המובילה את השפה האנגלית מדור לדור, מילון האנגלית השלם של אוקספורד".

הרשמה לניוזלטר

הכתבות שחייבים לקרוא כל סוף שבוע - ישירות אליכם למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות