לנה דל ריי: "אם עכשיו זה לא הזמן לשירי מחאה, מתי כן?"

לנה דל ריי בעיקר מבלה בים ולא עושה תוכניות, ואז היא נזכרת ש"התרבות משתנה, וצריך גם לעבוד בשביל השירים שלי". לרגל צאת אלבומה החדש היא מדברת על האלימות בארה"ב שהובילה לפרץ יצירה, חוזרת לימים בהם היתה שק החבטות של המבקרים ומגלה איך טראמפ וקניה וסט פגעו ברגשותיה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לנה דל ריי. "רציתי להוסיף קול של אשה משנות ה-60"
לנה דל ריי. "רציתי להוסיף קול של אשה משנות ה-60"צילום: KURT ISWARIENKO / NYT
ג'ו קוסקרלי, ניו יורק טיימס

לנה דל ריי לא היתה אמורה להגיע כל כך רחוק. הופעתה המגומגמת הראשונה ב"סטרדיי נייט לייב" בראשית 2012 הפכה את הזמרת והכותבת, שנולדה בשם אליזבת גראנט, לטרף קל בידי בלוגים מוזיקליים ורשתות חברתיות צמאות דם, שהכפישו את סגנונה ופקפקו בכישוריה. משם היא היתה יכולה להפוך במהרה להערת שוליים. במקום, הפכה דל ריי לאחת מאמניות האלבומים הכי עקביות ומגובשות בעשור הלום סמים ופחד מהאפוקליפסיה.

!Norman fucking Rockwell, אלבומה החמישי, יצא בסוף השבוע, גדוש במלים בוטות וגסויות. כקודמיו, הוא נובר בגרסאות איקונוגרפיות של גבריות ונשיות — מפרק את האחת ומחזק את העוקבת כבר במילות הפתיחה.

אף שהאלבום נכתב והופק בשיתוף איש השעה בפופ, ג'ק אנטונוף, דל ריי, ששיריה לא זכו בחמש השנים האחרונות להעפיל לרשימת 40 הלהיטים, העדיפה לפנות לבלדות לאות ולקאבר קומי־מילולי לשיר של "סאבליים". את הפלרטוט עם צלילים עכשוויים יותר היא השאירה מאחור, באלבומה הקודם  Lust for Life מ–2017.

Fuck It I Love You ו-The Greatest. וסט לא הגיב על האזכור בשיר

בשיריה החדשים מקיימת דל ריי דו־שיח עם ג'ון לנון, "לד זפלין", "ביץ' בויז", דייוויד בואי וקרוסבי, סטילס ונאש, תוך כדי שמירה על הבזקים של פיונה אפל וקט פאוור, מקור השראה ומי ששיתפה איתה פעולה באחרונה.

עטיפת האלבוםצילום: Chuck Grant / Polydor / Intersc

בשיחת טלפון מבית חברים בקליפורניה, שם קל לה יותר לעשות דברים, דל ריי בת ה–34 דיברה בקלילות, בהומור שובב ובליווי צחקוקים, על שורה של נושאים: מתהליך היצירה שלה עם אנטונוף, דרך קניה וסט ודונלד טראמפ ועד היעדר מוזיקת מחאה.

הפכת לכוכבת פופ בלי אינטראקציה עם בני דורך המוזיקליים, ובלי להישמע כמוהם, אבל באלבום האחרון שלך עבדת עם ASAP רוקי ודה וויקנד. האם רצית במודע לחזור לאחור?

"לא, אבל למען האמת, בחדר עם ג'ק — יש לו כזאת נוכחות גדולה שהוא תפס לא פחות מקום ממני. היה שיתוף פעולה גדול. הדבר היחיד שחשבתי עליו לקראת הסוף הוא שהייתי רוצה קול של אשה משנות ה–60 רק כדי להוסיף מעט קסם ומזל טוב. אבל אפילו לא ביקשתי".

הרבה מוזיקאיות רוצות לעבוד עם אנטונוף — מהי הסיבה לדעתך?

השיר "Look for America" על תקריות הירי. "זה היה הזמן לומר משהו"

"זו המוזיקליות שלו אני חושבת. אני מכירה מפיקים רבים שבכלל לא יודעים לנגן. הוא ניגן בסיטאר באחד הסשנים האחרונים שעשינו. אני מצליחה לחלץ מלודיה מראשי, והוא מצליח לתרגם אותה למעברים מלודיים מינימליים. זה פשוט... קסום".

יש משהו מפחיד בלהוציא אלבום בהפקתו באותו זמן שטיילור סוויפט עושה זאת?

"או... טוב... זה גרם לי לחשוב יותר על מה אני עושה בכלל עם החיים שלי (צוחקת)".

באיזה מובן?

"אני בעיקר מבלה בים! אז כן, אמרתי שעדיף שאצא מהבית ואעשה משהו. התוכנית שלי היא שאין לי תוכנית כמעט אף פעם, מה שדווקא עובד טוב מאוד בשבילי. לפעמים אני צריכה לצאת מהקטע הזה ולהיות, כזה... 'אוי, המוזיקה משתנה, התרבות משתנה'. לפעמים אנשים רוצים ממך יותר ממה שאת נותנת, אז אני יוצאת מגדרי ועובדת קצת ומופיעה בשביל השירים שלי. באמת לא חשבתי על האלבום של טיילור ואז כשהוא יצא הייתי כזה 'הו ואוו!' לא קלטתי שהם יצאו בהפרש של שבוע".

את יוצרת פופ, אבל את בעצם לא ממש חלק ממנו. איך את מחליטה מתי את רוצה לצלול לזה, כמו בפעם בה עשית את השיר של "המלאכים של צ'רלי" עם מיילי סיירוס ואריאנה גרנדה?

"קודם כול אני באמת, אבל באמת, אוהבת את אריאנה. האזנתי המון לאלבום שלה, Dangerous Woman. קיבלתי את הטלפון שלה ושוחחנו. ואז היא הוציאה את האלבום Thank U, Next ואני פשוט השתגעתי עליו. כל שיר ושיר, שאלתי איך היא כתבה אותו. כשהיא ביקשה ממני להשתתף בשיר של 'המלאכים של צ'רלי', הייתי כזה 'בסדר גמור, אם את באמת רוצה אותי!'"

איך את מרגישה כלפי מצב הפופ המיינסטרימי? זה משהו שאת עוקבת אחריו? השמעות ברדיו, ספוטיפיי, מצעד הבילבורד?

"כן, אני מתה על זה. אני לא עוקבת אחרי המצעד, אבל הרדיו אצלי דלוק. אני יותר בקטע של אינסטגרם, אני רואה שמישהו עשה קליפ לשיר ואז אני הולכת ליוטיוב. אני אוהבת את בילי אייליש. אני מרגישה שחיכיתי לזמן הזה בתרבות של מוזיקת הפופ. אישית, יש לי הבחנה מצוינת. אני יכולה להגיד אם לזמרת פופ, למשל, יש נפש נדיבה או אש שובבה בלב. בילי פשוט מדהימה. הספיק לי לשמוע שורה אחת של הלחן שלה ופשוט ידעתי. הבחירות הקוׂליות של אריאנה גרנדה, אולי הן לא לפי המסורת, אבל הן מצוינות. אני גם ממש אוהבת היפ־הופ, לכן כשרואים כזה זרם של ראפרים צעירים, והם כאלה סקסיים ואמיתיים — אחד מהם לובש שמלה על הבמה וכולם מוחאים לו כף ומריעים לו — אני פשוט מאושרת". 

בין השורות

בשיר The Greatest כתבת את "קניה וסט הוא בלונדיני ומחוק". גם באת אליו בטענות בטוויטר על תמיכתו בנשיא טראמפ. הוא הגיב על הדברים?

"לא, וטוב שכך. זה העניין: אני לא רוצה לקבל תגובה. אתה לא מרגיש טוב יותר כשאתה כותב שורה כזו. אבל קניה כל כך משמעותי בשבילנו. ואגב, אני אסירת תודה על כך שאני חיה במדינה שבה כל אחד יכול להחזיק בהשקפה פוליטית משלו. אני לא בדיוק ליברלית ולא בדיוק רפובליקאית, אני באמצע. הגבתי על התבטאויותיו בעיקר בגלל רוח הדברים וההד שהם עוררו. הוא כתב על טראמפ ש'יו, האיש הזה הוא הגדול מכולם!' מה, באמת? הגדול מכולם? זה פגע בי. האם הייתי צריכה להגיד משהו? לא. אבל זו רק שורה שמייצגת המון דברים".

את גם הקלטת את השיר Looking for America בתגובה למבול של תקריות הירי. מה היה לך כל כך דחוף לומר בעניין זה?

"תקריות הירי קרו בזו אחר זו בתוך 24 שעות. תמיד מצער אותי כשאני שומעת על משהו אלים, אבל כאן ממש הזדעזתי. זה קורה מדי פעם, כמו למשל עם השריפות באמזונס. האנשים פתאום מתעוררים ואומרים 'וואו, זה לא איזה עניין חולף'. יש כאן משהו מאוד מאוד לא נכון. אני מעדיפה להישאר בפריפריה של הדברים, אבל כשיש תקריות ירי כאלה בזו אחר זו — מבחינתי זה היה הזמן לומר משהו".

את חושבת שחסרים לנו שירי מחאה מהזמן הזה?

"עכשיו כן. אני חושבת שהיתה תקופה ארוכה בה לא היה ברור מה קורה. אני זוכרת שהייתי ביוניון סקוור כשאובמה נבחר. בזמן הממשל ההוא הרגשנו שחלום התגשם. שאנחנו יכולים להתמקד באמנות, שזה זמן של הקלה בו אנחנו לא מוכרחים לדבר על דברים מסוימים, אבל למעשה הרבה מאוד דברים קרו מתחת לפני השטח. היום יש אנשים שמנסים לחבר את הנקודות. האם הנשיאות הנוכחית מולידה את הרעיון שזה בסדר להיות יותר אלים? המון אנשים עונים על כך בחיוב. אם מישהו אומר 'תפוס אותן בכוס', פירוש הדבר שמישהו מרגיש שזכותו להביא את הרובה שלו לבית הספר. אם עכשיו זה לא הזמן לשירי מחאה, מתי כן?"

בכמה נקודות באלבום נראה שאת מתייחסת לתנועת MeToo. את חושבת שהיא השפיעה גם על תעשיית המוזיקה, כשם שהשפיעה על שאר התרבות?

"אין ספק שיש לה התייחסות גם במוזיקה. זה בא לידי ביטוי באופן בו נשים מבינות איפה הן עומדות, והאם הן חוות הזנחה או ניצול. לא משנה אם את רופאה או עובדת ניקיון, את יודעת מה המקום שלך על הספקטרום של 'האם דפקו אותי לגמרי?'"

לנה דל ריי
דל ריי בהופעה. "אנשים רוצים, אז אני יוצאת מגדרי ומופיעה"צילום: Chris Pizzello/Invision/AP

מה יש לך לומר למובי, שפרסם בספרו על הדייט שלכם? הוא כתב שאמרת לו שהוא בתור לגיליוטינה בגלל דירת הפנטהאוז המגוחכת שלו.

"כן, קראתי את זה (צוחקת). אכן יצאנו לדייט אבל אני לא יודעת איך הוא בכלל זכר. בטח יש לו ראש שלא שוכח כלום. אני אפילו לא זוכרת מה הלך שם. אני חושבת שהייתי זמרת רקע ועשיתי הופעות חימום". 

את מרשה לעצמך לחשוב על הימים האפלים של 2012, אז היית מין שק חבטות וביקורות של מבקרים באינטרנט? את מרשה לעצמך להרגיש זחיחות לאור ההישגים שלך מאז?

Doin Time. קאבר לסאבליים

"רק לעתים רחוקות אני מרגישה משהו כמו זחיחות. אבל כן, התקופה ההיא טרייה בראש שלי מפני שזה היה כל כך לא רגיל ולא צפוי. בדברים כאלה אני נזכרת וחושבת: 'זה היה משונה'. אני שמחה שהמצב טוב משהיה. תמיד חשבתי שאם מישהו מצליח זה קורה בגלל שהלך לו מצוין. זה בהחלט מחזק את הנשמה מפני שאתה צריך לשאול את עצמך 'האם אני אוהבת את מה שאני עושה?' והתשובה היא כן, מאוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ